וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שחקן (לא) בפוקוס

18.4.2005 / 19:10

אסף רביץ שם הפעם את זכוכית המגדלת שלו על ג'ף מקיניס, הרכז הבעייתי של קליבלנד. משעמם לא היה פה

כשראשי הקליבלנד קאבלירס זכו בלוטרי וקיבלו את הבחירה הראשונה בדראפט 2003 הם ידעו שני דברים: שהם הולכים לבחור בלברון ג'יימס ושברגע שהם יבחרו בג'יימס יופעל שעון חול של ארבע שנים עד שהחוזה הראשון שלו נגמר. בזמן הזה הם יצטרכו לבנות לו קבוצה מנצחת, לעזור לו לקחת אותם אל אוויר הפסגות. אחרת ילד הפלא יתפתה בקלות לעבור לקבוצה מעיר גדולה לפי פקודת אלוהי הספונסרים.

שעון החול קרוב למחצית הדרך והדברים זזים לאט. לאט מדי. קליבלנד, שנראתה טוב בתחילת השנה, הולכת ומתדרדרת. המקום שלה בפלייאוף בסכנה מוחשית, וגם אם לברון יסחב את הקאבס לסידרה כמעט חסרת סיכוי מול מיאמי או דטרויט זה לא ישנה את העובדה שבניית הקבוצה בקיץ לא הייתה טובה. עושה רושם שהמעבר מתפקיד נמושת הליגה לקבוצה שחושבת בגדול היה מהיר מדי בשביל קליבלנד והג'נרל מנג'ר ג'ים פקסון, והדילוג על מספר שלבי ביניים לא עשה טוב למועדון. התהליך המהיר יצר גם לא מעט נפגעים, וג'ף מקיניס, הרכז של הקבוצה, הוא דוגמא מצוינת לכך.

ההתחלה הייתה טובה

הפינה הקודמת עסקה בקוואמי בראון שקיבל חוזה מליונים עוד לפני שלמד לקשור את זוג הנעליים הראשון. הסיפור של מקיניס הפוך לחלוטין. עד הפריצה שלו בגיל 26 הוא לא פספס אף תחנה. את הילדות שלו העביר בשארלוט ושיחק שלוש שנים בקולג' של צפון קרוליינה, הפעם הראשונה שצצו שמועות על שחקן בעייתי. ב-NBA לא התלהבו יותר מדי, דנבר בחרה אותו בסיבוב שני ב-96, אבל מהר מאוד הוא מצא את עצמו בפניוניוס שבליגה היוונית ואחרי שנה אחת עבר לליגת ה-CBA. ההצלחה בליגה המשנית נתנה למקיניס מספר הזדמנויות נוספות ב-NBA, עד שבחצי השני של עונת 99/00 הוא חתם על חוזים של עשרה ימים בקליפרס, הרשים וקיבל חוזה לכל העונה הבאה.

מרגע זה מקיניס הפך לפוינט גארד לגיטימי בליגה הטובה בעולם. עם גובה סביר (1.93), יחס אסיסטים-איבודים מצוין (מדד חשוב לרכזים) ויכולת לעשות סל כשהוא פנוי, ניתן לסלוח גם על אופי בעייתי וחוסר עקביות בהגנה. באמצע העונה שעברה, אחרי שלוש וחצי שנים סבירות בקליפרס ובפורטלנד, הוא מצא את עצמו בקליבלנד. הקאבס היו עסוקים אז בביעור חמץ ולאחר שנפטרו מריקי דייויס הם העבירו את הערס דריוס מיילס לפורטלנד. מקיניס הגיע בעיקר כדי להוריד מלברון את עול הובלת הכדור. מעט אחרי הטרייד שיחררו כל הנשמות הטובות את הלכלוכים הקבועים. אמרו עליו שהוא לעולם לא מרוצה וגם אם ישחק 30 דקות כל משחק הוא ירצה 35, ואמרו עליו שבכל מקום שבו שיחק שנאו אותו, ושבצפון קרולניה אף הכו אותו חלק מהשחקנים.

ההגעה שלו עשתה רק טוב לקאבס. הוא שיחק טוב בהתקפה ובהגנה, והיה לו חלק חשוב בחצי השני המוצלח של קליבלנד שכמעט הגיעה לפלייאוף. בקיץ הוא קיבל הארכת חוזה לשנה, וגם את העונה הנוכחית הוא פתח טוב ובחודשים הראשונים הראה יציבות מרשימה בתקופה הטובה של הקבוצה. אבל כבר אז פרשנים רבים סימנו אותו כחוליה החלשה של הקבוצה בהגנה. והשנה מקיניס הוא חור בהגנה שאי אפשר להחביא, כי הוא אפילו לא מתאמץ לשמור. הוא לא מצליח להתמודד עם פיק-אנד-רול פשוט ולא רודף אחרי השחקן שלו לרוחב המגרש, והוא אחת הסיבות לבזיונות ההגנתיים של הקאבלירס לאחרונה.

טובים השניים מהאחד?

כשקליבלנד נכנסה למשבר במהלך העונה, הבעיות צפו על פני השטח. מקיניס הסתכסך עם המאמן פול סילאס עד למצב שסילאס בחר לספסל אותו למשחק שלם ולהכניס במקומו את אריק סנואו, שחקן שקןאץ' סילאס העיף לחדר ההלבשה באמצע משחק מוקדם יותר בעונה. סנואו הרשים עם מאזן נדיר של אפס נקודות ב-40 דקות והקאבס הפסידו לטורונטו למרות 56 נקודות של לברון. זה היה המשחק האחרון של סילאס בקבוצה. המלך ג'יימס נתן גיבוי לפוינט גארד שלו ואחרי שבהתחלה המאמן החדש ברנדון מאלון השאיר אותו על הספסל, אך כשאף גארד אחר לא נותן תפוקה התקפית מינימלית, מקיניס חזר לחמישיה למרות ההגנה ולמרות שהוא רחוק מהיכולת ההתקפית הטובה שלו (רק 10.3 נק' למשחק באפריל לעומת 15.5 בתחילת השנה). כשהבוס האמיתי של הקבוצה, לברון, אומר שאין שום סיבה שבעולם ש"הפוינט גארד הכי טוב בקבוצה" לא ישחק, כולם עוצרים ומקשיבים.

כאמור, האופי הבעייתי של מקיניס היה ידוע עוד מימיו במכללות. הוא יהיה שחקן חופשי בקיץ, ובקליבלנד מרגישים שהחוזה הגדול הבא הוא הדבר היחיד שמעניין אותו. בחלק מהאימונים בתקופה הבעייתית הוא לבש את חולצת האימון הפוך כדי לרמוז שהוא דואג קודם כל לעצמו. אבל יש גם צד שני לסיפור הזה. כשהג'נרל מנג'ר פקסון הביא בקיץ את סנואו הותיק מפילדלפיה עם חוזה של 30 מיליון דולר ל-5 שנים, מקיניס לא התקשה להניח שסנואו מגיע על חשבונו. מקיניס יהיה בן 31 בשנה הבאה והוא הבין שהקאבס לא יחתימו עוד פוינט גארד ותיק על חוזה ארוך טווח.

בדיעבד, הטרייד עבור סנואו היה אחד המהלכים הגרועים של השנה. הוא פתח את העונה על הספסל, לא הצליח להתרגל למעמד החדש, רב עם סילאס ובדקות ששיחק תפקד כנעלם בהתקפה, עד כדי כך ששחקני הגנה פשוט עזבו אותו בכל פעם כדי לעשות דאבל-טים על לברון. ולמרות הכל, הצל שלו על הספסל הצליח להעיב גם על המשחק של מקיניס. הקאבס חיפשו צמד רכזים שמשלים אחד את השני וקיבלו אחד שהוא חור בהגנה ושני שהוא חור בהתקפה, ושניהם לא מרוצים מהמעמד שלהם.

שאלת מקיניס או סנואו מטרידה כמעט כל פרשן שמתייחס לקליבלנד. ג'ון הולינגר מ-ESPN.COM מציע לשחק דווקא עם שניהם ביחד, הרבה בגלל החולשה המדהימה של כל הגארדים/סמול פורוורדים בקבוצה. לפי הולינגר, סנואו יוכל לשמור על מוביל הכדור וכך ניתן יהיה להחביא את מקיניס בהגנה, ובהתקפה מקיניס יספק את היכולת ההתקפית שהקאבס לא מקבלים מניובל, האריס או פאבלוביץ'. גישה אחרת טוענת ששניהם צריכים להיות על הספסל, לברון יחזור לרכז והרוקי הברזילאי האנרגטי וורג'או, סוג של מייסאו באסטון עם שיער, יפתח בסמול. אבל, כאמור, המהלך טורפד בעקבות הדברים של לברון.

עוד בוואלה

המהפכה של וואלה Fiber שתחסוך לכם בעלויות הטלוויזיה והאינטרנט

לכתבה המלאה

מה הלאה?

שמועה עקשנית טענה שהבעלים החדש דן גילברט בכלל לא חושב על ההווה, והורה למאלון לפתוח עם סנואו כי הוא השחקן שיישאר בשנה הבאה בגלל החוזה ארוך הטווח שלו. השמועה הזאת מצטרפת לשורת החלטות, בעיקר פיטורי סילאס, שגורמות לתחושה שמקבלי ההחלטות החדשים והישנים בקליבלנד לא ממש בטוחים אם הם מתעסקים בקבוצה הבינונית שמנסה להגיע לפלייאוף השנה, או בשושלת שהם מקווים שיום אחד תעמוד בעיר.

גילברט, מיליארדר צעיר שנראה כדמות מעניינת, הוא התקווה הגדולה של הקאבס והאיש החזק בקבוצה. את סילאס הוא פיטר כדי להציל את העונה, פקסון צפוי למצוא את עצמו בחוץ ברגע שהעונה תסתיים, ואז ינסו להתחיל מחדש עם צוות שמסוגל לבנות קבוצה שמתאימה ללברון. עושה רושם שגילברט ויתר לחלוטין על רעיון הבנייה ההדרגתית, לכן השנה הנוכחית לא ממש מעניינת אותו.

במקרה כזה הוא יפעל בקיץ בשיטת הכל או כלום. הרבה יהיה תלוי בכסף שהוא מוכן להוציא, והקולות שעולים מהמועדון נותנים מקום לאופטימיות. זידרונאס אילגאוסקס מסיים חוזה ויש חור גדול בעמדות הגארדים, ואם תהיה נכונות להוציא כסף, המוניטין של לברון כבר יעשה את שאר העבודה - קשה יהיה למצוא שחקן או מאמן שלא ירצה לבוא לקליבלנד ולבנות את השושלת הבאה.

אבל הסיכון לא קטן. מכיוון שמדובר בהתחלה מחדש כמעט בלי בסיס, כל טעות יכולה להיות קריטית. לא יהיה זמן לתיקונים, לא תהיה פריבילגיה לבצע טעויות של טירונים. אחרי הבלאגן שנותר עם פיטורי סילאס יהיה קשה, קבלו תיקון – יהיה בלתי אפשרי לצפות מלברון לעודף סבלנות.

בשורה התחתונה, במצבה הנוכחי קשה יהיה לקליבלנד להשאיר רושם מיוחד בפלייאוף גם אם היא תגיע לשם, ואחרי ההפסד אתמול לדטרויט זה לא נראה טוב. מקסימום ההעפלה לפליאוף תהיה בעיקר ניסוי כלים. ומקיניס? הוא לא יהיה שם כדי לראות מקרוב איך העתיד הזה נראה. בקיץ הוא יהיה שחקן חופשי ויחפש לו בית חם ורגוע ליותר משנתיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully