התגובות בעיתונות הבריטית על התיקו של אירלנד היו מעורבות, בסך הכל. האירים הירבו להשתמש במילה "אכזבה", אך לא היפנו אצבע מאשימה באופן מיוחד לכיוון שני ה"חשודים" העיקריים, המאמן, בראיין קר, והשוער, שיי גיבן.
רפאל הוניגסטיין מה"סאנדיי הראלד" כתב: "האוהדים האירים שבאו בדיוק לחגיגות פורים נתקלו במחסור בבירת גינס. כשהמחסור כבר הושלם, נבחרת הכדורגל דאגה לקלקל את החגיגה".
ה"דיילי טלגרף" ביקר את הכדורגל של בראיין קר: "השער של ישראל עשה צדק. עם משחק כל כך הגנתי, לא הגיע לאירלנד לנצח. ישראל שלטה ברוב שלבי המשחק". את החמצותיהם של בניון ואדורם קייסי כינה העיתון "מביכות".
הטור המשעשע היה שייך לדניס וולש מה"סאנדיי טיימס", שדעתו הפוכה, בלשון המעטה: "אירלנד אולי היתה מוכנה להסתפק בתיקו לפני המשחק, אבל כמי שהיתה הקבוצה הטובה יותר במגרש, הגיע לה יותר". העיתון מתייחס גם למוצאו של כובש השער, עבאס סואן: "סואן משחק בקבוצה הערבית היחידה בליגה הראשונה בישראל. לאחר שירד בדמעות מהמגרש בירושלים, גמל לו הקהל ברמת גן באהבה".
וולש לקח את השער של מוריסון בפרופורציות "מתאימות": "זה שער שהזכיר את הבעיטה של ואן באסטן בגמר אליפות אירופה ב-88', בעיטה ממצב בלתי אפשרי לתוך הרשת". הוא גם כינה כמעט כל שחקן בנבחרת האירית כ"מדהים" ו"מופלא", ובעיקר הירבה לשבח את רוי קין.
ה"סקוטלנד און סאנדיי" היה יותר אובייקטיבי: "רק בדקה ה-73 אוואט מתח את השרירים בפעם הראשונה. חוסר היכולת של אירלנד לקצור נצחונות בחוץ תרדוף אותה במחזורים האחרונים".
קני קאנינגהאם, הקפטן האירי, אמר ל"בי.בי.סי.": אין טעם לחפש את האשמים בשער של סואן. זה היה שער יוצא מהכלל, וקרוב לוודאי שהוא לא יכבוש יותר שער כזה בקריירה. איננו מאשימים את גיבן".
האתר "אילבן א-סייד" סיכם במשפט אחד: "אף אחד לא יכול לומר שלישראל לא הגיע להשוות".
יללות התן של נבחרת התלתן
27.3.2005 / 11:47