הגברת הזקנה

כבר שלוש שנים שבבית"ר מבקשים מהקהל סבלנות ומשדרים לכל העולם שהיכולת והתוצאות של הקבוצה הן תוצר ישיר של הצערתה. בהנהלה טענו שהכל נעשה למען עתיד ורוד, שזאת הדרך הנכונה ושאת הפירות יקצרו במועדון בעתיד הקרוב.

האמת, הכל נכון, וגם אם היינו מחפשים בנרות, לא היינו מוצאים מישהו שיחלוק על הדרך שבחרו הבעלים. אחרי שנים שבהן לא הצמיחה מחלקת הנוער אפילו חתיכת עשב יבש לרפואה, במועדון שינו כיוון במטרה לראות דשא ירוק בבוגרים. אוהדי בית"ר, שזכרו את ימי אורי מלמיליאן ושאר שחקני הבית שהצעידו את הקבוצה קדימה, הסכימו לבלוע את הגלולה המרה בטעם של שנות לחימה נגד הירידה, רק שזה ישתלם להם בעתיד הקרוב.

הציפיות היו שתוך כמה שנים תחזור בית"ר להיות קבוצת צמרת המבוססת על שלד של שחקני בית צעירים. נכון ששחקנים כמו ברק יצחקי לא גדלו פה, אבל הגיל הצעיר שבו הגיעו וההשתלבות בעיר הפכו את יצחקי ואת חבריו משאר קצוות הארץ למעין שחקני בית. מישהו זוכר למשל שאיציק קורנפיין בכלל גדל בהפועל?

אלא שהיום הדרך של פניג'ל ושותפיו עומדת למבחן גדול. אם נשפוט על-פי החודש האחרון, הרי שהקבוצה שראה היו"ר בעיניו לפני שנתיים הלכה לאיבוד. שימו לב לנתונים הבאים: במשחק הניצחון 2:3 על מכבי תל~אביב במוצאי שבת, פתחו בהרכב לא פחות משבעה שחקנים מעל גיל 30, שדרך אגב, שיחקו 90 דקות. הגיל הממוצע של שחקני בית"ר במשחק הזה היה 29 וחצי. רק שחקן אחד מתחת לגיל 25 פתח בהרכב, ועוד אחד הצטרף אליו בהמשך.

בקיצור, קבוצה צעירה כזאת לא ראו בארץ כבר הרבה שנים. לשם השוואה, ממוצע הגילים של היריבה התל~אביבית עמד על 25, ובסגל שלה יש רק שני שחקנים עם הקידומת שלוש. אבל זה עוד כלום. כשקוראים את הנתון הבא פשוט אפשר להתפוצץ, יש כאלה מצחוק ויש כאלה מעצבים, אבל בשורה התחתונה זו אולי הנקודה הכי משמעותית: בית"ר היא הקבוצה הכי זקנה בליגה. שנייה לה בדירוג היא הפועל תל~אביב, ושם הממוצע קטן משמעותית - 27.

אז איך זה לעזאזל שעדיין בכל פעם שמזכירים את בית"ר, מדברים על השילוב בין הצעירים לוותיקים, על האי~יציבות שמאפיינת קבוצה צעירה ועל כך שלאוחנה יש הנחה בגלל אותו סגל צעיר? הלו, להתעורר שם, השחקנים האלה עוד מעט בני חמישים, ורק פה עוד קוראים להם צעירים.

בכלל נראה שכל עניין הצעירים תפס יותר מדי כותרות. מאור מליקסון, אלירן דנין ויצחקי כבר בני 21. אפילו אבירם ברוכיאן, הצעיר הנצחי, כבר לא ממש ילד (20). "צריך להבין שיש הבדל בין כישרון לשחקן", מנתח דני נוימן. "מספר הכשרונות שלא התקדמו לשום מקום הוא ענק. לא תמיד זה מספיק. חשוב להדגיש כי הצעירים האלה כבר לא כל-כך צעירים, הם כולם בני 20 פלוס, ונמצאים בסגל כבר כמה שנים. חוץ מזה, רק מי שטוב צריך לשחק. ברוכיאן לא שיחק נגד מכבי? אז מה, לא חייבים לו הסבר. גם נמני לא שותף במהלך שני משחקים וגם כוכבים גדולים בעולם לא תמיד משותפים".

הקלישאה אומרת שעם נצחונות לא מתווכחים, ואנחנו בטח שלא נתווכח עם התוצאות האחרונות של בית"ר, אבל נראה לנו שהגיע הזמן שבבית-וגן ישנו פאזה, יודו שהמהפכה נכשלה ויפסיקו לדבר על הצערת הקבוצה. אם כל זה לא מספיק, אז הנה לכם עוד נתון שיעניין את אדון פניג'ל: בחודש האחרון קיבלו הצעירים קצת פחות מ~200 דקות בממוצע למשחק. הוותיקים, לעומת זאת, חוגגים עם 600 דקות למשחק. אם פניג'ל באמת רוצה לראות את החזון שלו מתממש ולקצץ משמעותית בהוצאות לעונה הבאה, כדאי לו לתת את הדעת על הדברים הללו. מוטב לו לחשוב פעמיים לפני שהוא מאריך חוזים עם כל מיני כוכבים שקרובים לקו הסיום.

"הפחד שלי הוא שימשיכו להביא לבית"ר שחקנים ותיקים", אמר השבוע אחד הצעירים. "אז בכלל ייווצר מצב שבו הצעירים ייפגעו וירצו לעזוב את הקבוצה. נכון שאין שום דבר פסול בלתת לשחקנים הוותיקים לפתוח בהרכב, אבל אני חושב ששילוב של צעירים וותיקים על המגרש הוא זה שיוביל להישגים. אין לי ספק שאנחנו, הצעירים, לומדים מהם המון. אני מאמין ומקווה שבעונה הבאה הצעירים יהיו אלה שיפתחו בהרכב".

העונה הנוכחית היתה אמורה להיות שנת הפריצה של הצעירים. פניג'ל הצהיר כבר בפגרה שהמאמן שלו יקבל מקסימום שני שחקני רכש. בשעתו הוא אף עמד במלה. להתקפה הגיע ליאור אסולין, ולעמדת הבלם חיפש אוחנה שחקנים. על יותר מזה היו"ר לא היה מוכן לשמוע, ואוחנה יישר קו.

מבחינתו של פניג'ל, הבייביז היו אמורים למשוך את הקבוצה קדימה לצמרת הגבוהה. "יש לנו מספיק שחקנים טובים", אמר אז היו"ר, "אין סיבה שנביא סתם רכש. כולם אומרים שיש לנו צעירים מוכשרים, כולם רוצים אותם, אז למה שלנו הם לא יספיקו?". אמר, אבל בפועל זה לא קרה.

מליקסון למשל הוא אחד מאותם שחקנים שהיו אמורים להוביל את המהפכה הצעירה. אבי רצון מכנה אותו "פנטזיוניסט", שאר הפרשנים לא חוסכים מלות פרגון לטלנט, והקהל של בית"ר קורא בשמו בכל פעם כאילו היה משיח, אבל עד היום התפוקה שלו אפסית, ואת רוב התקופה האחרונה הוא מבלה דווקא לצדו של אוחנה על הספסל. דנין הוא עוד אחד שסומן כהבטחה גדולה. מכבי חיפה גילתה בו התעניינות בעבר, אבל בבית-וגן בנו עליו כיורש של דוד אמסלם.

השנה הוא היה אמור לקבל באופן סופי ומוחלט את המפתחות לעמדת המגן השמאלי. אם בשלבים מסוימים של העונה היה נראה כי החזון אכן מתגשם, הרי שבחודש האחרון הוא זכה לחוש את הדשא פחות מדקותיים. מה תגידו על אלי ששון? הגעתו של טל בנין סגרה לקשר הצעיר באופן כמעט סופי את האפשרות לקבל את חולצת ההרכב. צריך לזכור שהוא כבר ממש לא ילד, הוא כבר בן 23, ואלה השנים הכי חשובות להתפתחות שלו. נראה שאם בנין יוחתם לעונה נוספת, עדיף לששון לחפש את מזלו במקום אחר.

בתים, רכבים, בטחונות _ מה לא עשה פניג'ל כדי לזכות בכרטיסו של אופיר עזו? ובשביל מה? עשר דקות פה, חמש דקות שם, אה, וגם שער יפה מול הפועל פתח~תקווה. נו, באמת, בשביל זה היה צריך לריב עם כל העולם? נכון שעזו עבר כמה פציעות שדחקו אותו לפינה, אבל בשורה התחתונה, הוא השחקן הכי מתוסכל בבית"ר, והעפתו מהאימון ומהסגל מראה עד כמה הוא התקדם מאז הגיע לבית"ר.

איך זה שמה שטוב לאברם גרנט ולנבחרת לא מספיק טוב לקבוצת הכוכבים של בית"ר? אפילו ברוכיאן, שפרח העונה בכל פעם שקיבל את מרכז הבמה בעוד שנמני צפה בקבוצה מהצד, איבד את מקומו בהרכב בגלל מחצית אחת חלשה. איך אמור להרגיש זה שצפוי להצעיד את בית"ר בעשור הבא אם על כל כמה דקות לא טובות הוא משלם בספסול מהיר? ביטחון זה בטח לא נותן.

עכשיו הגענו לאלה שהפירורים של האחרים נחשבים עבורם חלום רטוב. מור אפרים היה חבר של קבע בנבחרות הנוער של ישראל בשנים האחרונות. בקבוצה הצעירה של המועדון הוא היה בעל הבית. מהעמדה האחורית בקישור הוא לא הפסיק לכבוש, ובמחלקת הנוער של בית"ר צפו לו גדולות. בכל זאת הוא בין הבודדים שלא זכו אפילו לדקת משחק אחת בליגה.

מה שגורם לעובדה הזאת להיות עוד יותר לא מובנת הוא הנתון הבא: בארבעת משחקי גביע הטוטו שבהם שותף אפרים, הפגין הקשר הצעיר יכולת טובה, והקבוצה ספגה רק שער בודד, מול מכבי חיפה. גם שלומי משה עדיין מחכה לקבל את דקת המשחק הראשונה שלו.

החלוץ, שבמחנה האימונים נראה טוב מאוד וגם באימונים במהלך העונה הפגין ניצוצות, לא מוערך ונחשב לנער הפוסטר של בית"ר. אין לאוחנה חלוצים? אז מה, משה לא מתאים. אם עד סוף העונה הוא לא יקבל דקות משחק, סביר להניח שבעונה הבאה הוא ימצא את עצמו בליגה הלאומית. אם בכל זאת יהיה לו מזל, הוא יכול להסתכל על משה ביטון, שפורח בשכונה ולא קיבל מאוחנה צ'אנס ראוי.

בשורה התחתונה רק ברק יצחקי שידרג את עצמו ממש, וגם זה רק בגלל שאוחנה שינה את שיטת המשחק והסיט אותו לשפיץ. "זה לא סוד שבקבוצה הצהירו על הצערת הקבוצה", מזכיר אחד השחקנים הצעירים בקבוצה. "בפועל המצב הפוך. במשחקים האחרונים רוב השחקנים שפותחים בהרכב הם דווקא הוותיקים. הם מקבלים יותר דקות משחק, ואילו הצעירים שעליהם בונים את העתיד מתייבשים על הספסל. זה נכון שבמשחקים האחרונים ניצחנו עם השחקנים הוותיקים, אבל הדבר הזה יכול להיות בעוכרי הקבוצה בעתיד. זה יפגע בבית"ר, כי השחקנים הצעירים הם אלו שצריכים לקבל את דקות המשחק ולצבור את הניסיון, ובמקום לשחק הם יושבים על הספסל. אני חושב שעכשיו, כשהמצב בטבלה טוב, הגיע הזמן לשלב את הצעירים".

הצעירים, כפי שכבר ודאי הבנתם, לא ממש אוהבים את הסיטואציה העכשווית. הישיבה על הספסל בתקופה כה קריטית להמשך הקריירה שלהם עלולה בסופו של דבר לגרום להם לחפש בית חם אחר.

"אני מקווה שבתקופה הקרובה המגמה תחזור למהפכה הצעירה", התוודה השבוע שחקן אחר. "אם זה לא יקרה, אני מאמין שהצעירים יעדיפו לחפש קבוצות אחרות שבהן הם יזכו לדקות משחק. צריך להבין שהשילוב של הוותיקים בהרכב בחודש האחרון פוגע בנו. יש שחקנים בקבוצה שחייבים את דקות המשחק כדי לצבור ניסיון, ובמקום זה הוותיקים מקבלים את הבמה והצעירים מאבדים זמן חשוב. אני ממש מתקשה להבין איך דווקא אחרי שהתחלנו להוכיח את עצמנו, וחלקנו הגיעו לנבחרת הצעירה, מעדיפים לתת לוותיקים את הבמה. אני מאוד מקווה שבשנה הבאה הם לא ימשיכו במגמה של העונה".

לאותם צעירים אין בכלל ספק שנמני ובנין תורמים לקבוצה המון, אבל הבעיה העיקרית שלהם הוא העתיד הלא כל-כך ברור. "אם תשים לב, בתקופה האחרונה יש התייצבות ברמה של בית"ר", ניסה להסביר כישרון עולה נוסף. "לדעתי, הדבר נובע מהיכולת של בנין. אבל הבעיה כמו שאני מבין אותה היא הגיל המבוגר שלו. יש לו אולי עוד עונה אחת לתרום לבית"ר, לאחר מכן הוא כבר לא יוכל לעזור. מקבלי ההחלטות חייבים להבין שאם הם יבנו עכשיו על שחקנים כמו נמני ובנין, בטווח הרחוק הם יקבלו בור גדול. בשביל למנוע את זה, חייבים כבר מעכשיו לעשות רוטציה שתשלב שחקנים צעירים עם הוותיקים. בסך-הכל לבית"ר יש סגל שחקנים צעיר וטוב מאוד, ומה שקרה במכבי תל~אביב לפני שלוש~ארבע עונות, כשהצעירים השתלבו היטב בקבוצה הבוגרת, חייב להיעשות גם בבית"ר".

לא שאנחנו מפנים אצבע מאשימה למישהו במערכת של בית"ר. גם השחקנים עצמם אחראים למצבם העדין. אם חלקם היו לוקחים את הצ'אנסים שקיבלו, אולי לא היינו צריכים לכתוב את השורות האלה.

"לפי דעתי, כל העניין שלא נותנים לצעירים את הובלת הקבוצה זה שטויות", אמר אחד משחקני הקבוצה. "מי שטוב, בסופו של דבר מקבל את הקרדיט ומשחק. מי שלא מספיק טוב יושב על הספסל. במהלך העונה כמעט כל הצעירים בבית"ר קיבלו את ההזדמנות שלהם. הבעיה היא שהם לא ניצלו את הצ'אנס שניתן להם".

"בשורה התחתונה, הצעירים בקבוצה צריכים להבין שיש מלחמה על ההרכב", מחזק את הנקודה שחקן אחר. "יש תקופות שבהן אתה פותח בהרכב ומצטיין, ויש תקופות אחרות שבהן אתה יושב על הספסל. אני מאמין שכל שחקן צעיר שיקבל את ההזדמנות ויוכיח יציבות לאורך כמה משחקים ימשיך לקבל קרדיט בהרכב".

תשעה מחזורים לסוף העונה, בית"ר נמצאת במצב אידיאלי לשלב צעירים. אין את לחץ התחתית, האליפות כבר סגורה, הגביע לא יגיע לבירה והשאיפות הן היצמדות לצמרת הגבוהה ובמקרה הטוב לזכות בכרטיס לאופ"א.

בקיצור, זה הזמן של השחקנים ליהנות מכדורגל ולהראות לכולם את מה שיש להם ברגליים. זה הזמן לשלב אותם לאט-לאט. העובדות מראות שבבית"ר ניסו לעשות שינוי חד ולהפיל הכל על כתפי הצעירים. זה לא הלך.

אנחנו, בכל אופן, לא רואים זמן טוב מזה של עכשיו לתת למהפכה פוש מחודש. "בבית"ר אולי לא לקחו בחשבון ששילוב של הרבה שחקנים צעירים בהרכב דורש סבלנות גדולה", מנסה להסביר זאביק זלצר. "המצב האופטימלי עבור שחקן צעיר הוא להשתלב בקבוצה שרצה. אז תהיה הקרקע מוכנה עבורו כדי לבצע את הפריצה. חשוב לי להדגיש שלדעתי הם נתנו תפוקה לא רעה כשהם שיחקו, אבל זה כבר תלוי ברמת הציפיות שהיתה מהם. אם היו מהם ציפיות גבוהות להוליך את הפסגה, אז בוודאי שהם לא ממש הצליחו. לעומת זאת, אם חשבו לתת להם עוד עונה כדי להשתפשף ולהשתפר, אז הם עשו את העבודה על הצד הטוב ביותר. אני חושב שאם תהיה בבית"ר סבלנות וישאירו את החבר'ה עוד שנה-שנתיים, הם ייתנו להם תוצרת טובה".

"הבעיה העיקרית של בית"ר בכל הנושא היא ההצהרות המפוצצות שלהם על הצערת הקבוצה", מבהיר נוימן. "זה לא דבר שצריך לומר, אלא לבצע. על השילוב להיות הדרגתי, צריך לשלב אותם אחד-אחד. זה לא מצב בריא ששולחים חמישה שחקנים צעירים להרכב. הרעיון להשתית את הקבוצה על צעירים הוא טוב ויפה אך רק אם יש את השחקנים המתאימים. חלק קטן מהשחקנים בבית"ר בלטו פה ושם, אבל אף אחד לא הותיר רושם ממשי. בבית"ר השתמשו בתירוץ הזה כדי להרגיע את האוהדים, ובשלב מסוים הדבר התפוצץ להם בפרצוף. בכלל, אני לא מבין את הדיבורים האלה על צעירים בקבוצת כדורגל. מי שצריך לשחק זה השחקנים הטובים ביותר שיש. לא יכול להיות ששחקן ישחק רק בגלל הגיל שרשום בתעודת הזהות שלו. אם שני שחקנים שווים ביכולתם _ צריך לדעתי לתת את הבמה לצעיר".

ומה אומרים האוהדים? הם ממש כועסים. "מה שקורה בבית"ר בתקופה האחרונה זה דבר שבסופו של דבר הבעלים ישלמו על זה ביוקר", אומר אלי חדד, אחד המושבעים. "בתחילת העונה שיחררו את ארבייטמן והתחילו עם שינוי מהפכת הצעירים. היום נותנים לשחקנים כמו טלקר ואמסלם לשחק, ומייבשים שחקנים צעירים על הספסל. הרי שחקנים ותיקים רואים את סוף הקריירה שלהם ואין להם כבר מה להוכיח. לעומת זאת, השחקנים הצעירים ייתנו את הנשמה שלהם בשביל לבנות את הקריירה שלהם. מספיק לי להסתכל על דנין ויצחקי בשביל להבין כמה השקעה הם נותנים על המגרש. השחקנים הוותיקים כבודם במקומו מונח, אבל זה הזמן לפנות את השטח לצעירים ולקיים באמת את מהפכת הצעירים".