מכבי תל אביב והפועל ירושלים נפגשו עד היום בשלוש סדרות גמר, כולן בשנים האחרונות ובכולן ניצחו הצהובים. המפגש הראשון היה ב-1995/96. ירושלים בעונה מצוינת עם פיני גרשון וארז אדלשטיין, חגגה חודש לפני כן זכייה היסטורית בגביע ורצתה להפתיע את מכבי גם בליגה, אבל בפלייאוף מכבי הראתה ששני הפסדים לירושלים בעונה אחת הם כבר יותר מדי.
המשחק הראשון ביד אליהו הסתיים כמעט לפני שהתחיל, 0:10, 19:44 ובסיום 81:99 למכבי, עם 20 נקודות של עודד קטש לעומת 25 נקודות ללא החטאה של דורון שפע. הושבתו של עדי גורדון על הספסל בפתיחה היתה בעוכרי ירושלים. במשחק השני במלחה הצטיינו הזרים של מכבי, טום צ'יימברס עם 23 נקודות ורדיסאב צ'ורצ'יץ' עם 20 והובילו אותה לניצחון 71:84 אחרי יתרון 39:41 בהפסקה. המשחק השלישי היה הצמוד בסדרה, אבל גם בו ניצחה מכבי, 90:95, עם 28 נקודות של צ'ורצ'יץ' מול 27 של נוריס קולמן.
עונה מאוחר יותר שיחזרה ירושלים, הפעם עם גדי קידר, ניצחון על מכבי בגמר הגביע ביד אליהו, אבל בגמר מול צביקה שרף ויורם חרוש, לא היתה לה תשובה. קידר לא למד מטעויות של אחרים ופתח במשחק הראשון ביד אליהו בלי עדי גורדון. מכבי הובילה במחצית 31:55 ובסיום ניצחה 73:91. באק ג'ונסון קלע 15 נקודות, ברד ליף ושפע התקוטטו והורחקו.
את המשחק השני אי אפשר לשכוח עד היום. הוא התחיל אמנם עם אירועים אלימים, כשחבטה
של ג'ונסון (הורחק) בבילי תומפסון הובילה לתיגרה בין שחקנים ולחדירה של אוהדים לפארקט, אבל היה גם כדורסל. חמש דקות לסיום הוליכה ירושלים בפער בן 11 נקודות, אבל מכבי חזרה והחטאה של עדי גורדון (שבדיעבד אולי בישרה על תחילת השקיעה של הסמל
הירושלמי) ארבע שניות לסיום הביאה לצהובים ניצחון 87:90. עודד קטש קלע 22 נקודות למכבי, גורדון 32 לירושלים.
במשחק השלישי מכבי כבר הובילה 48:70, ירושלים העקשנית חזרה, אבל רק עד 86:83 בסיום. קטש קלע 20 נקודות למכבי, אייצ' וולדמן במשחק הפריצה שלו קלע 17 נקודות כולל חמישה סלי שלוש לירושלים.
עונת 1998/99 נראתה לפי כל הסימנים כעונת האליפות של ירושלים. מכבי אמנם זכתה בגביע, אבל לירושלים, בעונת שיא עם אפי בירנבוים, היה יתרון ביתיות לאחר שהפסידה בליגה רק פעמיים (למכבי) מול ארבעה הפסדים של מכבי. אבל הסדרה שהבטיחה רבות זכורה
כיום בעיקר בשל פרשת הפיצה. הפגישה בין צ'ורצ'יץ', אז שחקן ירושלים, למנהל מכבי מוני פנאן, כמה ימים לפני פתיחת הסדרה, העיבה על ההתמודדות כולה.
צ'ורצ'יץ' לא תיפקד במשחקים הראשונים ומכבי העבירה לעצמה את יתרון הביתיות כבר במשחק הראשון לאחר ניצחון במלחה 78:86 עם 29 נקודות של קטש מול 23 של דריק המילטון. ירושלים המשיכה להתעסק בפרשת צ'ורצ'יץ' גם במשחק השני. צ'ורצ'יץ' הורשה לעלות לפארקט רק סמוך למשחק ובמהלכו העליב את נשיא הקבוצה אורי מנצור. את מכבי זה
לא עניין, 65:78 בסיום עם 11 נקודות ו-14 ריבאונדים של ויקטור אלכסנדר.
במשחק השלישי היתה קרובה מכבי לגזור את הרשתות במלחה, אבל פפי תורג'מן בסל משום מקום אחרי ריבאונד התקפה, 1.8 שניות לסיום, הביא לירושלים ניצחון ראשון בסדרת גמר
מול מכבי, 80:81. תורג'מן סיים עם 22 נקודות כולל ארבעה סלי שלוש, קטש קלע 32 נקודות כולל 14 מ-14 מהעונשין.
המשחק הרביעי התאפיין בהגנות בלבד. מכבי לא רצתה לחזור למלחה וניצחה 51:59 עם 21 נקודות של קטש מול 17 של תורג'מן, שני ישראלים שהיו בכושר מצוין בסדרה.
מעניין לציין כי בכל אחת מסדרות הפלייאוף (ארבע), כמו גם בכל אחד ממשחקי גמר גביע המדינה (חמישה), הופיעה ירושלים עם מאמנים שונים - גרשון, קידר, בירנבוים, שרף (רק גמר גביע) וחרוש.
גם המסורת עם מכבי
מאת אריה ליבנת
9.6.2001 / 18:42