גלויות מאירופה

אנשים הגיעו לאיצטדיונים עם טרנזיסטורים כמו פעם, הארי רדנאפ קיבל דיווחים חיים בטלפון, איאן דאווי תפס את הראש, הילדים של נוריץ' התפרקו ברגע האמת ומי שחגג בסיום היה דווקא בריאן רובסון, שהחזיק את כל הליגה על הגב במשך כל העונה. אבל מנקודת מבט ישראלית, המפסיד העיקרי היה שוב הצרכן המקומי.

לראשונה מזה זמן רב היו מעורבות ארבע קבוצות במחזור שקבע כי רק אחת מהן תשרוד. ההתאחדות האנגלית דאגה לשעה אחידה ולשידור מפוצל מכל האיצטדיונים, כשבמהלך שעתיים התחלפה זהות היורדת חמש פעמים. קברניטי חברת צ'רלטון, שדאגו לשדר כל משחק של טל בן חיים ובולטון העונה, החליטו שהמשחקים במחזור האחרון לא מעניינים, וכתוצאה מכך לא קיבלנו אפילו דקת משחק בשידור ישיר. הצרכן הישראלי שוב נדפק בגלל קבלת החלטות קלוקלת והבנת שוק שואפת לאפס של אדר זהבי ושות'.

והישראלים פספסו חתיכת דרמה. בריאן רובסון דפק את הסטטיסטיקה הותיקה, לפיה מי שמסיימת אחרונה בכריסמס תרד בסופו של דבר ליגה. "האמנתי לכל אורך הדרך שנישאר ודאגתי להגיד את זה לשחקנים ולהזכיר את זה בכל ראיון", אמר האקס המיתולוגי של יונייטד. בחג המולד היו לווסט ברומיץ', פרבר בבירמינגהאם שחגג אליפות ב-1927, 10 נקודות בלבד. באנגליה מכנים את הנס "קאמבק הגדול ביותר בכל הזמנים" ורובסון זכה לכינוי "הודיני". המאמן ניסה לשמור על צניעות ואמר כי "הרוח הקבוצתית עשתה את ההבדל", אבל גם הוא יודע שעזרה ממקור לא צפוי, או בעצם מאוד צפוי, סייעה לו הפעם.

אחד מאוהדי אלביון כתב באתר אוהדים לפני המשחק: "אני הולך להביא את הרדיו הישן שלי, כי אני לא סובל את קריאות העידוד השקריות האלו שגורמות לך לחשוב ששער נכבש במגרש אחר. אני בטוח שאנחנו הולכים לנצח את פורטסמות והם הולכים לעזור לנו. אם ננצח ונרד, אני לא אהיה מאוכזב, כי לפחות עשינו את המקסימום". בפורטסמות, שהפסידה לווסט ברום 2:0 לא התאבלו על כך שהיריבה השנואה מסאותמפטון ירדה, יחד עם המאמן "הבוגד", כהגדרת אוהדי פומפי, הארי רדנאפ.

ה"באגיס" (כינויה של ווסט ברום) היא אולי קבוצת התחתית היחידה שיכולה להתגאות באליפות, אבל גם ליתר היה מה למכור על הבמה הראשית של אנגליה. קריסטל פאלאס גילתה לנו העונה את אנדי ג'ונסון (21 שערים), שבודאי יחתום במועדון אחר בקיץ. גם נוריץ' תשאיר כמה מזכרות בפרמיירשיפ, במיוחד שחקנים מוכשרים מהנבחרת האנגלית הצעירה. סאותהמפטון השאירה יותר מכולן: מסורת, שחקנים גדולים וכמה משחקים בלתי נשכחים. בעונה הבאה היא לא תהיה בליגה הבכירה לראשונה מזה 27 שנה.

כדורגל שמח שיחקו השנה בקאמפ-נואו, ולכן גם חגגו שם ביום ראשון אליפות מספר 17. הדרך לתואר הראשון מאז 1999 לא היתה קלה. היא התחילה עוד בקיץ שעבר, הודות ליריבה הגדולה ריאל מדריד, שהקדימה את ברצלונה ברכישתו של דייויד בקהאם. ז'ואן לאפורטה נבחר אז לנשיא המועדון, על סמך הבטחה להביא את האנגלי המפורסם לקטאלוניה, ובסופו של דבר הסתפק ברונאלדיניו - כדורגלן יותר מכוער מבקס, אבל מוכשר הרבה יותר.

מסתבר שזה עבד. רונאלדיניו מוכר לא פחות חולצות, אבל מהסיבה הנכונה. ילדים מעריצים אותו: את החיוך שלו, את המנהיגות שלו, אבל בעיקר אוהבים אותו בגלל הקסם שיש לו ברגליים. קינג דייויד, לעומתוף נדחק לעמודי התרבות, הרכילות והעסקים.

בקרב מחנות האוהדים של מנצ'סטר יונייטד עדיין לא החליטו אם לנקוט במחאה שקטה לקראת גמר הגביע האנגלי מול ארסנל בשבת, או ללכת על משהו יותר קיצוני. האוהדים מתנגדים להשתלטות של מלקולם גלייזר האמריקני על קבוצתם. תרחיש אחד מדבר על ירידה המונית לכר הדשא של איצטדיון המילניום בקארדיף, שם ייערך המשחק, על פי סימן שיינתן על ידי מנהיגי האוהדים. לפי תרחיש אחר יונפו אלפי שלטים, וישנם גם דיבורים על זריקת אלפי כדורים לתוך המגרש. בכל מקרה מבהירים האוהדים: "אנחנו לא רוצים לעשות משהו שעלול לסכן את בטיחות הצופים, אבל כדאי למשטרה לתגבר את הכוחות". חלקם מדברים על הקמת מועדון חדש, תחת השם פ.צ. יונייטד.

האוהדים חוששים מגלייזר. למיליונר היהודי אמנם לא חסר כסף, אך כדי לרכוש את הקבוצה הוא נאלץ לקחת לא מעט הלוואות ואם יסתבך בחובות יונייטד עלולה להיפגע. במצב הזה יחפש גלייזר את הרווח המיידי ועשוי להעלות באופן משמעותי מחירים של כרטיסים ומרצ'נדייז. המועדון עלול להפוך בינלאומי, ולאבד סופית את הציביון הבריטי שלו. ברקע מרחפות שמועות על מעבר לליגת ה-G14 (איגוד 14 המועדונים העשירים של אירופה, שאיימו בזמנו להקים ליגה נפרדת), כמו גם הדיבורים על שינוי שם האיצטדיון מאולד טראפוד ל"איצטדיון נייקי, או משהו בסגנון.

מצד שני, אסור לשכוח כי לחלק גדול מהאוהדים יש מניות שנרכשו בבורסה של לונדון, וגלייזר מתכוון לבטל בקרוב את ההנפקה ולהפוך את המועדון לפרטי. אחרי הכל, גם האוהדים הם אינטרסנטים, שמחפשים לשמור על הקיים לאחר 14 שנות שליטה. הם מצליחים לתפוס את הכותרות והסימפטיה כרגע. תפוח האדמה הזה, שפותח את כל מהדורות החדשות ב"סקיי" ו"BBC", עדיין לוהט. השאלה היא אם המחאה הזו תיעלם כמו שגלייזר מקווה, או שהיא תתחיל לחלחל ליתר הקהל, שייעלם מיציעי "תיאטרון החלומות" ויהפוך אותו לתיאטרון הסימטה. בסוף גלייזר עוד יחזיר את בקהאם בשביל לרצות אותם.

תגידו מה שתגידו על האיטלקי המושמץ, אבל ג'ובאני טראפטוני הולך לעשות את זה שוב בגיל 64. השועל הותיק עומד לטרוף אליפות תשיעית בקריירה, עם קבוצה רביעית בשלוש מדינות שונות. ה-0:1 הדרמטי בדרבי מול ספורטינג המצוינת אולי מלמד יותר מכל על דרכו של טראפ. משמעת, הגנה, משמעת ועוד קצת הגנה. עם המאזן של המאמן המעוטר ביותר בתולדות הליגה האיטלקית קצת קשה להתווכח. לטראפ יש 6 אליפויות עם יובנטוס הגדולה של שנות ה-80, אחת עם אינטר (האחרונה שלה), אחת עם באיירן מינכן בגרמניה ועכשיו יש לו גם מזכרת קטנה מפורטוגל. ב-29 לחודש יש לו גם אפשרות לסגור דאבל בגמר הגביע (מול שטובאל) עליו צריכה בנפיקה לשמור, אחרי שבעונה שעברה היא גנבה מז'וזה מוריניו תואר.

אבל אסור לרחם על ספורטינג, שבמהלך השנים האחרונות ויתרה על שחקנים מבריקים כמו כריסטיאנו רונאלדו, סימאו סימברוסה (אקס בארסה וכיום בבנפיקה) וריקארדו קווארסמה (שייך לבארסה, כיום בפורטו). למרות הכל, ספורטינג הצליחה לשמור על קבוצה צעירה, רעננה ומבריקה, עם טאץ' קליל של ותיקים מנהיגים כמו סה פינטו ופדרו ברבוסה. אקדמיית הנוער המפורסמת שלה גילתה לעולם את מוטיניו. השבוע נראה אותה ואותו בגמר גביע אופ"א הביתי נגד צסק"א מוסקבה, בניסיון לזכות בגביע האירופי הראשון זה 41 שנה.

ואם כבר עוסקים בגביע אופ"א, שימו לב לאיגור אקינפייב. רק בן 19, וכבר נחשב לאחד השוערים הטובים בעולם. אקינפייב כבר זכה לכינוי "יאשין החדש". זהו כבוד גדול, לאור העובדה שבסקרים האחרונים במעצמה נבחר יאשין כספורטאי הרוסי הגדול בכל הזמנים. מצד שני, הכינוי הזה דבק גם בשוערים אחרים ונחשב לנפוץ כמו "מראדונה החדש" בארגנטינה או "פלה החדש" בברזיל. כנראה שברוסיה הילדים רבים מי יעמוד בשער.

אקינפייב, שמזכיר קצת את איקר קסיאס, סומן בשלב מוקדם וכבר בגיל 16 ערך את הופעת הבכורה שלו: "אני זוכר שהייתי מאוד עצבני כששמעתי שהשוער הראשון שלנו נפצע. יום לפני המשחק נעלתי את עצמי בחדר ולא דיברתי עם אף אחד. אח"כ יצאתי לאימון הערב והתקבלתי על ידי כולם בחמימות שנתנה לי ביטחון". את המשחק הוא הוא עבר בהצלחה, אחרי שהציל פנדל בניצחון 0:2 של צסק"א על קיריליה סובייטוב.

"יש לו אומץ וזה מה שחשוב בלהיות שוער", אמר עליו מאמן השוערים של צסק"א, ויאצ'יסלאב צ'אנוב. "הוא יכול להיות אחד מהגדולים בכל הזמנים", הוסיף האח של ויקטור, ששיחק בעבר במכבי חיפה ובני יהודה והיה בעצמו שוער לאומי. בעיתונות הרוסית כבר נכתב כי ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, באיירן מינכן ואינטר כבר שמו עליו עין, אבל צסק"א נמצאת בבעלותה של חברת נפט עשירה (מבית היוצר של רומן אברמוביץ') וסביר להניח שהיא תשאיר אותו בבית בכל מחיר. "לא הייתי שולל מעבר לאחת מהקבוצות המפוארות ביבשת", הפתיע לא מזמן אקינפייב, אבל מיהר לסייג. "אבל אולי לא כרגע, כי לדעתי אני כבר בקבוצה גדולה. הרמה כאן משתפרת מאוד וב-2006/7 יהיו לרוסיה שתי נציגות אוטומטיות בליגת האלופות, בזכות ההצלחה שלנו השנה. אין שום סיבה שלא נשתווה לליגות הגדולות באירופה בשנים הקרובות".

בקיץ שעבר אקינפייב כבר היה בסגל הבוגר של רוסיה ביורו 2004, כשהוא צעיר השחקנים. הנבחרת לא הצליחה שם, כידוע, ובאוקטובר האחרון נחתה שוב בחצי הדרומי של האי האיברי, רק כדי לחטוף שם שביעייה מהפורטוגלים. אקינפייב מבטיח לנקום: "אנחנו חייבים לגרום להם לשלם על ההשפלה ההיא. אף אחד אצלנו לא שכח את המשחק הזה". המשחק הזה זיעזע את המערכת בהתאחדות הרוסית וגרם לפיטורי המאמן גיורגי יארצב. צסק"א היא הקבוצה הרוסית הראשונה שעלתה לגמר אירופי, מאז שדינמו מוסקבה עשתה זאת ב-1972, באותו מפעל. דינמו קייב ודינמו טביליסי הסובייטיות היו בתווך בגמרים אירופיים, אבל לא קבוצות מאמא רוסיה.

שלא כהרגלו, כריסטוף דאום גער על שחקניו במהלך הפסקת מחצית גמר הגביע הטורקי מול גלאטסראיי: "אתם כל כך רוצים לנצח אותם, ששכחתם מכל ההוראות הטקטיות ומהמשמעת העצמית שלכם. אתם משחקים כמו שכונה". פנרבחצ'ה אולי בדרך לאליפות שניה ברציפות תחת שרביטו של המאמן הגרמני, אך התבוסה 5:1 ליריבה השנואה לא עברה בשקט בצד הצהוב-כחול של איסטנבול. לפנרבחצ'ה יש היסטוריה של כשלונות בגביע, ועד היום היא זכתה בו רק ב-4 פעמים. לשם השוואה, לגלאטסראיי יש 14 זכיות כשאפילו לטרבזונספור יש בארון 7 גביעים משלה. בחמש השנים האחרונות הפסידה פנרבחצ'ה שלוש פעמים בגמר (לטרבזון, גנצ'לרבירליגי וגלא) ונראה כי הנאחס מסרב לעזוב.

עזיז ילדרים, הנשיא הכל יכול של פנרבחצ'ה, זילזל בזמנו בגביע אופ"א, בו זכתה גלאטסראיי בשנת 2000. "זה היה מקרי", הוא אמר. "אצלנו בונים לטווח ארוך". אז אוהדי גלא לא שכחו כמובן, וכבר הדפיסו חולצות עם הכיתוב: "1:5, גם זה מקרי". בינתיים הם מסתפקים בחגיגות על חשבון היריבה השנואה. זו שמחת עניים למועדון, שניסה לעשות משהו קצת יותר משמעותי בשנת המאה שלו.

גם פנרבחצ'ה תציין 100 להיווסדה בעוד שנתיים ולפי ילדרים המטרה ב-2007 היא גביע אירופי, לא פחות. כמה שחקני מפתח, כמו ואן הוידונק שחוזר להולנד והשוער רושטו שעשוי לפרוש, לא יהיו שם. דאום, שניצח את כל הקטנות, אבל זכה לביקורות צוננות על שקיבל בראש במשחקים החשובים (3:4 לבשיקטאש, 2:6 למנצ'סטר יונייטד וה-1:5 האחרון בגביע), ייפרד לטובת מישהו שיודע איך לעשות גם הגנה ולהצליח עם חומר מקומי, בתוספת ברזילאים מוכשרים. פול לה גואן, שעזב את ליון, כבר חזק על הכוונת.

בשני המחנות דיברו שוב השבוע על מתן "בקשיש" ליריבות לקראת המחזור שהתקיים אתמול. יכול להיות שזה עבד יותר מדי טוב, כי שתי הקבוצות הפסידו והפער נותר על 4 נקודות לטובת פנרבחצ'ה, שני מחזורים לפני הסיום. הקאן סוקור הותיק, שכבש צמד בגמר הגביע, הוחלף בדקה ה-70 בהפסד של גלאטסראיי, 2:1 לגנצ'לרבירליגי. הוא התרגז, זרק את סרט הקפטן, לא החליף מילה עם המאמן גיורגי האג'י וצפה בהמשך המשחק מהצד. אבל אל דאגה, עד יום ראשון הוא שוב יידלק כשיראה צהוב-כחול בעיניים.

איצטדיון "שוקרו סראצ'וגלו", שקרוי על שמו של נשיא פנר לשעבר, שהיה גם ראש ממשלת טורקיה בשנות החמישים, יארח במחזור הקרוב את הדרבי הכי חם ביבשת. העונה זהו גם משחק אליפות. לישראלים הרבים שיגיעו לבירה הטורקית כדי לתפוס את ליברפול ומילאן אמנם יהיה קשה לתפוס כרטיסים גם למפגש המרגש הזה (הכרטיסים נגמרו ואלו שתמצאו ברחוב יעלו הון בשוק השחור), אבל אולי הם יהנו בכל זאת ממסיבה כפולה. תיקו יספיק לאוהדי פנרבחצ'ה כדי לחגוג עד אור הבוקר בכיכר טקסים וסביבתה. ניצחון של גלאטסראיי ידחה הכל למחזור סיום דרמטי במיוחד.