קמארה: "מקווה רק שהשער יעזור לנו להישאר בליגה"

נדמה שאוהדי הפועל ירושלים עברו כבר הכל. פספוסי עלייה ברגע האחרון אחרי עונות פנטסטיות, 14 שנה (והיד עוד נטויה) בלי ניצחון בדרבי, חוסר מזל שהפך לסמלו של המועדון. מדובר הרי בקבוצה שמישל דיין, המאמן והאליל הגדול, איבד את ראייתו בעין אחת באימון בנסיבות ביזאריות. בניגוד ליתר מועדוני הכדורגל בישראל, אופיה של הפועל ירושלים מגובש: הלא הגיוני הופך להגיוני, התחזית השחורה תמיד תתממש.

שלא כמו בשבועות האחרונים, ביום שישי הפועל ירושלים שיחקה מצוין מול אחי נצרת. היא הובילה 0-2 משני שערים נאים, ולראשונה מזה הרבה זמן, ביצבצו להם כמה חיוכים ביציע המערבי של טדי. דווקא בשיא המומנטום האדום (ובצורה הכי צפויה בעולם), במקום לכבוש את השער השלישי, צימקה אחי את התוצאה בדקה ה-77, אחרי מתפרצת סתמית.

גם בדקות הסיום הפועל היתה טובה. שלא כהרגלה, המגננה לא היתה טוטאלית, הקשרים נמנעו מלבזבז זמן בדרכים האופיניות (ריצה חזרה אל דגל הקרן ואיבוד הכדור תוך שניות). בדקה ה-94 היא יצאה לעוד התקפה. רן קוז'וק פרץ מימין, שי אהרון נע לכיוון המרכז והמגן שיחרר כדור רוחב.

השוער קמוקו קמארה הגיע ראשון. בגליץ' קטן הוא מנע את הכדור מאהרון, ושניה לאחר מכן הוא פשוט העיף אותו לכל הרוחות. זה אפילו לא היה נראה כמו הזדמנות, אבל הכדור ובורא עולם חשבו אחרת. לקח קצת זמן, אבל פתאום זה נראה היה מאיים. השוער השלומיאל והחלש לא הבין מאיפה זה בא לו. הרוח והמשטח הרטוב הובילו את הכדור לרשת מבלי שנגע ברשת. המשחק אפילו לא חודש.

ואיך האנשים קיבלו את זה? פעם עוד ניתן היה להיתקל בתגובות נזעמות. הטחת שקית הגרעינים על הריצפה, סינון קללה והבטחה לא להגיע יותר למשחקיה של הקבוצה המקוללת הזו. ביום שישי לא ניתן היה לעצור את פרצי הצחוק שבקעו מאיצטדיון טדי. כמו את הכדור של קמארה.

קמוקו קמארה, שוער מכבי אחי נצרת, היה נרגש בסיום: "בעטתי קדימה מכל הלב, ובחיים לא חשבתי שאבקיע. רציתי בסך הכל להגיע כמה שיותר רחוק וקיוויתי שהחלוצים שלנו יעשו את העבודה. כבר כבשתי שערים בקריירה שלי, אבל זה היה בפנדל. זהו ללא ספק השער הכי מדהים שהבקעתי. בחדר ההלבשה היתה אווירה משוגעת. כולם קפצו עלי, חיבקו ונישקו, אבל עם כל הכבוד לשער שכבשתי, אסור להסתנוור כי המצב שלנו קשה ואנחנו עדיין מתחת לקו האדום. אני מקווה לפחות שהשער יעזור לנו להישאר בליגה".