שעת מחנך עם אוחנה

"הו, תנו לחיות לחיות" הינו שיר קצבי, שנכתב לפני כמה שנים על ידי אוהדי הפועל ת"א. הוא מופנה בדרך כלל אל עבר הקהל של בני יהודה ובית"ר ירושלים, שסופג אלות לגוף משוטרים מתוסכלים , בדרך ככל באזור שער שמונה באיצטדיון בלומפילד. זהו שיר מעליב וציני, כזה שגורר גלי צחוק אדירים אפילו מאוהדי בני יהודה.

הוא טוב רק במעט מעוד שיר שהומצא על ידי אותו גוף אינטליגנטי שנקרא הקומץ של הפועל ת"א: "אנחנו לא רוצים לצאת". הוא מושר כקונטרה ל"אין יציאה" המפחיד של אוהדי בית"ר בטדי ואוהדי בני יהודה בשכונה. שירי העידוד הללו הוציאו לא אחת את אוהדי הקבוצות היריבות מכליהם, דבר שהוביל לאלימות כלפי אוהדי הפועל ת"א. העיתונות המתחסדת סימנה כמובן את אוהדי הקבוצה האדומה כמטרה תוך טיעון שזו חוכמה קטנה לפגוע באוהדים במקום הכי רגיש שלהם, ועוד בביתם. מי שמתנהג ככה ושר שירים שכאלה, שלא יתפלא אם אוהדי הקבוצה היריבה מפליאים בו בשלשלאות ובאבנים. מה שמגיע מגיע.

אוהדי בני יהודה, שתמיד היו אף הם מקוריים הן בשירתם המצוינת והן בחוש ההומור המפותח, חיכו לאלי אוחנה בשבת האחרונה עם שקיות קמחהם חיזקו זאת בשירת נרקומן – עוד קללה ידועה במגרשי הכדורגל ובעיקר הכדורסל בישראל (ותודה לאולסי פרי). אוחנה הראה להם אצבע משולשת כשירד מהמגרש. לא הניף והוריד, אלא השאיר אותה גבוה גבוה, כך שגם מי שישב בקצה האיצטדיון לא יכול היה שלא להבחין בה. הדבר עורר עוד יותר את חמתם של הכתומים ביציע. עכשיו מנסים אנשי דעת להסביר לנו כמה אוחנה צדק ושהגיע הזמן לענות לאותם הברברים. נדמה שאם אוחנה היה שר את "תנו לחיות לחיות" הוא בכלל היה מועמד להדלקת משואה. אה, בעצם הוא כבר הדליק אחת.

אוהדי בני יהודה לא צדיקים גדולים וגם אוחנה הוא בסך הכל בן אדם. אבל, וזה אבל גדול, אוחנה הוא דמות מחנכת ומאמן של חבורת צעירים שרואה בו סמל. אוחנה הוא הסיבה שאנשים הלכו פה בעבר (ואולי גם בעתיד, אם הוא ישתפר כמאמן) לראות כדורגל. כשאבא רואה את מאמן הקבוצה האהודה על בנו מתנהג בצורה כזאת, הוא מתחיל לחשוב שוב למה לעזאזל לשלוח את הבן שלו לטדי. וזה עוד לפני שדיברנו על הכנסת האורחים הלבבית והחמה של אוהדי בית"ר במגרשם הביתי. אוחנה מלבה את האווירה, זוכה לסנגוריה חינם אין כסף מאנשי תקשורת, שזוכרים לו חסד נעורים, ובעצם מתסיס את מעט האוהדים שעוד עושים ג'סטה והולכים לכדורגל. חכו למפגש הבא של אוהדי בני יהודה ובית"ר בטדי. אצבע האלוהים כבר תעשה את שלה.

הקריירה של אוחנה בצלילה רצינית. כל צעד שלו מתחילת העונה מראה על פרנויה של מאמן צעיר וכושל. אבל אוחנה יקבל עוד צ'אנס מהבוסים שלו, שאוהבים אותו כל כך. בעונה הזאת הוא כבר נכשל בענק. נקווה שבשנה הבאה הוא יידע להתרכז רק בכדורגל וישים על כולם ז.. על כר הדשא.