להרוג עם ביל

לקבוצה אחת יש קווטרבק שנבחר שני בדראפט, תופס שנחשב לאחד משלושת הטובים במשחק כבר כמה שנים, שלושה שנבחרו בסיבוב הראשון בקו ההגנה הקדמי ושלושה שנבחרו לפרובול השנה בקו האחורי.

לקבוצה השנייה יש קווטרבק שנבחר בסיבוב השישי בדראפט (מקום 199 סך הכל), תופסים שאיש מהם לא נבחר מעולם לפרו-בול ולשלושתם יחד יש בדיוק עונה אחת של אלף יארד. בהגנה המצב מעט יותר מאוזן, אבל עדיין יש הפרש. בממוצע, שחקני הקבוצה הראשונה נבחרו סיבוב שלם לפני יריביהם.

אז איך זה שהקבוצה השנייה היא הפייבוריטית הברורה (בהפרש של טאצ'דאון בסוכנויות ההימורים כרגע) בסופרבול 39 שייערך ביניהן? כנראה שהשלם באמת גדול מסכום חלקיו. אבל מישהו צריך ללוש וליצור את השלם הזה, ולמישהו הזה קוראים ביל בליצ'יק.

ביל בליצ'יק, מעין תאום רוחני של דרור קשטן, הוא המאמן של הניו אינגנלנד פטריוטס. כמו מקבילו הישראלי, גם הוא ממעט לחייך. אבל כמו שאמר המעסיק שלו, רוברט קראפט, בראיון בלעדי לוואלה! פוטבול, "מאמן טוב צריך לחייך פעם אחת בשנה – בסוף הפלייאוף".

עם זאת, בעוד שדרכו של דרור בתחום הוכתרה בהצלחה כבר מתחילתה, עשה בליצ'יק דרך מפותלת יותר אל מעמדו הנוכחי כמאמן הטוב ביותר, ללא עוררין, בליגה הטובה בעולם.

בשנת 1991, לאחר שסיים כהונה מוצלחת מאד ועטורה בשני תארי סופרבול כמתאם ההגנה של הניו יורק ג'איינטס, מונה בליצ'יק למאמן הראשי של הקליבלנד בראונס (המקוריים, שהפכו ברבות הזמן לבולטימור רייבנס). הקפיצה לתפקיד הבכיר לא עלתה יפה, ואולי החומר שאיתו נאלץ בליצ'יק לעבוד היה מוגבל (והימים טרם עידן השחקן החופשי, כך שבגדול, מה שהקבוצה שלך לקחה בדראפט זה מה שהיה לך לעבוד איתו). בכל מקרה, בליצ'יק פוטר כעבור חמש עונות עם מאזן כולל של 44:36, עם עונה אחת בלבד שהסתיימה במאזן חיובי וניצחון בודד בפלייאוף.

אחרי שנה בבית בלע בליצ'יק את הכבוד (כמו רבים וטובים לפניו ואחריו), וחזר לתפקיד מתאם ההגנה – שוב תחת "הטונה", ביל פארסלס, אבל הפעם בצד השני של העיר, אצל הג'טס. כמתאם הגנה שוב חולל בליצ'יק קסמים, ותוך שתי עונות לקחו שני הבילים את הבדיחה של הליגה לגמר ה-AFC, שם רק דנבר הגדולה עצרה אותם.

אבל כעבור עוד עונה החליט פארסלס שנמאס לו לאמן, ועבר להיות "סגן נשיא לענייני פוטבול", שזה אומר מין מאמן-על שכזה. לפי התוכנית, בליצ'יק היה אמור לעבור לתפקיד המאמן הראשי. אבל ביל ג'וניור החליט שלא בא לו יותר לחסות בצילו של ביל סיניור. הוא הרגיש מוכן להחזיק את ההגה לבד. אז יום בלבד לאחר שהוכתר למאמן הג'טס, הודיע בליצ'יק שהוא בעצם חתם בניו אינגלנד פטריוטס, יריבתה של הג'טס לבית ה-AFC מזרח. הג'טס צעקו שבליצ'יק חתום אצלם וככה לא עושים, והפטריוטס נאלצו לשלם לג'טס בחירת סיבוב ראשון – מחיר שהתברר כדיל מטורף.

העונה הראשונה לא רמזה על ההמשך, והסתיימה במאזן עלוב של 5:11. גם תחילת העונה הבאה נראתה כהמשך ישיר, ונפתחה בשני הפסדים. אבל בהפסד השני הזה קרה פטריוטס נס במסווה של אסון. מו לואיס מהג'טס נכנס לקווטרבק הוותיק והנחשב של ניו אינגלנד, דרו בלדסו, ישר לנשמה דרך עצם הבריח. בלדסו הושבת לתקופה ארוכה ולפטריוטים לא היתה ברירה אלא להרכיב את הרוקי, אחד טום בריידי, שבליצ'יק עצמו בחר בסיבוב השישי של הדראפט.

מכאן ההמשך ידוע. בריידי הוביל את הפאטס למאזן 3:11 בשאר העונה, ולניצחון סנסציוני על הסט. לואיס ראמס המפחידים, כשהפטריוטס, בסופרבול הראשון אחרי פיגועי 11 בספטמבר, עולים למשחק הגדול כקבוצה, מבלי שכל שחקן יוצג באופן אישי. שנתיים לאחר מכן (אשתקד) בא תואר נוסף, והשנה הם שוב בריקוד הגדול. מישהו מוכן להמר נגד בליצ'יק?

* שחף רודברג סייע בהכנת כתבה זו