כך ניצח שחר את איל

משעשע להיווכח באיזו מהירות השתנתה גישת אוהדי מכבי חיפה כלפי איל ברקוביץ. בתוך פחות משבוע, הפכה ההפקה המלודרמטית וסוחטת הדמעות של הבן האובד לאדישות מביכה כלפי חזרתו. את מקומם של ה"ברקו, תחזור הביתה, מתים עליך, חיינו אינם חיים בלעדיך", וההכרזות על החרמה ושרפת המנויים, תפס חוסר רצון לראות את הכוכב בקרית אליעזר. אפילו במכבי והפועל ת"א כבר לא מתלהבים כמו בסוף השבוע שעבר. "הקופים הירוקים" נפגשו עם יעקב שחר יממה בלבד לאחר שפרסמו הודעת החרמה לדרבי, וירדו מהעץ הגבוה.

ההתפרצות של ברקוביץ' אצל אבי רצון היתה צפויה. המפגש ביניהם חייב היה להוליד כותרת סנסציונית. ואכן, התגובה "שחר שקרן" לא איחרה לבוא. ברקוביץ' נפל למלכודת שאליה כולם ציפו שייפול, אבל ספק אם כך הוא רואה את הדברים. הוא הקוזאק הנגזל. בין לבין הוא איים בחזרה לאירופה, רק שהגרוע ביותר מבחינתו כבר קרה: הוא הפך לא רלוונטי, ימים ספורים לאחר שהוכתר כמושיע של הכדורגל הישראלי. מרבית אוהדי מכבי ת"א נוטרים ללוני ולקלינגר על סילוקו של נמני, שנה וחצי לאחר שדרכיהם נפרדו; אוהדי חיפה סלחו לשחר אחרי שלושה ימים.

למרבה האירוניה, האדם שדיבר הכי מעט בכל הפרשה הוא יעקב שחר. אלמלא היה מוציא הודעה לעיתונות בדבר ההחלטה של הקבוצה, אפשר היה לחשוב שמדובר בדמות פיקטיבית במוחם של אוהדי חיפה ושל ברקוביץ'. שחר ידע מהרגע הראשון עם מי יש לו עסק. במחי הצהרה קצרה, הוא דאג לשנות את כל המומנטום שנוצר במסיבת העיתונאים של איל. אחר כך נתן לאוהדים להוציא אוויר, לאיל להתבשל במיץ של עצמו, ובסופו של דבר יצא מחוזק, עם תמיכה בלתי מסויגת. זה כלל לא רלוונטי אם הוא שיקר או לא. בכלל, קצת קשה להבין היכן שיקר, אם הצדדים אפילו לא הגיעו להסכם בעל פה.

שחר עבר מספר משברים במכבי חיפה: הסכסוך הארוך עם גיורא שפיגל, הויתור המסתורי להפועל פ"ת על אירוח משחק האליפות של מכבי ת"א ברמת גן, פרשת הפקסים המפורסמת, והמינוי הלא פופולרי של רוני לוי כמאמן. המינוי הזה העניק לקבוצה שליטה מוחלטת בליגה בשנתיים האחרונות. בטווח הארוך, מכל המקרים הוא יצא כשידו על העליונה.

בארץ הכאילו היה איל ברקוביץ' עולה ל"בטריבונה" ומשחרר הצהרה בסגנון: "אני אוהב את מכבי חיפה ומכבד את יעקב שחר, אך לצערי עלי למצוא קבוצה אחרת, למרות הרצון לשחק בקרית אליעזר. מאוד רציתי לשחק בחיפה". די באמירה צנועה ולאקונית כזאת כדי להוציא שוב את כל האמוציות והאהבה מהאוהדים ולהסיט את האש בחזרה לעברו של הבעלים. אלא שהאסטרטגיה היחידה שמכירים ברקוביץ' והאגו שלו היא זו שבה נקט באולפן של רצון, יעקב שחר היה מספיק פעמים בסרט הזה כדי לא להתרגש.

ברקוביץ' חזר מאירופה עם אותה מנטליות ים תיכונית, רק שלרוע מזלו פגש את האדם היחיד בכדורגל הישראלי שמנהל את עסקיו כמו באירופה. שחר לא מיצמץ, משום שזה פשוט לא היה כוחות מהרגע הראשון, הן מבחינה המנטלית והן מהבחינה העסקית. האוהדים של מכבי חיפה, שביום חמישי הרגישו נבגדים על ידי האדם שהביא להם ארבע אליפויות בחמש שנים, הצליחו להבין בזכות ברקוביץ' עניין פשוט: מכבי חיפה שייכת ליעקב שחר, לא לאיל ברקוביץ'.