לכבוד פרסי האוסקר הממשמשים ובאים, הרי לכם זוכי האוסקר של הליגה הטובה בעולם. באמריקה עושים את זה בהוליווד, אצלנו מול מסך המחשב. שם בוחרת האקדמיה, כאן הבחירה שלכם.
והרי המועמדים לפרס השחקן המשנה הטוב ביותר:
דיימון ג'ונס מהמיאמי היט. ג'ונס הגיע העונה לדרום פלורידה בעקבות שאקיל, כי ידע שיקבל הרבה זריקות פנויות בזכות האיש הגדול. בעיקר זריקות לשלוש. ואכן, ג'ונס צלף עד 150 שלשות (מקום שני בליגה) ב-41.7 אחוז, להם הוסיף 4.4 אסיסטים למשחק.
בובי סורה מהיוסטון רוקטס. ליד שני הסופרסטארים בדמות טרייסי מקגריידי ויאו מינג, מצא סוף סוף סורה הותיק את הנישה שלו. הוא אחד מעשרה שחקנים בלבד ב-NBA שמשיג ממוצעים של מעל 10, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. בלעדיו הרוקטס לא היו היכן שהם היום.
בן גורדון מהשיקגו בולס. הרוקי הצעיר של שיקגו יהיה מועמד העונה לשני תארים: רוקי העונה והשחקן השישי. גורדון מוביל את הליגה בנקודות ברבע הרביעי (15 משחקים עם יותר מ-10 נקודות) וכבר מזמן הוכתר כאיש של הבולס במאני טיים. כבר אמרנו שבן ג'ורדן הוא רק רוקי?
יודוניס האסלם מהמיאמי היט. האסלם מוציא את המקסימום מהמצב בו הוא נמצא, ונהנה מנוכחותו של שאק בכל רגע. מדובר בשחקן שנה שנייה שלא נבחר בדראפט, ובקבוצה שרצה לאליפות הוא משיג 11 נקודות ב-53 אחוז ו-9 כדורים חוזרים.
והרי המועמדים לתסריט הטוב ביותר:
השיקגו בולס. אחרי פתיחה נוראית של 0 ניצחונות ו-9 הפסדים, הצליחה שיקגו לאסוף את השוורים ולטפס עד המקום השישי במזרח. וזה עוד לא הסוף. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שקבוצה שפותחת את העונה בצורה חלשה כל כך מגיעה למאזן חיובי.
הלייקרס נגד ההיט בחג המולד. המפגש שכולם חיכו לו לא איכזב. במהלך הראשון ביצע אוניל חסימה על בריאנט. הכדור האחרון בהארכה היה בידיו של קובי, והיתה לו הזדמנות לנצח את המשחק בזריקה האחרונה עם הבאזר - בדיוק כמו שהוא אוהב. הכדור לא נכנס וקובי רשם הפסד ראשון לשאקיל.
טרייסי מקגריידי נגד הסאן אנטוניו ספרס. כשכל הקהל הביתי כבר בדרך לחניון, הצליח טימאק לקלוע 13 נקודות ב-35 השניות האחרונות של המשחק: ארבע שלשות סופר קשות פלוס קליעת עונשין אחת. במו ידיו הוא גנב מהספרס משחק שנראה סגור וגמור. צריך לראות כדי להאמין.
והרי המועמדים לבמאי הטוב ביותר:
נייט מקמילן מהסיאטל סופרסוניקס. כולם אמרו שזו תהיה הקבוצה הגרועה במערב. אז אמרו. כולם גם אמרו שמקמילן לא יסיים את העונה בסיאטל. אז אמרו. כרגע הקבוצה מדורגת במקום השלישי במערב הקשה ומשחקת מצוין בשני צידיו של הפרקט.
סקוט סקיילס מהשיקגו בולס. כך ייעשה למאמן שהצליח לאלף את אדי קרי וטייסון צ'נדלר. כל השוורים הצעירים משחקים בהתלהבות ועושים הגנה כמו שלעולם לא עשו. הרוטציה הרחבה הזאת עוד עשויה להשיג יתרון ביתיות בסיבוב הראשון של הפליאוף.
מייק ד'אנטוני מהפיניקס סאנס. סרט האקשן שד'אנטוני מביים בפיניקס הוא תאווה לעיניים. יש סדר בבלגאן, והקבוצה מתמודדת על אליפות המערב, וזאת למרות שמדובר בבמאי עם שורשים אירופים עמוקים, שבילה את רוב שנותיו כמאמן ושחקן באיטליה.
אדי ג'ורדן מהוושינגטון וויזארדס. הקבוצה מעיר הבירה כבר שברה כל שיא אפשרי של הוויזארדס, וזוהי הפתיחה הטובה ביותר שלהם אי פעם. התקפת הפרינסטון של ג'ורדן היא דינמית ומהנה, והשחקנים אוהבים לשחק עבורו. לא בכדי היו לו שני שחקנים באולסטאר. מנגד, האיש שג'ורדן שימש בעוזרו בנטס, ביירון סקוטף נכשל בניו אורלינס, מה שמוכיח שהטענות לפיהן ג'ורדן היה המוח מאחורי הסרט נכונות.
גרג פופביץ' מהסאן אנטוניו ספרס. קואץ' פופ יודע את העבודה. העונה הוא מאפשר לדאנקן לנוח יותר, ועדיין אנו רואים את הספרס במקום הראשון בליגה. אסור לשכוח שבאופן מסורתי סאן אנטוניו מתחילה לתפוס תאוצה רק בחצי השני של העונה.
והרי המועמדים לפרס השחקנית הטובה ביותר:
ונסה בריאנט, אשתו של קובי. בשנה וחצי האחרונות גברת בריאנט כבר הספיקה לגלות שבעלה בוגד בה בקביעות ושייתכן שאנס בחורה צעירה מקולורדו; קיבלה טבעת התנצלות בשווי 4 מיליון דולר; וגרמה לבעלה לריב עם קארל מלון בטענה שהתחיל איתה במשחק כדורסל. אין מה להגיד, זה הספק שלא מבייש את הבעל.
ג'יני באס, בכירה בהנהלת הלייקרס, בתו של הבעלים וחברתו של פיל ג'קסון. באס כבר התחילה בקמפיין תקשורתי להחזרת פיל הביתה ללוס אנג'לס מערבות מונטנה הצחיחות, והיא מנסה להשכיח מכולם את הטונים הצורמים שבהם הסתיימה מערכת היחסים בין ג'קסון ללייקרס.
הזמרת בראנדי, ארוסתו של קוונטין ריצ'ארדסון. מלבד ההופעה באולסטאר, אף פעם לא נמאס לראות אותה קופצת במשחקים של פיניקס בכל פעם שהבעל לעתיד מפציץ מהשלוש. וזה קורה די הרבה פעמים בכל משחק, בהתחשב שבעלה זכתה בתחרות השלשות של הליגה.
והרי המועמדים לשחקן הטוב ביותר בסרט דרמה:
רודי טומג'אנוביץ', מאמן הלייקרס לשעבר. מי לא אוהב את רודי T ? אפילו קובי הסתדר איתו. לאחר שחתם בקיץ על חוזה שמן וארוך עם הלייקרס, החליט טומג'אנוביץ' לפני מספר שבועות לפרוש, לאחר שלא הצליח לעמוד בלחץ הכרוך באימון הקבוצה המפורסמת בליגה.
סם מיצ'ל מהטורונטו ראפטורס. הוא רב עם כל העולם: וינס קרטר, ג'יילן רוז, דוניאל מארשל, ראפר אלסטון, אריק וויליאמס ולורן וודס כולם כועסים על קואץ מיצ'ל. מדובר במאמן שאוהב לצעוק לך בפנים כשהוא חושב שאתה טועה. למרבה ההפתעה, שחקני NBA שמשתכרים מיליונים לא אוהבים את זה.
גרגנט היל מהאורלנדו מג'יק. זו דרמה עם סוף טוב, לפחות בינתיים. לאחר ארבע שנים של פציעות וניסיונות כושלים לחזור לשחק, מעטים האמינו שהיל יצליח דווקא בניסיון האחרון שלו. אבל הוא לא סתם הצליח, אלא התעלה אפילו על הציפיות של האופטימיים ביותר והשתחל לחמישיה של משחק האול-סטאר. כל הכבוד.
ושון לנארד מהדנבר נאגטס. תנסו לדמיין כמה מבאס זה להתאמן כל הקיץ לקראת העונה החדשה ולעבור את מחנה האימונים המפרך, רק כדי לגמור את העונה 24 דקות לתוך המשחק הראשון (!) של השנה. זה מה שעבר על ידידנו לנארד, שדווקא השתתף בתחרות השלשות באול-סטאר, ונראה עבה במיוחד, כנראה כתוצאה מהפגרה הכפויה.
והרי המועמדים לפרס השחקן הטוב ביותר בסרט פעולה:
בן וואלאס מהדטרויט פיסטונס. על זה שהוריד לאטמה לפנים של ארטסט בעקבות עבירה חזקה שזה ביצע עליו, מסוג העבירות שמתרחשות כל יום ב-NBA. ההתפוצצות של וואלאס הציתה את התגרה הגדולה בתולדות הליגה.
רון ארטסט מהאינדיאנה פייסרס. על זה שקפץ לקהל בדטרויט כדי להרביץ למי שחשב שהשליך עליו כוס בירה. הילד המבוהל עם המשקפיים, שעליו התנפל רונרון, היה חף מפשע.
הקהל של הדטרויט פיסטונס. אז מה היה לנו שם? אוהדים שיכורים כן. בירות לפנים כן. כסאות לראשים כן. פופקורן לעיניים כן. אגרופים לשחקני כדורסל מקצועניים בגודל 2 מטר ובמשקל 100 קילוגרם בהחלט.
ג'רמיין אוניל מהאינדיאנה פייסרס. בזכות האגרוף המעופף, שהנחית בפניו של אוהד דטרויט.
סטיבן ג'קסון מהאינדיאנה פייסרס. זה שחקן שבאמת חי בסרט. בהתחלה הוא קיפץ בסגנון מוחמד עלי ונראה כמו מישהו שרק מחפש לריב, ובהמשך הוא חילק סנוקרות לכל דורש.
פרס על מפעל חיים
כאן הבחירה הייתה קלה: קארל מלון ורג'י מילר.
ומי יזכה בכל הקטגוריות האחרות? בשביל זה יש טוקבקים.