פיניקס (מדורגת ראשונה) - ממפיס (שמינית)
המאזן של פיניקס - 20:62
המאזן של ממפיס - 37:45
מאזן המשחקים בין הקבוצות בעונה הרגילה - 2:2
אף אחד בפיניקס לא חייך כשגילה שהיריבה בסיבוב הראשון תהיה ממפיס, אולי הקבוצה שהכי הקשתה על הסאנס העונה. עדיף אפילו היה לפגוש את דנבר הלוהטת, עליה גברו ארבע פעמים העונה, כולל שלוש פעמים מאז מינויו של ג'ורג' קארל. השאלה הגדולה לפני פתיחת הקמפיין של הסאנס היא אם הם יצליחו לתרגם את סגנון המשחק הסופר-מהיר שלהם גם לפלייאוף, זמן בו הקצב מואט בדרך כלל, במיוחד בהתחשב בעובדה שהגריזליס הצליחו לשים להם מקלות בגלגלים.
ברור מאליו שהשמשות לא ישיגו ניצחונות בהגנה, אלא רק בריצה מטורפת למתפרצת, ולכן הסגל העמוק של הגריזליס עשוי להקשות על משחק המעבר של חניכיו של מייק ד'אנטוני. הגריזליס יכולים להרשות לעצמם להציב חמישייה רעננה בכל עת, בעוד הספסל של ד'אנטוני קצר יותר מארל בויקינס. בארבעת המשחקים בין הקבוצות העונה, הצליח מאמן ממפיס מייק פראטלו להוריד את פיניקס מ-110 נקודות למשחק ל-95, ואת האחוזים מ-47.6 ל-43. השמשות היו העונה הקבוצה מספר אחת ביצירת סלים קלים, וכשלוקחים להם את זה, הכל הופך קשה יותר. ובכלל, דובי הגריזלי מדורגים במקום השלישי בליגה בספיגת נקודות, עם 91 בממוצע בלבד.
בנוסף, לממפיס יש לא מעט שחקנים פיזיים (פאו גאסול, לורנזן רייט, סטרומייל סוויפט, ג'יימס פוזי, בריאן קרדינל, שיין באטייה וג'ייק צקאדיליס) שינצלו את החולשה של פיניקס בהגנה מתחת לסל ובצד השני יגרמו לה לקחת יותר זריקות מבחוץ, במקום הסלים הקלים שהיא כה אוהבת. שחקן הפנים היחידי של הסאנס והקלעי המוביל שלה, אמארה סטודמאייר, הפך מול הגריזליס משחקן של 26 נקודות למשחק ב-56 אחוזים מהשדה לאחד של 19 נקודות ב-43 אחוזים. גם סטיב נאש התקשה (12 נקודות ב-44 אחוזים מהשדה ו-13 אסיסטים).
מבחינת הסאנס ישנם שלושה מפתחות מרכזיים לסדרה הזו, ולפליאוף בכלל, לרוץ, לרוץ ולרוץ. כל עוד לפחות אחד מהשלושה מתקיים, הם יעברו סיבוב. למרות כל הצרות שהדובים יעשו, השורה התחתונה היא שיש הרבה יותר כישרון בצד של השמשות. בנוסף לאמארה ונאש, אסור לשכוח את שון מאריון, ג'ו ג'ונסון וקוונטין ריצ'ארדסון, חבר'ה אתלטים ומהירים שיכולים ללהכריע משחק בעצמם. בנוסף, הסאנס הם קבוצת החוץ הטובה בליגה (10:31), ולבטח יצליחו לקחת לפחות משחק אחד בממפיס.
תחזית: פיניקס בחמישה משחקים.
סאן אנטוניו (שנייה) דנבר (שביעית)
המאזן של סאן אנטוניו - 23:59
המאזן של דנבר - 33:49
מאזן המשחקים בין הקבוצות בעונה הרגילה 2:2
דנבר מגיעה לפליאוף בתנופה מטורפת, והיא הקבוצה הטובה ביותר בליגה מאז פגרת האולסטאר (מאזן מדהים של 4:24). קשה לקבל מדד אמיתי מהמפגשים בעונה הרגילה, כי שני הניצחונות של הספרס הגיעו בתקופה שדנבר עוד היו תחת ג'ף בזדליק ומייקל קופר, ושני הניצחונות של הנאגטס הגיעו ללא כשסאן אנטוניו שיחקו בלי טים דאנקן.
מצד אחד עומדת הקבוצה הכי בשלה לקחת אליפות, ומהצד השני עומדת הקבוצה הכי חמה כרגע. המץ' אפים המעניינים יהיו בין דאנקן לבין קניון מרטין ומרקוס קמבי (ננה יגבה מהספסל), ובין האיש והקונג פו, ברוס לי בואן, וכרמלו אנתוני. העומק שיש למאמן דנבר ג'ורג' קארל בקו הקדמי הוא נקודה מרכזית בסדרה הזו, ודאנקן צריך לצפות לחיים קשים מתחת לסל. מרטין וננה יכולים לשים עליו גוף, וקמבי לא יהסס להשאיר פנוי את ראשו נסטרוביץ' (וגם נאצר מוחמד יקבל דקות) כדי לחפות בהגנה על טימי במטרייה אווירית.
בו בזמן, כרמלו ינסה להתחמק מהמכות של בואן, להישאר קול ולספק נקודות באופן עקבי, כי בלעדיו לא יהיה לנאגטס כל סיכוי מול ההגנה המצוינת של הספרס. בפלייאוף הקודם כרמלו קצת פישל, ואחרי העונה הקשה שעבר יש לו הזדמנות מצוינת לחזור לעניינים. מאצ' אפ מעניין נוסף יהיה בין שני הרכזים, אנדרה מילר וטוני פארקר. למילר יש מגוון לא קטן של מובים עם הגב לסל, והוא ינסה לקחת את פארקר לאותיות כדי לנצל את יתרון הכוח שלו. לנאגטס, שקיבלו השבוע את וושון לנארד חזרה, יש חור גדול בעמדה מספר 2, ושם יושב לו עמנואל ג'ינובילי. אם מאנו יצליח לפרק את ההגנה של דנבר, זה יפנה את האחרים לקליעות מבחוץ, בדיוק האספקט שבו נכשלה סאן אנטוניו בפליאוף הקודם. עכשיו היא נהנית משירותיו של ברנט בארי, אז ניתן לצפות לשיפור בעניין הזה.
לספרס יש הרבה יותר ניסיון וגם את טים דאנקן. הנאגטס קבוצת חוץ לא טובה, מאזן 23:18, והם לא יצליחו לגנוב משחק ב-SBC סנטר, שם הספרס במאזן 3:38.
תחזית: סאן אנטוניו בשישה משחקים קשים.
סיאטל (שלישית) - סקרמנטו (שישית)
המאזן של סיאטל - 30:52
המאזן של סקרמנטו - 32:50
מאזן המשחקים בעונה הרגילה בין הקבוצות 1:3 לסיאטל
הרבה סימני שאלה מרחפים סביב הסדרה הזו, בעיקר מכיוונה של סקרמנטו. הסנטר בראד מילר (מחלים משבר ברגל), הפורוורד פז'ה סטויאקוביץ' (מתיחה במפשעה), והגארד בובי ג'קסון (שבר את היד לפני כמה חודשים) בספק לקראת הפליאוף, וגם לסיאטל יש סימן שאלה: הפורוורד ולדימיר רודמנוביץ' (החמיץ את החודש האחרון בגלל שבר מאמץ ברגל ימין), אבל היום הוא כבר אמר שיהיה כשיר למשחק הראשון בסדרה. הסדרה הזו תספק כדורסל שבדרך כלל לא רואים בפלייאוף: הרבה זריקות מבחוץ ומעט הגנה.
הנקודות של הסוניקס מגיעות רק משחקני החוץ, רשארד לואיס, ריי אלן, לוק רידנאוור, אנטוניו דניאלס ורדמנוביץ', כשבצד השני מפציצים מייק ביבי, קטינו מובלי ופז'ה, כשהוא בריא. הקינגס יכולים להשיג יתרון אם יקבלו את מילר בזמן, מה שיספק להם תפוקת נקודות יציבה מתחת לסל. בלעדיו, ריק אדלמן ייאלץ לסמוך על קני תומאס, קורליס וויליאמסון ובריאן סקינר כנשק ההתקפה היחידי שלו בצבע.
לסיאטל יש יתרון גדול בריבאונד, בזכות חבר'ה כמו דני פורטסון, רג'י אוונס וג'רום ג'יימס, ובכל המפגשים בין הקבוצות הקרב הזה הוכרע לטובתה. כמו כן, למרות הנטייה של שתי הקבוצות להשליך מבחוץ, הסוניקס שיחקו חכם יותר ונכנסו לסל כדי להוציא עבירות ולזרוק יותר מהעונשין. אם מילר לא יהיה שם כדי להפריע מתחת לסל, יהיה קשה מאוד לקינגס לנצח. אגב, שלושת הניצחונות של הסוניקס על הקינגס הגיעו כשוובר עוד היה חלק מהמלכים.
סיאטל תעפיל לסיבוב השני, אלא אם כן כולם יהיו בריאים ושלמים בסקרמנטו, שלא הצטיינה העונה מחוץ לארקו ארינה (21:20).
תחזית: הסוניקס בשישה משחקים.
דאלאס (רביעית יוסטון (חמישית)
המאזן של דאלאס 24:58
המאזן של יוסטון 31:51
מאזן המשחקים בין הקבוצות בעונה הרגילה 2:2
הדרבי של טקסס הוא המפגש השוויוני והפתוח ביותר בסיבוב הראשון במערב, כפי שקורה בדרך כלל בהתמודדויות של המדורגות רביעית וחמישית. איש המפתח של יוסטון הוא טרייסי מקגריידי, שבמשחקים מול דאלאס בעונה הרגילה השיג ממוצע של 31 נקודות ב-52 אחוזים, אבל הרבה תלוי לא רק ביכולת שלו לקלוע, אבל גם ביכולתו למצוא את החברים שלו כשהם פנויים (שבעה אסיסטים בממוצע מול המאבס), בייחוד בהתחשב בשדרוג ההגנתי בדאלאס מאז שאייוורי ג'ונסון תפס פיקוד. הסנטר יאו מינג לא כל כך הסתדר העונה מול השילוב של אריק דאמפיר ושון בראדלי (שבדרך כלל מקבל דקות מול הסיני) והסתפק ב-16 נקודות ב-40 אחוזים בלבד, נמוך משמעותית מהממוצעים שלו לעונה - 18.4 נקודות ב-55 אחוזים.
ההגנה שהנהיג ביוסטון המאמן ג'ף ואן גנדי מאפשרת רק 91.2 נקודות בממוצע (מקום רביעי בליגה), ותהיה כאן התנגשות עם ההתקפה הפוריה של המאבריקס, שקולעת 102.5 למשחק (שלישית בליגה), ומציגה שורה ארוכה של שחקנים התקפיים מוכשרים שיכולים לפרק כל הגנה ביום נתון. נתחיל מדירק נוביצקי, שקולע העונה 26 נקודות למשחק (מול הרוקטס זה עלה ל-34), מייקל פינלי, ג'וש הווארד, ג'ייסון טרי וג'ירי סטאקהאוס.
לרוקטס יש שתי חולשות עיקריות: עמדת הפאוור פורוורד ועמדת הרכז, למרות היכולת המשופרת שמגלה מייק ג'יימס מאז הגיע לקבוצה. עכשיו, אחרי הפציעה של ג'ואן הווארד, נוביצקי יפגוש מולו את קלרנס וות'רספון החלש (3 נקודות ו-3 ריבאונדים למשחק), מה שיאפשר לו לחגוג מכל הכיוונים. אם טרי יתרכז בלנהל את המשחק במקום לחפש לעצמו מצבי קליעה, הוא יכול לנצל את הבעיה של יוסטון בעמדת הרכז, שם מחלקים דקות בובי סורה וג'יימס.
אחד הנשקים העיקריים שיוסטון שידרגה במהלך העונה הוא הקליעה משלוש (הוסיפו לטימאק וסורה את ג'ון בארי, ג'יימס, ודיוויד ווסלי), אבל המאבריקס, בגלל העומק בעמדות החוץ, הם הקבוצה הטובה ביותר בליגה באחוזי שלוש של היריבה.
שתי הקבוצות מגיעות בתנופה לפליאוף, אבל החורים של ואן גנדי גדולים מדי מול מגוון הנשקים שעומדים לראשות דאלאס.
תחזית: דאלאס בשבעה משחקים.