ברירת המחדל של ריאל

בדרך חזרה מהגרלת ליגת האלופות קיבלו פלורנטינו פרס ומקורביו את ההחלטה. הפתק יובנטוס שיכנע שאי אפשר לחכות. מריאנו גארסיה רמון לא הצליח בליגה (11 נק' פיגור מברסה) ואין סיכוי שיסתדר עם יובה. חמישה ימים אחר כך חתם אריגו סאקי (שקאפלו, מאמן יובנטוס, הוא תלמידו המובהק) כמנהל הכדורגל, קצת יותר משבוע ו-ונדרליי לושמבורגו החליף את רמון.

מיד החלה ריאל לנצח (7 ברציפות), אבל קודם כל עברה לכוננות יובה. לא לחינם, למרות שהפער ירד כבר לארבע נק', לושמברגו השאיר את זידאן, ראול ורונאלדו על הספסל בהפסד בשבת לבילבאו. בסיום הוא הודה שטעה, שבראש שלו היתה יובה.

ההתמודדות הכפולה הזו היא בינתיים המשחק החשוב ביותר של ריאל העונה. ריאל רואה את עצמה - ובצדק - כבכירת הקבוצות בתבל. זה היה נכון בעשורים ללא גביע אירופה ועם סגל בינוני, זה ודאי נכון עכשיו. אחרי 32 שנה ללא גביע האלופות באו שלושה גביעים בחמש עונות. פרס לא יכול לראות עונה שלישית יבשה באירופה. הוא רוצה אליפות, אבל בדצמבר הבין שהחלום הריאלי יותר הוא דווקא הצ'מפיונס ליג. סקר של האס גילה שגם האוהדים מאמינים, כי יש סיכוי גדול יותר לעשות את זה באירופה מאשר לתפוס את ברצלונה.

אבל בפעם הקודמת שתפרו למישהו את התפקיד של סאקי היום (בינהאקר ב-92' מעל לראש של המאמן אנטיץ'), ריאל היתה בשבע פור על ברסה. זה נגמר עם הדחה מאירופה בידי קבוצה מטורינו ואובדן האליפות לברסה במחזור האחרון.