"שאראס קיבל מספר הצעות לשחק ב-NBA. הוא הבהיר לא פעם שבגיל 29, כנראה לא תהיה לו יותר הזדמנות, ומעוניין לנסות". כך אמר היום דייויד פדרמן, מבכירי דירקטוריון מכבי ת"א, בראיון לגלי צה"ל.
פדרמן הבהיר, כי ביקורו של לארי בירד בישראל לא קירב בהכרח את שאראס ל-NBA: "עוד לפני הביקור ניגשו אלינו נציגים ממספר קבוצות. אם שאראס לא ישחק ב-NBA, הוא ישחק רק במכבי. כל הדיווחים הקודמים על ההתלבטויות שלו באירופה פשוט לא נכונים, הוא דחה הצעות גבוהות מזו של מכבי רק כדי להישאר כאן". עוד אמר פדרמן, כי אנתוני פארקר ימשיך במכבי בעונה הבאה.
לגבי הטענה על הירידה בעניין באירופה, אמר פדרמן: "לשליש מהקבוצות במפעל יש את התקציב של מכבי, מה עוד שאתמול נכחו 15 אלף צופים במשחק של פנאתינאייקוס, כך שלא נכון להגיד שאין עניין. התעוררות של הקהל היווני היא התעוררות של כולם". פדרמן היה לאקוני באשר ליריבה המועדפת בפיינל פור: "אין לנו אפשרות לקבוע את היריבה. מי שיגיע - נקדמו בברכה, למרות שעם פנאתינאייקוס יש לנו חשבון ארוך".
אל תפספס
כולם יודעים שמכבי יותר טובים
"מכבי ת"א קבוצה הרבה יותר טובה מאיתנו אבל ננסה לנצח אותה בבית", אומר מאמנה של סקאבוליני פזארו, מרקו קרספי, שתארח את מכבי למשחק השני בשלב רבע הגמר. "שיחקתי שבוע אחרי שבוע מול צסק"א ומכבי אין לי ספק שמדובר בשתי הקבוצות החזקות ביותר באירופה, שתיהן בעלות סגלים מאוד עמוקים והן כנראה ייפגשו בגמר". אך עוד לפני חצי הגמר תיאלץ מכבי לעבור את הקבוצה האיטלקית שאותה הביסה שלשום, 60-88. הקבוצה נחתה אתמול וערכה אימון ערב מאוחר. במכבי שורר ביטחון לקראת המשחק הערב, גם אם מעט מסוייג. "מקווים לסיים את זה, אבל הפסדנו כאן כבר פעם אחת ולכן זה לא יהיה קל", אומר אנת'וני פארקר. המאמן, פיני גרשון, רואה עין בעין עם הקולגה האיטלקי. "יש הבדלים ניכרים בין שתי הקבוצות ואני מקווה שניווכח בהם".
40 דקות לפיינל פור (עדי הרשליקוביץ, אתר ספורט 5)
יעקב ג'ינו, עוזר מאמן מכבי תל אביב היה מרוצה מההצגה הצהובה במשחק הראשון: "אני מקווה שאנחנו רחוקים 40 דקות מהפיינל פור. המטרה היא להגיע לשם. זה בהחלט מרגש. לא יהיה קל, אבל הדברים בהחלט תלויים בנו. שיפרנו את ההגנה בשלבים המכריעים".
מנהל מכבי תל אביב, מוני פנאן: "אנחנו מגיעים בזמן הנכון, כמו שקבוצה מקצוענית צריכה להתנהל. כמו שפיני גרשון אומר, אנחנו כרגע במחצית. בעזרת השם נעשה את זה".
דרק שארפ לא מזלזל ביריבה האיטלקית: "אנחנו יודעים כמה המשחק הזה חשוב. אנחנו לא ממש חושבים על זה שאנחנו רחוקים 40 דקות מהפיינל פור, אבל אנחנו יודעים את חשיבות המשחק".
מי שמקווה שהתסריט שהיה ביד אליהו ישתנה הוא שחקן סקבוליני פזארו, האנו מוטלה. האיטלקים מקווים לנצח את המשחק השני בבית ולהעביר את ההכרעה ליד אליהו בשבוע הבא. מוטולה אמר: "זה לא משנה אם המשחק הראשון נגמר ב-40 הפרש או בנקודה. אני לא מאמין שנשחק שני משחקי התקפה גרועים כאלה. גם בהגנה נצטרך לשחק יותר טוב". לגבי המשחק השני אמר מוטולה: "המשחק אצלנו בבית ואני מאמין שיהיה משחק טוב. אנחנו צריכים לתת את כל מה שיש לנו כי אנחנו לא רוצים שהעונה שלנו ביורוליג
אל תפספס
לא מבטלים את הכרטיס למוסקבה
עיתוני פזארו ורוזטו, העיר השכנה, דיברו אתמול על מעין 'נקמה' בשפה קצת ילדותית אך מובנת אם ממפים את הכדורסל האירופי והאיטלקי, מיפוי נדרש אחרי האנטי קליימקס של מכבי-פזארו אתמול. באיטליה, בניגוד לספרד, רוסיה, ישראל, טורקיה או ליטא - מדינות הכדורסל המובילות ביבשת - הכדורסל נמצא בערים הקטנות. לא בברצלונה, מדריד, מוסקווה, ת"א, איסטנבול וקובנה. אלא בפזארו, טרוויזיו וסיינה. גם בולוניה זו עיר קטנה יחסית לטורינו, מילאנו ורומא.
בערים הקטנות האלו הקבוצות אמנם ממומנות ברובן מכסף פרטי של המאמצים - סקאבוליני, בנטון, בנק מונטפיסקי - אך מקבלות עזרה רבה מהעירייה, במתקנים, בקבוצות הנוער וגם בכסף רשמי. בפזארו תמכה העירייה בסדר גודל של מיליון יורו בסקאבוליני, וזה היה אחד התנאים של וולטר סקאבוליני לתחזוק הקבוצה. תנאי דומה הציב בנק מונטפיסקי בסיינה. הסכסוך הנוכחי של אנזו אמדיו, נשיא סקאבוליני, עם עיריית פזארו, הוא על גובה התמיכה. החיבור העירוני, שמכבי ת"א וגם הפועל ירושלים יכולות רק לקנא בו, יוצר זהות עמוקה בין הקבוצה לקהילה. "התושבים למעשה תורמים לקבוצה במיסי עירייה שהם משלמים", אומר לוקה ביאנצ'י מה'קוריירה דל סיינה'. תושבי תל אביב לא רואים את עצמם שותפים למעשה המכבי (אולי תושבי המדינה כולה בתשלום האגרה), כי תמיכת העירייה זניחה בתקציבה של מכבי.
תושבי פזארו, סיינה, טרוויזיו (העירייה מסבסדת עבורה את השירותים העירוניים ועוזרת במימון מחלקת הנוער) הם חלק מקבוצתם. לכן אולם של יותר מ-10 אלפים מושבים בפאזרו מלא כמעט כל משחק יורוליג בעיר של 100 אלף תושבים. כך גם בסיינה וטרוויזיו. הכדורסל הוא חלק מתרבותה של עיר קטנה, התושבים משתתפים במימונו והוא מהווה מוקד בילוי, כמו מועדון האופניים בטרוויזיו או מרוצי הסוסים בסיינה. "לכן אנחנו קצת גאים מדי ביחס לקבוצות שלנו", אומר ביאנצ'י. הרי כל איש כדורסל שעיניו בראשו לא היה נותן לסקאבוליני סיכוי מול מכבי. בפזארו עכשיו כועסים על אמדיו וקרספי ודורשים נקמה. ראש חוג האוהדים של סקאבוליני, אנזו פיורטי, עלה אתמול לשידור ברדיו האזורי וביקש "לא להישבר", והמשיך כשאמר "אני לא מבטל את הכרטיס שהזמנתי לפיינל פור במוסקבה".
אנשי פזארו אולי נעלבו ממה שמכבי עשתה להם בפעם השנייה העונה, אך בטווח הארוך הם ינצחו. במכבי דיברו השבוע על עונת היורוליג המוזרה הנוכחית, שהמשחק הראשון בה הוא הגמר, ולא לציטוט גם חלק מהשחקנים לא מתרגשים מפזארו כפי שהתרגשו מקובנה בשנה שעברה. גם התקשורת הישראלית נהנתה לצחוק על פזארו ולבקר את היורוליג, כאילו ישראל היא מעצמת כדורסל שאירופה קטנה עליה. התהליך הוא שונה ויותר מעניין: כדורסל הוא ספורט מורכב מכדי להיות פופולרי כמו הכדורגל, ובאירופה כבר שנים רבות הוא באותה מדרגה של הכדוריד, האופניים, הסקי או הכדורעף. במדרגה הזאת אין תקציבי ענק והכדורסל מתכנס לתקציבים שפויים שתואמים את מידותיו. התקציב הממוצע העונה ביורוליג הוא 6-7 מיליון יורו. אם מוציאים את סטיית התקן של מארחת הפיינל פור, צסק"א, זה עוד פחות. בברצלונה, מועדון שנבחר על ידי אוהדיו ומחזיק מחלקות כדורגל, כדורסל וכדוריד, תקציב הכדורגל הוא פי 18 מהכדורסל - 180 מיליון יורו לעומת 10 מיליון לכדורסל, מעט יותר מזה של הכדוריד. משכורתו של רונאלדיניו דומה לתקציב מחלקת הכדורסל כולה.
כך גם בישראל מחוץ לתופעת מכבי. תקציב הפועל תל אביב כדורסל הוא רבע מזה של מחלקת הכדורגל, של מ.כ חיפה פחות מרבע, הפועל ירושלים לא יכולה להתחרות בכמות האוהדים והכסף של בית"ר. את מכבי ואת צסק"א, שתי היוצאות מהכלל ביורוליג, מחזיקים אנשי עסקים פרטיים כמעט ללא תמיכה עירונית. אנשי עסקים פרטיים באים והולכים, לכן עד לפני 5 שנים שתי הקבוצות האלו היו בינוניות באירופה. תושבי העיר נשארים, גם המיסים שהם משלמים, לכן עתיד הכדורסל האירופי יהיה יותר פזארו ופחות מכבי, גם אם ההווה הפוך לגמרי.