ערב משחקה של באלקן מול וילינגה בליגת הנערים השוודית (עד גיל 12) החליט דושאן סביקוביץ', מאמן באלקן, לספסל את חלוצו בן ה-10, זלאטן איברהימוביץ'. "הוא לא היה מרוצה", העיד סביקוביץ' כשראה את זלאטן רוטן על קצה הספסל ואת קבוצתו מפגרת 4-0 במחצית. בתחילת המחצית השנייה החליט סביקוביץ' לעלות את זלאטן. המחליף כבש שמינייה והוביל את קבוצת המהגרים לניצחון 4-8. אנשי וילינגה רתחו. "הם היו בטוחים שזלאטן בן 15. הוא היה גבוה, חזק ובעל טכניקה אדירה", נזכר סביקוביץ'. "הראנו להם תעודת הלידה שלו והם נדהמו. הוא היה צעיר מכל השחקנים שלהם בשנתיים".
חלוץ יובנטוס תמיד ידע לעלות מהספסל ולתת הופעה. במוקדמות אליפות העולם 2002 אירחה שוודיה את אזרביג'אן ואיברהימוביץ' תפס את מקומו הקבוע בספסל של טומי סודרברג ולארס לאגרבאק, מאמני הנבחרת. ב-0-2 לטובת המקומיים עלה איברהימוביץ' לחימום ו-35,000 האוהדים בגטבורג החלו בצעקות קצובות: "זלאטן, זלאטן, זלאטן". כשהגיע לעמדת החילוף הגביר הקהל את הקצב. איברהימוביץ', ילד בן 19, סידר את שערו וקשר את נעליו בנונשלאנטיות. לדשא עלה באיטיות כדי לספוג את אהבת הקהל. חמש דקות לאחר מכן כבש שער מרהיב וחתם את תוצאת המשחק, 0-3.
בגיל 5 קיבל איברהימוביץ' את נעלי הכדורגל הראשונות שלו. ספיק איברהימוביץ', אביו ומהגר מבוסניה, קנה לו אותם בחנות למוצרי ספורט בזול. הן היו אדומות ואביו סיפק לו עצה שתלך עימו לכל חייו. "לא משנה מה אתה עושה", אמר ספיק, "תמיד תהיה גאה ובולט מהשאר".
זלאטן הצעיר נעל אותם לכל מקום ושיחק כדורגל ברחובות שכונת רוזנגארד במאלמו מבוקר עד ערב. "השכנים תמיד באו להתלונן. הוא בעט כדורים לתוך השיחים שלהם או על החלונות של בתיהם" נזכרת אימו, יורקה, "הוא היה ילד שובב ואהב לעשות שטויות".
אימו של חברו הטוב, טוני פלאייגארה, סיפרה לעיתון אופנה שוודי ש"זלאטן וטוני תמיד התבדחו על גבול הטעם הטוב. פעם הם קראו לי לחדר וראיתי את הבן שלי מחזיק את איבר מינו כאילו היה מיקרופון". גם כמקצוען, זלאטן המשיך להיות השטותניק. בעיתונות השוודית נכתב על מעלליו ב"רחוב החלונות האדומים" במאלמו. זלאטן עצר את לקוחות הזונות, הציג בפניהם תעודת שוטר מזוייפת ואיים כי אם יחזרו לרחוב הוא יפנה לנשותיהן. "צריך להגן על הזונות, זאת תהיה משימת חיי מעכשיו", אמר לעיתונאים. לעיתים בדיחותיו הביאו לכעס רב מצד חבריו לאייאקס. "אישיותו לא התאימה לרצינות של אייאקס", אומר אנדרה הוחנבום, כתב הולנדי, "אבל אף אחד לא חלק על על כך שברגליו יש כמות נדירה של כישרון".
בגיל 13 החתימה אותו מאלמו, בגיל 16 כבר התאמן עם הבוגרים, בגיל 18 כבר כיכב במדי הקבוצה. "אני לא הולך להיות בשוודיה הרבה זמן", אמר בראיון, "אם אמשיך להשתפר אככב במונדיאל 2002 וביורו 2004". למרות השחצנות, מבקרו החריף ביותר של זלאטן הוא איברהימוביץ'. במהלך משחק דרש ממאמנו להחליף אותו לאחר 35 דקות כיוון שלא שיחק טוב לטעמו.
ראש של חזיר
באוקטובר 2000 פורסמה הכתבה הגדולה הראשונה על זלאטן בעיתון "סווידסוונסקן". "עוד יכתבו עליו רבות. כשהוא יתלה את נעליו (מידה 47), ייכתבו עליו דברים רעים, אבל גם הרבה דברים טובים", כך התחיל המאמר. "הבחור יושב על כישרון יוצא דופן, יש לו חדוות משחק נדירה ותפיסה נהדרת של המציאות אבל יש לו גם 'ראש של חזיר' וטירוף שיכול להוביל אותו להרס עצמי". כחודש לפני פרסום הכתבה, בספטמבר 2000, ניסה ארסן ונגר להביא אותו להייבורי. הוא שלח לו את חולצת הקבוצה שמספר 9 ושמו מודפסים עליה. בסופו של דבר זלאטן נשאר במאלמו. הסיבה הרשמית היא שמאלמו דרשה כסף רב מדי עבור החלוץ הצעיר (5 מיליון ליש"ט). טענה נוספת היא שאיברהימוביץ' עצמו דחה את המעבר כי ונגר לא הבטיח לו מקום בהרכב.
ביולי 2001 שילמה אייאקס 85 מיליון קרונות (כ-12 מיליון דולר) והביאה אותו לאמסטרדם ארנה. בעונתו הראשונה הוגדר כאכזבה, אך עד מהרה למדו אוהדי אייאקס לאהוב אותו כאילו היה מוצר של ה"דה טוקומסט" - אקדמיית הנוער של המועדון.
בסטפטמבר האחרון, לאחר שלוש שנים וכמעט 100 שערים במדי אייאקס, נמכר איברהימוביץ' ליובנטוס עבור 19 מיליון יורו. פאביו קאפלו, מאמן יובנטוס, התעניין בו כבר ב-2002 כשהיה מאמן רומא אבל לאחר שראה את שערו מול איטליה ביורו 2004 היה נחוש בדעתו להביאו לאן שיילך. זאת לא הייתה הפעם הראשונה ולא האחרונה שאיברהימוביץ' כבש שער שמשלב גמישות אדירה ויצירתיות מרהיבה. במשך שנים התאמן בטאקוואנדו, אומנות הלחימה הקוריאנית.
למרות עונה מוצלחת, לקפאלו מספר תלונות על חלוצו השבדי. "הוא מעצבן אותי כי הוא תמיד מסוכן שהוא מקבל כדור ברחבה ובכל זאת הוא הולך אחורה כדי לקבל את הכדור", אמר קאפלו לאחר המשחק מול פיורנטינה (3-3), בו כבש זלאטן צמד והעלה את מכסתו העונה ל-12 שערים בסרייה A. קאפלו מתלונן גם ש"איברהימוביץ' תמיד רוצה שהשערים שלו יהיו מעשי אמן" ושהוא "לא אוהב להכניס שערים פשוטים".