גלויות מאירופה

אז מה קורה בהולנד כשאייאקס חווה עונה בינונית? קבלו את א.ז אלקמאר, המרעננת הרשמית של אירופה ב-2005. את האליפות היא כבר לא תוכל למנוע מאיינדוהבן של חוס הידינק, שגם העפילה לחצי גמר ליגת האלופות ועוברת עונה נפלאה משל עצמה, אבל יחסית לכמות המשאבים, מדובר בסיפור ההצלחה הגדול ביותר של היבשת.

התקשורת ההולנדית היתה עסוקה בסוף השבוע בקלאסיקו הרותח בין ה"ג'וקים" (פיינורד) של חוליט ל"יהודים" (אייאקס) של דני בלינד, שהסתיים בניצחון 2:3 לבני העם הנבחר. את האליפות בכל מקרה תיקח איינדהובן, שפתחה פער של 7 נקודות מאלקמאר. אחרי שכבש מול ליון, עשה זאת הבלם הברזילאי אלכס שוב, עם שער בדקה ה-88, שהעניק לאיינדהובן את הניצחון על ווילם. אלקמאר סיימה ב-1:1 בלבד מול רודה, אבל זה לא גורע במאום מגודל ההישג שלה.

מועדון א.ז אלקמאר נחשב בעבר לאחד הגדולים בהולנד. האליפות האחרונה של העיר הקטנה הנמצאת בקרבת אמסטרדם ומפורסמת בזכות שוק הגבינות העשיר שלה, הושגה ב-1981. באותה תקופה זכתה הקבוצה גם בשלושה גביעים מקומיים ואפילו הופיעה פעם אחת בגמר גביע אופ"א (הפסידה 5:4 בסיכום שני המשחקים לאיפסוויץ' ב-1981 - הפסד 3:0 בחוץ וניצחון 2:4 בבית). וכיום מחזיר המאמן קו אדריאנסה את אלקמאר בחזרה לצמרת עם איצטדיון ישן וקטן (כעשרת אלפים מקומות) ועם תקציב זעום, שמאפשר לו להחזיק סגל עם תשתית הולנדית וחיזוקים סקנדינבים ומרוקאים.

אדריאנסה (58) הוא מאמן ותיק, שהתחיל את דרכו לצמרת מהתחתית של התחתית. אחרי קריירה לא מזהירה במיוחד בתור שחקן אוטרכט, אימן אדריאנסה בליגת החובבים משנת 1979 עד 1983. אחר כך קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו במקצוענים, כסקאוט של א.ז אלקמאר, בתקופה בה זו נחשבה למעצמה בהולנד. משם עבר לעבוד בפ.צ. זוולה, דן האג ונחת ב-1992 באייאקס של לואיס ואן חאל, כעוזרן של המאמן האקסצנטרי. אחרי עזיבתו של ואן חאל, נקרא מספר פעמים לדגל כמאמן ראשי, בתקופה הגרועה שעברה על המועדון.

ווילם נתנה לו הזדמנות להוכיח את עצמו כמאמן ראשי והוא הוליך אותה למקום השני ב-1998/9, אבל פתיחת עונה גרועה בשנה שלאחר מכן גרמה לפיטוריו. מעז יצא מתוק ואדריאנסה חזר לאייאקס כאיש שעל פיו יישק דבר. בעונה וחצי הוא לא הותיר רושם גדול מדי והצליח לסחוב את הענקים מאמסטרדם רק עד למקום השלישי. מיד לאחר מכן הוא עבר לאלקמאר, שם הוא כבר משלים את עונתו השלישית, תוך שיפור מתמיד. אומרים עליו שהוא משחק בסגנון הכי קרוב ל"טוטאל פוטבול" של רינוס מיכלס ויש המסמנים אותו כיורש האמיתי של המאמן האגדי שנפטר לאחרונה. אצל אדריאנסה כולם עושים הכל והדרך שלו סחבה קבוצה ללא כוכבים עד חצי גמר גביע אופ"א, על חשבון ויאריאל של ריקלמה ופורלאן.

החוזה שלו יסתיים בכל מקרה בסיום העונה ואדריאנסה כבר הודיע כי אין הוא מתכוון לחדשו. פורטו היא המועמדת העיקרית לזכות בשירותיו (אבל גם חצי פרמייר ליג לוטשת עיניים). מי יחליף אותו? אל דאגה, ואן חאל כבר חתם לעונה הבאה. "אני שמח על ההישג בגביע אופ"א, אבל המקום השני חשוב לנו יותר ומעתה נתמקד בו", סיכם אדריאנסה שרוצה להשאיר את נדוניה מכובדת בדמות הופעה היסטורית בליגת האלופות.

מעניין יהיה לראות היכן ז'וזה מוטיניו ינחת בעונה הבאה. נכון, יש לו שם שמזכיר מאמן בעל שיעור קומה, אבל מדובר בכישרון הכי גדול שגדל בפורטוגל מאז כריסטיאנו רונאלדו. מוטיניו, עוד לא בן 19, הרשים מאוד העונה במדי ספורטינג ליסבון. הירוקים רצים חזק לאליפות ועלו על חשבון ניוקאסל לחצי גמר גביע אופ"א, הרבה בזכות ילד הפלא.

מדובר בקשר התקפי שיכול לתפקד כעושה משחק, מאחורי החלוצים, או אפילו באגפים. הוא שיתף פעולה עם רונאלדו בספורטינג ובכל נבחרות הילדים, נערים ונוער של פורטוגל. לאחרונה הוא הביע את נכונותו להצטרף לחברו הטוב בפרמיירשיפ. בינתיים דווקא טוטנהאם מובילה במירוץ אחריו. גם מידלסבורו וליברפול כבר שמו עין על הכישרון. מי שראה את השידור של ספורטינג נגד ניוקאסל ביורוספורט, כבר קלט בודאי את כמות הכישרון שיש ברגליים של הילד.

זה קרה קצת מאוחר מדי - לפחות בכל הקשור להצלחה של קבוצותיהם בזירה האירופית, אבל רוד ואן ניסטלרוי ורונאלדו סוף סוף חזרו לעצמם. הברזילאי התקאמבק אחרי תקופה לא קלה של מיני-פציעות, חתונה וסתם ירידה במצב הרוח והוכיח שהשער מול ברצלונה בשבוע שעבר לא היה מקרי. מול לבאנטה הוא שם שער אחד קלאסי שהוכיח בפעם האלף שהוא אחד החלוצים הגדולים בכל הזמנים. השער השני הוכיח שיש לו גם מהירות וכוח. 14 שערים בעונה זה אמנם לא משהו, אבל אם הוא ימשיך כך הוא עוד עשוי להגיע ל-20 עד הקיץ.

ואן ניסטלרוי כבש צמד עבור מנצ'סטר יונייטד בחצי גמר הגביע (1:4 על ניוקאסל שספגה 8 שערים בארבעה ימים) אחרי שחזר מפציעה וקיבל מחמאות מהמנג'ר שלו: "השער הראשון שלו היה שער רוד טיפוסי. הוא פשוט עשה שער מכלום. כולם בחדר ההלבשה שמחו בשבילו כי כולם יודעים שחלוצים מחכים לרגעים האלה ואם הם אינם כובשים, הם מתחילים לחשוב שהם לעולם לא יעשו זאת".

פתאום היה גם נוח לפרגי להתייחס לביקורת הגלויה על כך שהחליט לשחק עם ואן ניסטלרוי בצמד המפגשים מול מילאן: "ידענו שעשרה ימים לא יספיקו על מנת להכשירו, אבל מה תעשה, תשאיר אותו ביציע כשאתה יודע שהוא יכול לכבוש שלושער בכל רגע נתון? אם הוא ימשיך כך, יהיה קשה לעצור אותו". אגב, אנדריי שבצ'נקו חזר לשחק אחרי פציעה דומה וכבש פעמיים עבור מילאן בצמד מפגשי רבע גמר האלופות מול אינטר. כשיש לך את זה, אף פציעה לא תפריע.

"מעכשיו כולנו חיים בשביל גמר הגביע", אמר ואן ניסטלרוי עצמו אחרי ה-1:4 על ניוקאסל. מנצ'סטר יונייטד וארסנל כבר ויתרו באופן סופי על האליפות ונראה כי מעתה הולכים להתרכז שם במלחמה על הגביע ביום האחרון של העונה האנגלית. שתי הגדולות, שהתרגלו להתחלק בכל התארים בעשור וחצי האחרון מנקזות למשחק אחד את כל התיסכול שהצטבר בעקבות איבוד ההגמוניה לצ'לסי.

משקעים של עונות שלמות ומאבקי אגו בין מאמנים עמדו במוקד המשחקים בין שתי הקבוצות הללו בשנים האחרונות, וכך יהיה גם הפעם. "כל העולם יצפה במשחק החשוב הזה", אמר ואן ניסטלרוי והוא בטח צודק. וזו עשויה להיות אחת ההזדמנויות האחרונות לזכות בחוויה.

פרגוסון, שממשיך לטעון כי ההרכב הנוכחי של היונייטד טוב מסגלים קודמים שהביאו לקבוצה אינספור תארים, עשוי למצוא את עצמו מחוץ לקבוצה בעונה הבאה. גם בארסנל מדברים על פירוק החבילה הצרפתית ובנייה מחדש סביב הצעירים. הנרי יישאר, אבל שמועות חזקות מדברות על חיזור מחודש של ריאל מדריד אחרי פטריק ויירה. רובר פירס יעשה כנראה את דרכו לאינטר וקול עשוי להגיע לצ'לסי. הקבוצה הכחולה, עם המאמן הגאון, חיסלה כנראה את היריבות שהחזיקה את הכדורגל האנגלי בשבע העונות האחרונות.

"אני זוכר שלפני שנתיים שיחקתי כאן עם ברצלונה ושמעתי את כל הסיפורים המיתיים על המקום הזה שקרוי אנפילד. ליברפול זה אחד מהמועדונים הכי גדולים ביבשת ואני גאה להיות חלק ממנו", אומר לואיס גרסיה, שקנה כבר מזמן את לב האוהדים במרסיסייד. האדומים שיוועו לשחקן יצירתי במשך שנות הכישלון של ז'ראר הוייה, עד שהקטלאני נחת בעיר החיפושיות.

גרסיה לובש העונה את החולצה מספר 10 שהיתה שייכת למייקל אואן, אבל הוא מגלה כי מהרגע שהגיע לאנפילד הוא תיכנן עליה ולא פחד מהסמליות שבכך: "ביקשתי מרפא לתת לי את החולצה הזו כי יש לה משמעות גדולה עבורי. אני גדלתי על מיכאל לאודרופ ועל כל הגדולים שלבשו 10. אני יודע מי לבש את החולצה הזאת לפניי ואני מבטיח לא לבייש את מה שהיא מייצגת".

בהתחלה היו כמה סקפטים שלא נתנו לגרסיה סיכוי להצליח בכדורגל האנגלי, אבל מתחילת העונה הוא לא מפסיק להצטיין וייתכן מאוד שאוהדי ליברפול יבחרו בו לשחקן השנה שלהם באתר הרשמי של המועדון. שני השערים היפהפיים והחשובים שכבש מול יובנטוס וטוטנהאם לאחרונה רק מאשרים כי מדובר בשחקן רב גוני. צ'אבי אלונסו, חברו לליברפול, מגלה: "הוא שולט בשתי הרגליים ויכול לשחק כקשר מרכזי, או אפילו בשני האגפים". בניטז מאשר כי "אין הרבה שחקנים שמסוגלים לעשות את הדברים האלה כיום".

גרסיה יצא מאקדמיית הנוער של ברצלונה ב-1997, בילה בקבוצת המילואים לפני שהושאל לטנריפה מהליגה השניה, אותה אימן אז רפא בניטז. תחת בניטז, שדאג מאוחר יותר גם להביאו לאנפילד תמורת סכום שנשמע מוגזם תחילת העונה (9 מיליון יורו), הוא כבש 16 שערים והעלה את הקבוצה ליגה. ב-2003 הוא חזר לברצלונה, אך סבל מחוסר יציבות, חוסר מחץ ועודף החמצות. בברצלונה לא מיהרו לתת לו ללכת משום שהוא שחקן בית, אבל ההצעה של ליברפול פשוט קרצה לקטלאנים. אחרי הכל, הם אף פעם לא באמת תפסו מגרסיה. בארסה הודחה בשמינית גמר האלופות. ליברפול, כנגד כל הסיכויים, עוד כאן.

בימים האחרונים היתה התקשורת העולמית והמקומית שקועה בעליהום על אוהדי אינטר שאחרי פרשת החזיז, דידה ופיצוץ המשחק. נכון, העונש שקיבל המועדון לא מרתיע, אבל מצד שני צריך לזכור שלקבוצה קצת קשה להתעמת ולצפות התארגנות כזו של מאות אוהדים. מה שכן, מטרה אחת הושגה: הדרבי הבא יהיה מעניין הרבה יותר בגלל התקרית ואולי מכאן תצא ישועת האינטרים.

למען האמת, התיסכול של אוהדי אינטר מובן: כל כך הרבה שנים בצל היריבה העירונית, תשעה משחקים ללא ניצחון בדרבי, עדיפות על היריבה בשניים משלושת המשחקים ביניהן העונה וחוסר יכולת להכניע את השוער דידה. השופט מרכוס מרק רק הצית את הלהבה. תחילה לא ראה את הנגיחה של שבצ'נקו בפניו של מטראצי, כבר בדקות הראשונות של המשחק - כרטיס אדום מתבקש יכול היה לשנות לגמרי את גורל התוצאה. השריקה לפסילת השער החוקי של קמביאסו כבר היתה יותר מדי עבור השרופים של אינטר. אז הם החליטו לשרוף את המשחק. וגם אלף עונשים לא יצליחו לכבות אותם.