העתיד כבר כאן

סדרה חסרת הגיון כמו זו שבין דטרויט לאינדיאנה, לא משאירה יותר מדי מקום להסברים. מה שנשאר זה רק לדמיין תסריטים אפשריים להמשך המשוגע הצפוי לנו. אז הנה כמה כאלו.

משחק חמישי -
טיישון פרינס שם מאחוריו שני משחקים בינוניים ומוביל את הפיסטונס לנצחון 67:94. רג'י עם 0 מ-6 מהשלוש וג'רמיין אוניל עם 1 מ-13 מהשדה ממשיכים לא לפגוע. "חבל שרון ארטסט לא משחק, ככה יש להם תירוץ לכדורסל העלוב שלהם", יורה ראשיד וואלאס בסיום. "במשחק הבא אנחנו סוגרים עניין". דיוויד שטרן שוקל להחזיר את רון-רון רק כדי לעצבן את 'שיד, אבל מתעשת ברגע האחרון.

משחק שישי –
הקהל בקונסיקו פילדהאוס של אינדיאנה מגיע מוכן עם שלטי פרידה מרג'י מילר, אבל הילד לא הולך לשום מקום - 22 נקודות, כולן במחצית השנייה, יחד עם התעוררות חלקית של אוניל, מביאות את המשחק לכדור אחרון בפיגור נקודה. ריק קרלייל מכין את תרגיל החסימות הרגיל לרג'י, אך במקום לצאת לשלשה הוא חותך בין המילטון לביג בן ומקבל כדור לליי-אפ פנוי. פרינס מנסה לשחזר את העונה שעברה ולחסום עם הבאזר, אבל סטיבן ג'קסון מחזיק אותו ללא תגובה מהשופטים. אינדיאנה משווה ל-3:3.

משחק שביעי –
לאחר מלחמה חסרת פשרות והגנה מדהימה, מגיעים שוב לכדור של אינדיאנה 3 שניות לסוף, שתיים הפרש לדטרויט. פרינס, ביג בן והמילטון מקיפים את רג'י, אז סטיבן ג'קסון נשאר פנוי לשלשה מהבייס-ליין. אחד האוהדים לוקח כוס בירה שהכין מבעוד מועד, וזורק על ג'קסון. ג'רמיין אוניל מזהה את הכוס הנזרקת, רץ וחוסם אותה לפני שהיא פוגעת בג'קסון, שקובר את השלשה. אבל אז מתברר שאחד השופטים שרק על כך שחסימת כוס הבירה הייתה מעבר לשיא הגובה, השלשה נפסלת, והולכים להתייעצות.

הקהל מתחיל להיכנס למגרש ולחגוג נצחון, השחקנים של הפייסרס גם הם חוגגים, ואף אחד לא יודע מה הוחלט. ארטסט יורד לפרקט לבוש באזרחי ומתסיס את הרוחות. המשטרה מגיעה מוכנה ומפרידה בין הניצים לפני שמישהו מספיק לזוז. לארי בראון מתעלף, ודיוויד שטרן מרחיק את שתי הקבוצות מה-NBA לשנה. במקום זאת הן נפגשות בפיינל פור של היורוליג בפראג. דטרויט מנצחת את אינדיאנה בחצי הגמר רק כדי להפסיד למכבי בגמר (טיישון פרינס: "שמרתי כבר על קובי וטי-מאק ואני חייב להגיד שאין בעולם שחקן ברמה של היותם הלפרין הזה").

משחק חמישי –
עד הרבע השני התוצאה היא 0:2 לאינדיאנה, לאחר שהפייסרס מחטיאים 32 זריקות וג'ף פוסטר, שעלה בחמישיה הפעם, לוקח את כל הריבאונדים ומוציא להתקפה חדשה. בסוף נמאס לו והוא קולע בעצמו. דטרויט מתאוששת ומנצחת 32:46 במשחק עם 8 עבירות טכניות ואחוזים מהשדה שמזכירים גבינה שוויצרית דלת שומן. הקומישינר שטרן בסיום: "נמאס לי משתי הקבוצות האלה. יאללה, אני מחזיר את ארטסט, הוא מתנהג יפה בזמן האחרון. ככה אולי נראה קצת כדורסל".

משחק שביעי –
אחרי 60:80 לפייסרס עם 47 של רג'י מילר והגנה חזקה של ארטסט במשחק השישי, מגיעים למשחק מכריע בדטרויט. בדקה הראשונה רון-רון וראשיד פוצחים בדיאלוג ידידותי שמסתיים בשמונה מורחקים, ארבעה לכל קבוצה - והמאמנים נאלצים להשתמש בספסל. 20 נקודות של דופרי מדטרויט וג'יימס ג'ונס מאינדיאנה, מורידות את הקבוצות בשוויון להפסקה.

ראיון המחצית נשמע ככה:
מראיין: "ג'ומיין ג'ונס, משחק נהדר שלך מהספסל"
ג'ונס: "בפעם האלף, אני ג'יימס ג'ונס! ג'ומיין זה ההוא מהלייקרס!"
מראיין: "טוב, ג'ומיין קצת כועס, זה בטח בגלל הלחץ. בחזרה אליכם"

בתדרוך בחדר ההלבשה של הפיסטונס אלדן קמפבל נרדם, ולארי בראון טוען שבגילו לא כדאי להעיר אותו בשעות כאלו, אז הוא נאלץ לעלות עם מיליצ'יץ' למחצית השנייה. אחרי ארבעה איבודים ושני אייר-בולים בשלוש הדקות הראשונות, דארקו נכנס קצת לעניינים ופוגע בטבעת. ברבע האחרון הוא אפילו קולע נקודות חשובות ומעלה את הפיסטונס ליתרון שתי נקודות 3 שניות מהסיום. הכדור האחרון הולך לסטיבן ג'קסון, שסיפור לכולם שהפך לפציפיסט, והיה היחידי בחמישיה של הפייסרס שלא השתתף בקטטה, ובינתיים נמצא פנוי לחלוטין לשלשה מהבייס-ליין. אותו אוהד שכח את הבירה בבית, אז הוא קופץ מהיציע וחוסם את הזריקה בעצמו. השופטים מבקשים לבדוק בטלוויזיה אם היה פאול בזמן החסימה.

הקהל נכנס למגרש, גם ארטסט, ושני הצדדים מחליטים לוותר על המכות ולפתור את הבעייה בקרב היפ הופ בין הראפר המהולל רון ארטסט לבין אמינם, יליד העיר שנמצא באולם. שטרן משתלט על המיקרופון ומודיע שהחליט להעיף את שתי הקבוצות מהליגה לאלתר, בגלל שהוא שונא ראפ. הקהל מתפזר בשקט הביתה.

בעקבות ההחלטה שתי הערים, דטרויט ואינדיאנפוליס, שוקלות להכריז עצמאות מארה"ב ולעבור לאסיה. אינדיאנה ודטרויט נפגשות בשנה הבאה בגמר הפיינל פור של האסיה-ליג בבנגקוק. בזמן המשחק השביעי ערוץ הספורט משדר משחק של 0-0 בין בורוסיה מינשנגלאדבך לארמניה בילפילד מ-98 במסגרת רצועת 'משמרת לילה- משחקים שרק אלוהים יודע למה שידרנו בכלל'.