אמצע הדרך לדראפט: דו"ח רווח והפסד

כבר עכשיו ניתן לזהות מגמה מסוימת בשוק ההחתמות ב-NFL. מספר שחקני מפתח, שהיו במרכז המירוץ, נחטפו כמו לחמניות חמות לפנות בוקר על ידי אלה שידם היתה משגת, בעוד מתחרות אחרות איחרו את הרכבת. דני לרדו מביא סיכום ביניים של מה שקרה בחודש האחרון בליגה ופוסק: מי ניצח, מי הפסיד עד כה.

דאלאס קאובויס: דאלאס רוצים פלייאוף, וג'רי ג'ונס יעשה הכל כדי שזה יקרה כבר העונה. עד עכשיו דאלאס היא ללא ספק אחת המנצחות הגדולות, עם מספר החתמות משמעותיות, כשהמשמעותית שבהן היא זו של הקוורטרבק, דרו בלדסו.

המעבר צפוי, אחרי הכל למאמן ביל פרסלס ולבלדסו יש כימיה נהדרת, וסוף סוף לדאלאס יש קוורטרבק לגיטימי, שאם קו ההתקפה, עם הרכש מרקו ריברה, יספק לו זמן, ישרוף הרבה הגנות. מהצד השני של הכדור, ג'ייסון פרגוסון יהווה שילוב מנצח עם לירוי גלובר, ואנטוני הנרי, מגן פינה שישתף פעולה עם טרנס ניומן, ההגנה תתחזק. בשורה התחתונה, אמנם יש זמן על פתיחת העונה, אך בדאלאס יכולים להתחיל לחלום פלייאוף, במיוחד לאור החולשה בבית שלהם ובחטיבת ה NFC

ניו יורק ג'איינטס: לג'ייאנטס היו מספר חורים גדולים, אך עם החתמות גדולות כמו התאקל ההתקפי קרים מקנזי והליינבקר אנטוניו פירס, יחד עם הגעות צפויות של פלקסיקו בורס והטייט אנד אנטוני בכט, הג'איינטס שיפרו עצמם גם הם עד כה. יחד עם זאת, יש להם עוד הרבה עבודה, במיוחד בצד ההגנתי של הכדור. לגבי סיכויי הפלייאוף, הרבה תלוי בקצב התפתחותו של אילי מאנינג הצעיר וסגירת חורים נוספים בהגנה.

מינסוטה ויקינגס: הפתעה, הפתעה. קצת קשה לדרג אותם במנצחים הגדולים לאחר הטרייד על מוס, אבל אם הטרייד הזה יחבר את הקבוצה, ייצור כימיה בין השחקנים ויגרום להם למצות את הפוטנציאל הרב, הרי שהיא בהחלט מנצחת. מצד שני, אסור לשכוח שיש עוד הרבה בעיות בקבוצה, אולם עם 30 מיליון דולר פנויים מתחת לתקרה יש להם אופציה מצויינת להשתפרות.

והם עושים את הצעדים בכיוון. החתמתו של מגן הפינה, פרד סמוט, ביחד עם הבאתו של התאקל ההגנתי פאט וויליאמס והליינבקר נפוליאון האריס שבא בטרייד משפרת את הויקינגים פלאים. אל דאגה, מישהו שם ידאג לחרבש כבר את העסק.

קרוליינה פנת'רס : אומנם איבדו את מוחסין מוחמד, אך בהתחשב בגילו ובעובדה שיש תקרת שכר, עשו צעד נכון. החתמתם של הגארד מייק וואהל ומגן הפינה קן לוקאס הן ללא ספק בין הצעדים הטובים עד כה. לוקאס סוגר חולייה אחורית מעולה יחד עם כריס גאמבל, ובהתחשב בעובדה שלפנתרים יש את אחד מקווי ההגנה הטובים בליגה, יהיה נורא קשה לקווי התקפה יריבים להגן על הקוורטרבק בזמן שהוא מחפש מטרות שמכוסות היטב.

אוקלנד ריידרס: אמנם הביאו את רנדי מוס והרץ למונט ג'ורדן, מה שנותן להם פוטנציאל ענק להתקפה קטלנית עם יד הנפץ של קרי קולינס בעמדת הקוורטרבק והתופס המוכשר ג'רי פורטר. צריך לזכור, עם זאת, שההגנה מבוגרת ורק ממשיכה להיחלש, ותשומת הלב לא מופנה לעברה.

בולטימור רייבנס: החתימו את התופס דרק מייסון ואת מגן הפינה סמארי רול, שניהם מהיריבה המושבעת, טנסי טיטאנס. צריך לקחת בחשבון שרול יחליף את פרד בקסטר ושניהם נחשבים למגיני פינה ברמה שווה. לגבי מייסון, ההחתמה טובה ותעזור להתקפה, אך לתת לו חוזה המבטיח 11 מיליון דולר בשנתיים הראשונות ומענק חתימה של 7 מיליון נראה לי אישית טיפה יותר מדי, במיוחד בהתחשב בעובדה שמייסון בן ה 31 מבסס את משחקו על מהירות, ואל נהיה צעיר יותר.

שיקגו ברס: למה לעזאזל לתת לתופס בן 32 חוזה כל כך גדול? אמנם הם היו צריכים עזרה בעמדה הזאת, אך לא משלמים לתופס מבוגר כל כך הרבה, גם אם קוראים לו מוחמד. גם ההחתמה של התאקל ההתקפי, פרד מילר, שגם הוא בצד הלא נכון של ה-30 גורמת לגירוד בפדחת.
שיקגו כן ניסתה לסגור חורים עם ההחתמות האלה אבל המחיר גבוה מדי עבור שחקנים מבוגרים.

וושינגטון רדסקינס: לאברניוס קולס הלך בטרייד שהביא את סנטנה מוס לקבוצה, אבל זה גם יצר מצב שבו אין כסף להחתים שחקנים חדשים או להחתים שחקנים שלהם שהחוזה נגמר. בנוסף, הקלות בה איבדו שני שחקני מפתח מההגנה, הליינבקר פירס ומגן הפינה סמוט, בלתי נסבלת ומצביעה על ההתנהלות הביזיונית וחסרת האחריות של מנכ"ל הקבוצה, דניאל סניידר, לאורך השנים.

גרין ביי פאקרס: לא מאפשרים למייק וואהל ומרקו ריברה, שני פרובולרים, ללכת בלי שיהיו אופציות ריאליות על הספסל שיכולות להחליפם. עם כל העזרה שהפקרס צריכים בהגנה, בייחוד בקטיגוריית מגן הפינה, הם בחרו להיות שקטים למרות המבחר. אולי שאלת ה"יפרוש לא יפרוש" על ברט פארב מטרידה אותם, כמו תמיד.

קנזס סיטי צ'יפס: קבוצה שהייתה זקוקה לכל כך הרבה עזרה בהגנה כמעט לא עשתה כלום חוץ מלהחתים אתמול את הליינבקר הנפלא אך מועד לפציעות, קנדרל בל. זה מעט מדי, אם כי עדיין לא מאוחר, כי יש עוד כמה אופציות טובות עבורם, כמו מגן הפינה טיי לואו. בינתיים שומרים על פאסון מוגזם.