כדאי שנמני יתחיל להקשיב

"זה היה שיקול מקצועי בלבד", הסביר אלי אוחנה בסיום הניצחון על אשדוד את ההושבה של אבי נמני על הספסל במשך 90 דקות. אמת ויציב. ובאיחור. כי אוחנה היה צריך לבצע את המהלך הזה מזמן, הרבה לפני שבית"ר נקלעה לרצף של שלושה הפסדים ושבוע שאיים לכלותה. גם אוחנה יודע זאת.

נמני לא אשם בכל ההפסדים של בית"ר, הוא גם היה על המגרש בלא מעט ניצחונות שלה. אבל יש הבדל תהומי בין בית"ר עם נמני ובית"ר בלעדיו. המשחק של בית"ר הרבה יותר אינטנסיווי, מלא מחויבות ומבוצע על ידי שחקנים שווים האחד לאחר. נמני, בגלל אופיו ומאמניו, מעולם לא היה שווה לאף אחד אחר. יש קבוצות שיכולות להרשות לעצמן את הלוקסוס הזה, אבל לא בית"ר הנוכחית.

אוחנה חזר אתמול למערך שהביא לו את הניצחונות מול באר שבע והפועל חיפה, שעיקרו קישור מעובה. כזה שעם קצת יותר ארגון, עבודה שיטתית ובנין בכושר מלא, ייתן לבית"ר את היציבות שכל כך חסרה לה, את הנוקשות, הלחץ והנעת הכדור. אוחנה צריך גם לעבוד על אינטליגנציית משחק. היא הפכה אותו לשחקן גדול, עכשיו הוא צריך להבהיר את עקרונותיה ליצחקי, מליחי וכל מי שהתעקש לאבד כדורים לאשדוד בדקות האחרונות בגלל החלטות מוטעות.

אוחנה החמיא לנמני בסיום, אבל הוא חייב להסביר לו שיש שני תנאים בהם יחזור להרכב, בלי קשר לאפשרות להאריך את ההתקשרות עמו בעונה הבאה: הוא חייב להיות חלק ממשחק הלחץ של בית"ר, הוא צריך לעזור לה לפתח את הצעירים שלה. לנמני כדאי להקשיב, כי הנבחרת היא לא חלק משוק העבודה העתידי.