1. מאמנים גדולים גורמים לקבוצותיהם לשקף את אישיותם. טאו נבנתה בצלמו של דושקו איוואנוביץ': היא קשוחה, בלתי מתפשרת, אגרסיבית, לא נכנעת. על אף שתוכנית המשחק שלה קרסה מהרגע הראשון ולמרות שכוכבה הגדול נוטרל לחלוטין, טאו סירבה למות. גם מכבי תל אביב משקפת את אופיו של גרשון. כאן התמונה מורכבת בהרבה: לא רק קשיחות (מכבי הפגינה היום את המשחק הכוחני ביותר שלה העונה, הרביצה בלי הכרה ואימללה את ארווידאס מאצ'יאוסקאס), אלא גם ערמומיות, תיחכום ו-וינריות מרשימה. בכל פעם שמכבי הגיעה העונה למשחק שחייבים לנצח, היא יצאה מחדר ההלבשה כמי שנורתה מלוע של תותח. בגמר בעונה שעברה, מול סקיפר הרכה, זה נגמר ב-44 הפרש. טאו קורצה מחומרים שונים מהאיטלקים. ועדיין, כמו בחצי הגמר, מכבי רושמת לפחות 90 נקודות על הלוח ומסיימת את המשחק מוכה וחבולה, אבל מנצחת ואלופה. היא עושה זאת קודם כל משום שעל הקווים עומד מאמן הכדורסל הטוב באירופה.
2. לא בטוח שגרשון ישאר בעונה הבאה במכבי וגם עתידו של שאראס לוט בערפל. במשך שתי עונות נשמעים כאן קולות שמפקפקים בתרומתו של הרכז למכבי תל אביב, שמדברים על ההגנה שלו ועל חוסר האחריות שלו. אחרי חצי הגמר אפילו אמרו שהוא שיחק חלש. הוא השיג בסך הכל 13 נקודות, רובן מכריעות, ושמונה אסיסטים נפלאים, רובם לדאנקים.
בגמר, כנראה במשחק המשמעותי האחרון שלו במדים הצהובים, נמחקו כל סימני השאלה. במחצית השניה, כשפארקר הלך עם הראש בקיר וכשמכבי שיחקה בהרכב מאולתר עקב בעיית עבירות, שאראס נעץ נקודות חשובות וניצח את המשחק. מכבי תל אביב שיחקה בעונה האחרונה כדורסל מרהיב בזכות גרשון, בגלל יכולת המסירה של וויצ'יץ', בשל האתלטיות של באסטון ועקב הוירטואוזיות של פארקר, אבל כל זה לא היה מתאפשר בלי הרוצח הספורטיבי מליטא, שחקן הפיק אנד רול והמוסר הטוב באירופה. לא היתה קבוצה כזו באירופה, וגם לא תהיה. אולי גרשון יעזוב, אולי שאראס ינטוש, אולי שניהם. די שאחד מהם לא יהיה ביד אליהו בעונה הבאה כדי שזה כבר לא יהיה אותו הדבר. והערה נוספת לגבי שאראס: סטיב נאש, רכז עם הגנה מפוקפקת, זכה בתואר האם.וי.פי של העונה ב-NBA. שאראס לא יקטוף תואר דומה, אבל הוא יכול להיות שחקן מפתח בליגה הטובה בעולם.
3. הגמר הזה הבהיר עד כמה הכדורסל של מכבי ייחודי. לכל משחק מכבי מגיעה עם תוכנית משחק שונה בתכלית, עם הגנה שמותאמת ליריבה הספציפית ואפילו סט תרגילים שונה. מכבי התחילה את המשחק עם תרגיל של פיק אנד רול וחסימה גבית לבאסטון, שכלל לא נכלל בארסנל של חצי הגמר. אחר כך הציגה מכבי שינוי הגנתי, כשנדבקה לזנב של מאצי'אוסקאס וגרמה לו לשלם על כל חסימה שקיבל בשמירה כפולה, של גארד וגבוה. התוצאה: הליטאי זרק לסל חמש פעמים. כפי שקרה להרבה קבוצות באירופה, הרכזים של טאו כדררו וכדררו בחוסר אונים, בלי לעשות את הפעולה המתבקשת לחפש מיס מצ'ים ולחדור לסל במהירות ואגרסיביות. איוואנוביץ', שנבחר כדי לשקם את ברצלונה ויזכה שם למשכורת עתק, לא היה מתוחכם דיו כדי לבצע את השינויים הנדרשים.
טאו נשארה בחיים בזכות לב גדול, משחק עצום של לואיס סקולה (21 נקודות ב-8 מ-13 מהשדה ו-9 ריבאונדים) וגם משום שמסתבר שמכבי היא בת אלמוות. גרשון נאלץ לאלתר הרכבים בשל המשחק האגרסיבי ובעיית העבירות, משחק ההתקפה חדל לזרום ופארקר לקח יותר מדי זריקות קשות. אלא שהשלשות של טראוויס האנסן הפסיקו להיכנס, סקולה נכנס למלכודות ומאצ'יאוסקאס ירה זריקות של תסכול. שאראס ובאסטון, השחקן הכי אנדרייטד במכבי, דאגו לסגור עניין.
4. אחר כך הגיעו כל הספיחים הפחות נעימים לכדורסל הנפלא של מכבי: הצורך האובססיבי של גרשון לקחת לעצמו את אור הזרקורים; הנשיא שנדחף לפריים; קצת תעמולת בחירות של ראש הממשלה; רמי וייץ ששולח מסרים ל"חברים ב-206"; הכתובות על בניין עזריאלי. אבל כל השיאים נשברו כשערוץ 1 הביא לאולפן להקת מעודדות. הגבולות בין דיווח אובייקטיבי לעידוד נחצו כבר מזמן כשמדובר במכבי תל אביב, אבל למה לעזאזל אנחנו צריכים לשלם אגרה על צ'ירלידרס?
בצלמו של גרשון, בצלמו של שאראס
8.5.2005 / 23:17