במהלך טקס האוסקר האחרון, אותו ניהל בהצלחה הסטנדאפיסט כריס רוק, הוא התייחס למצבה של הוליווד היום: "יש אולי שלושה כוכבים אמיתיים, השאר הם סתם אנשים פופולריים". המספרים של חברת צ'רלטון, שנחשפו ביום שלישי, חידדו את הנקודה הזאת בכדורגל הישראלי.
הכדורגלן הישראלי (ולצורך העניין, גם הכדורסלן) ממשיך להתנהג כסטאר שהוא מעולם לא היה. הוא מבריז למעריצים שמבקשים חתימה, עושה טובה שהוא מתראיין אחרי ולפני משחקים ורב עם הבוסים על העלאה במשכורת. הוא מופיע כמובן לכל פתיחה אפשרית של כל מקום בילוי אפשרי ומקבל חינם את המשקה הראשון. נוכח המספרים של צ'רלטון, שהראו שכ-30 אלף איש מסוגלים לזהות אותו ברחוב בלי להתבלבל, בעוד אחרים יחשבו שהוא סתם עובר אורח או ספר אופנתי במקרה הטוב, מדובר באיש פופולרי מאוד - אבל לא בכוכב.
סביר להניח שלבלוג שלכם נכנסים 30 אלף אנשים בחודש. זה הופך אתכם לאנשים פופולריים מאד, אבל לא יותר מזה, ממש כמו מנור חסן, קובי מוסא או עידן טל. האם זו סיבה מספיק טובה לדרוש מהבוס במקום עבודתכם עוד כמה שקלים במשכורת? האם בפעם הבאה שנשב מול המנכ"ל של החברה שלנו נדרוש מענק חתימה? כנראה שלא.
הכדורגלן הישראלי מקבל סטירה אחרי סטירה בדרך חזרה לקרקע. ברקוביץ' הוגלה מפה חזרה לארצות הכפור (כן, נורא כיף לשבת על הספסל במשחק בליגה האנגלית בחודש דצמבר, ולחכות באמצע שנות השלושים לחייך לאיזו רבע שעה על המגרש הקפוא), הקהל לא הולך למגרשים ומסתפק לעיתים רחוקות בצפייה בטלוויזיה. לא יודע למה, אבל יש תחושה של ניצחון באוויר.
עוד סטירה לכדורגלן הישראלי
1.3.2005 / 10:49
