משחק של פעם בחיים

גם אתם, כנראה, עדיין לא התאוששתם. גם אתם, קרווב לודאי, מנסים להסביר לחברים בעבודה מה ראיתם אתמול, ועדיין לא ממש מעכלים. גם אתם מתווכחים - היתה עבירה של קרבאליו או לא היתה, צ'לסי ניצחה בצדק או גנבה את ההעפלה לרבע הגמר. האמת? גם אנחנו.

הנה מבט נוסף על טירוף החושים מליל אמש, שהסתיים ב-2:4 ענק של צ'לסי על ברצלונה.

לקראת גומלין שמינית הגמר בין צ'לסי לברצלונה, יוהן קרויף, אגדת הכדורגל של הולנד וברצלונה, תקף בחומרה את סגנון המשחק של ז'וזה מוריניו והאשים אותו בהברחת צופים מהמגרשים. בטור ב"לה ואנגארדיה" הקאטלוני, ביקר קרויף את סגנון המשחק "האכזרי" ו"המשעמם" של מוריניו וציין כי צ'לסי של הפורטוגלי גורמת לו "לתעב כדורגל".

"במחצית של המשחק הראשון (כשצ'לסי הובילה 1:0) אנשים דיברו על ההגנה המצוינת של צ'לסי", כתב קרויף, "ואני שואל, אתה מבזבז מאות מיליונים של יורו, יוצר קבוצה שהיא סלע בהגנה ומקווה לקצת איכות בהתקפה שתעניק להם את הניצחון? זה גורם לי לתעב כדורגל. אנשים לא יגיעו לאיצטדיונים".

ובכן, לקרויף חיכתה הפתעה. צ'לסי ואהובתו ברצלונה עשו הכל אתמול בסטמפורד ברידג', מלבד להבריח קהל. כבר במחצית המשחק הפך לקלאסיקה ונכנס לארכיון של המשחקים הגדולים בליגת האלופות. בדקה ה-7 איידור גודיאנסן כבש את הראשון, תשע דקות לאחר מכן פרנק למפארד עשה 0-2, שתי דקות לאחר מכן דמיאן דאף כבש את השלישי. 18 דקות, רק 18 דקות, וצ'לסי ביתרון 2-4 בסיכום. "צ'לסי כבר היו על החבלים, אבל ביצענו כמה טעויות קריטיות. איבדנו את הכדור בקישור בזמנים הלא נכונים ואנחנו חייבים ללמוד מטעויות כאלה", אמר מאמן ברצלונה, פרנק רייקארד בסיום. לפני המשחק הוא דיבר אחרת: "אנחנו נרים את הרובים שלנו ונלחם באומץ. לאחר 19 דקות ההתבטאויות של המאמן ההולנדי הועמדו באור די מגוחך, אבל מיד יתברר שהוא ידע על מה הוא מדבר. בדקה ה-27 נגיעת יד של פאולו פריירה ברחבה הביאה לפנדל מוצלח של רונאלדיניו, 3-4) 1-3 בסיכום הכללי).

בדקה ה-38 רונאלדיניו קיבל כדור 17 מטר מהשער. איכשהו, בין שני בלמים ועם מעט מאוד חלל לעבוד בו, איתר הברזילאי פינה חופשית בשער של פטר צ'ך ושלח, כמעט בעמידה, כדור מדויק לזווית היחידה האפשרית. עכשיו זה כבר 4-4 ,2-3 בסיכום הכללי, ברצלונה יורדת להפסקה כשהיא ברבע הגמר.

"גדלתי במועדון, ניקיתי את השירותים שלו, הייתי ילד שמביא כדורים, ניקיתי את הנעלים של השחקנים, אני חלק מצ'לסי", אמר ג'ון טרי לקראת המשחקים מול ברצלונה. בעידן חוק בוסמן, בו ארסנל עולה למשחק בלי אף שחקן בית, בו מחויבות השחקנים למועדונים מסתכמת בחוזה ונשיקה מלאכותית לסמל אחרי הבקעה, שחקנים כמו ג'ון טרי הפכו למוצר נדיר. מרסל דסאיי, הבלם הצרפתי שטיפח את טרי, השווה אותו לפאולו מאלדיני וניבא: "טרי יהיה המאלדיני בשושלת של צ'לסי".

העונה זיהה מוריניו את טרי כמנהיג הבלתי מעורער של הכנופייה שלו. הוא העניק לו חוזה לעוד חמש שנים, הפך אותו לשחקן מטרה ברחבה בתרגילים נייחים וטרי גמל לו במספר שערים לא מבוטל, במיוחד עבור בלם (7). אתמול הציל טרי את מוריניו מהדחה מוקדמת מליגת האלופות. לפני עשר שנים הוא ניקה שירותים במועדון, אתמול בנגיחה מדויקת בדקה ה-76, הוא העלה אותו לרבע גמר ליגת האלופות. "איזו הופעה גדולה", אמר טרי בסיום ל"סקיי ניוז", "היתה לנו התחלה נהדרת, במחצית השנייה לחצנו אותם והם לא אהבו את זה, קיבלנו את הפרס שלנו בסוף".

המנג'ר הפורטוגלי של הכחולים, ז'וזה מוריניו, היה בעננים בסיום המשחק. "הטעם של הניצחון הזה הרבה יותר מתוק", אמר מוריניו, "כיוון שכמעט אף אחד לא נתן לנו סיכוי לעבור אותם אחרי שהפסדנו במשחק הראשון. החלק הקשה ביותר לא היה להיות בפיגור 2:1 אחרי המשחק בספרד, אלא להוכיח לעצמנו שאנחנו מסוגלים לעבור אותם".

מוריניו, כהרגלו, לא יכול היה בלי לשלוח גם איזו עקיצה כלפי העיתונאים כשאמר: "אני שמח שניצחנו את הקבוצה 'הכי טובה בעולם' כפי שהעיתונאים הגדירו אותה".

על המשחק עצמו אמר מוריניו: "זה משחק שלא היה בו זמן לנשום, פשוט ליהנות מהרגע. בכל פעם הייתי צריך להגיב למתרחש על הדשא בצורה הטובה ביותר. זה היה כדורגל מדהים".

עם שריקת הסיום מוריניו פרץ אל הדשא, קפץ על שחקניו, חיבק אותם ורץ איתם לאורך המגרש. מוריניו הרשה לעצמו לחגוג הרבה יותר מאשר אחרי שזכה עם פורטו בגמר בעונה שעברה. "זה היה מבחן ענק עבור החבר'ה שלי", הסביר המנג'ר בסיום, "הם עמדו בו כמו גדולים וזה היה משחק מאוד אמוציונלי ומרגש. אני מתרגש הרבה יותר מאשר אחרי הזכייה באליפות אירופה בשנה שעברה".

ומנגד, בצד המפסיד, מאמן ברצלונה, פרנק רייקארד התקשה לעכל את ההפסד הדרמטי והכואב: "אני תמיד מריר אחרי הפסד, כשהפעם ההרגשה גרועה יותר אחרי כל השקרים וההאשמות שהיו בסיום המשחק הראשון", אמר ההולנדי כשהוא מתכוון להאשמות אנשי צ'לסי כאילו הוא דיבר עם השופט במהלך המשחק בקאמפ נואו, מה שהשפיע על תוצאת המשחק.

שחקני בארסה טענו בסיום המשחק כי השער הרביעי של צ'לסי לא היה חוקי כיוון שריקארדו קרבאליו החזיק את השוער ויקטור ואלדז בזמן הנגיחה של ג'ון טרי. רייקארד הגיב על כך: "בכל משחק יש אירוע שחלק מהשחקנים לא מסכימים עליו. השחקנים שלי טוענים שהיתה שם עבירה - אנחנו בכל אופן, לא שמנו לב אליה".

אטו, שהיה עצבני לאורך כל המשחק, יצא במונולוג: "אנחנו הקבוצה היחידה שבאה לשחק כדורגל שם. זה שצ'לסי עלתה זאת אכזבה לכדורגל. אם כזאת קבוצה תזכה בליגת האלופות, זה יכול לגרום לך לרצות לפרוש מכדורגל. עם כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה שחקנים טובים מה שהם עושים זה לא כדורגל. מוריניו חסר בושה".

שריקת הסיום של קולינה מצאה את מורינו אחוז אמוק ומחבק כל מה שזז. הוא קפץ על ג'ו קול, עשה שק קמח על ג'ון טרי ורקד במרכז המגרש.

מי שהצליח לחמם את האווירה הוא דוקא אנדרי וילה, ה"סקאוט" הפורטוגלי של צ'לסי, שסימן "שבו בשקט" לספסל של ברצלונה. זה הספיק לרייקארד לרוץ לעברו של וילה עד שנעצר על ידי אנשי הביטחון. אטו ורונאלדיניו, שהיו עדים לאירוע, ניסו אף הם לתקוף את הסקאוט החוצפן אך נעצרו על ידי אנשי ביטחון אחרים. כאן נותן אטו את גירסתו לאירוע: "בירידה לחדר ההלבשה פנה אליי אחד מאנשי הביטחון של צ'לסי וקרא לי קוף". במועדון האנגלי הכחישו את העניין ומסרו: "אף קריאה גזענית לא יצאה מפי אף אחד שקשור למועדון, לצ'לסי יש רקורד מצוין של מלחמה בכל גילוי של גזענות".

מוריניו טען שלא ראה מה קרה משום שהוא חגג "עם הרופאים, השחקנים והמנהלים של הקבוצה על המגרש". בירידה מהמגרש עבר מוריניו ליד היציע הגדוש ב-3000 אוהדי ברצלונה. האוהדים התקיפו אותו בבקבוקים ושרומן אברמוביץ' ניגש לחבק את המאמן ספג אף הוא חפצים לראשו.

קשה מאוד לאהוב את ז'וזה מוריניו. הוא יהיר, הוא פרובוקטור, הוא לא עושה מאמצים להתחבב על אף אחד. האישיות מעוררת האנטגוניזם שלו גררה מאז הגיע לאנגליה מאמרי שטנה רבים מספור. גם בתקשורת הספורט בישראל – היא בלבנט וליבה בלונדון – נכתבו טקסטים דומים.

יש רק בעיה אחת: מדובר בגאון כדורגל. הוא מרגיז את כולם, אבל השחקנים שלו, עושה רושם, אוהבים אותו. הוא כמעט לא טועה. כל מהלך שלו מחושב: כל אמירה בתקשורת, כל התגרות במנג'ר היריב, כל תלונה על מגע של מאמן עם שופט במחצית, כל תנועה של סתימת פה אחרי כיבוש שער. הכל נועד כדי ליצור לחץ על היריבה ובמקביל לנסוך בחניכיו תחושת ביטחון, לתת להם את התחושה שהוא מאחוריהם. למרות השוני העצום בינו לבין פיל ג'קסון בטמפרמנט, הוא מזכיר מאוד את הזן מאסטר, שכמוהו היה אמן המלחמה הפסיכולוגית. ג'קסון היה מאמן עילאי בתחומו, וכך גם מוריניו.

סביר להניח שהזעם שמעורר מוריניו נובע מעובדה מרכזית אחת: נכון לעכשיו, הוא נראה כמעט בלתי מנוצח. לפני שנתיים הוא לקח עם פורטו את גביע אופ"א, בעונה שעברה הוביל את אותה קבוצה אפרורית לגביע האלופות, והעונה הוא מוביל את צ'לסי לאליפות ראשונה אחרי חמישים שנה. ולמרות המיליונים של אברמוביץ', אין מדובר בקבוצה שעולה באופן משמעותי על יריבותיה, מנצ'סטר יונייטד וארסנל. אתמול הוא ניצח בלי שני השחקנים המסוכנים ביותר שלו, אריאן רובן ודידיה דרוגבה, וגם הצליח לכבוש רביעיה. ייתכן שהפעם המירוץ של מוריניו יסתיים לפני הזכייה בתואר. בתחרות נותרו קבוצות ענק. אלא שנכון לאתמול, צ'לסי טיפסה למקום הראשון בטבלאות ההימורים על הזכייה בצ'מפיונס ליג. יש לכך סיבה אחת: מוריניו. לא מומלץ להמר נגדו.