תשכחו מתקרת שכר

בשבוע שעבר התבשרנו, כי בקיץ הקרוב מתכוונת להעביר מינהלת הליגה תקנה הקובעת שתהיה תקרת שכר בליגת העל בישראל. מדובר בתקדים בעולם הספורט הלא אמריקאי והסכום המוצע על ידי אנשי המנהלת הוא לקבוע את התקרה על כ-5 מיליון דולר. מדוע 5 מיליון דולר? זה הסכום הריאלי לאפשרויות הכלכליות שמציע השוק הישראלי, שגם יאפשר התמודדות הוגנת מול השוק האירופי. אם ההצעה תעבור, ויש לכך רוב במנהלת, תהיה ישראל שונה מהליגות שהיא מתמודדת עמן במסגרת האירופית - ספרד, איטליה, רוסיה, יוון. אבל האם מדובר בסכום סביר?

אירופה שמגיעה מאחת המדינות העניות המתחרות ביורוליג. מקור תקרת השכר אינו התמודדות עם מוטציות, אלא יצירת מסגרת שוויונית. תקרת השכר נוצרה בארצות הברית כדי "לשטח את שדה המשחק", לגרום לליגה תחרותית יותר. התקרה הנהוגה באן.בי.אי נקראת "Soft Cap" (תקרה רכה) בניגוד לhard Cap" (תקרה קשה) הנהוגה בליגת הפוטבול המקצוענית, ה-NFL. ה"תקרה הרכה" מאפשרת לקבוצות להחתים מחדש את שחקני הבית גם במחיר חריגה מתקרת השכר (חוק לארי בירד), בעוד הקבוצות החורגות מחויבות לשלם מס לוקסוס (דולר מס על כל דולר חריגה). הכסף הנאסף מהמסים מחולק בין יתר הקבוצות. איך קובעים את גובה התקרה? 55% מסך ההכנסות של כל הקבוצות בליגה לחלק ל-30 קבוצות. הסכום שמהווה את התקרה העונה הוא 44 מיליון דולר. כמו כן מחויבות הקבוצות ל"רצפת שכר" - 33 מיליון דולר (75% מסכום תקרת השכר).

תקרת השכר המודרנית נכנסה לפעולה באן.בי.אי בעונת 1984/85 ועמדה אז על 3.6 מיליון דולר. ב-1994 היא הגיעה ל-16 מיליון דולר בעקבות חוזה הענק של הליגה עם רשת אן.בי.סי, שהקפיץ בהמשך (עונת 95/96) את התקרה ל-23 מיליון דולר. חוזה הטלוויזיה האחרון עם רשתות ABC ו-ESPN מעניק לקבוצות האן.בי.אי 4.6 מיליארד דולר, מה שמסביר את תקרת השכר הגבוהה כיום. הקנסות על עבירות שכר, כמו חוזה כפול, עלולים להגיע למיליוני דולרים ולשלילת בחירות דרפאט. לפני חמש שנים סיכמה מינסוטה טימברוולבס עם ג'ו סמית' בכתב על כך שבמשך שלוש שנים ירוויח פחות מערך השוק ובתמורה יזכה לחוזה ענק כשייהפך ל"פרי אייג'נט". החוזה האסור נודע להנהלת הליגה, שקנסה את מינסוטה ב-3.5 מיליון דולר, שללה ממנה 5 בחירות סיבוב ראשון בדרפאט והשעתה את הבעלים, גלן טיילור, והמנכ"ל קווין מקהייל, לשנה.

על מנת להפעיל בישראל תקרת שכר המבוססת על הנחות אמריקאיות, סכום של 5 מיליון דולר נראה כאילו הגיע מכוכב אחר. ההכנסות של כלל קבוצות ליגת העל ממפרסמים, כרטיסים, מנויים, ספונסרים, טלוויזיה, עיריות ומרכזים, הגיעו בעונת 2003/04 לסכום של 27 מיליון דולר (הערכה), כמעט מחצית מהן מקורן במכבי תל אביב, שמשתתפת בשוק האירופי.

וזה עוד הבדל מהותי בין האן.בי.אי (ליגה סגורה) לליגה הישראלית (ליגה הניזונה מהליגות האירופיות). כלומר: הכנסה ממוצעת של קבוצה בישראל היא 2.25 מיליון דולר. 55% מזה יוצא 1.237. על פי המודל האמריקאי, תקרת השכר בישראל אמורה להיות 1.25 מיליון דולר וברור שהיא לא תאפשר לקבוצות ישראליות להתמודד באירופה.

האם תקרת שכר חיונית לכדורסל הישראלי? מוטי אמסלם, יו"ר גבעת שמואל, גורס כי "אין ברירה אחרת". כך גם אנשים אחרים במנהלת הליגה, המובילים את המהלך. לעומתם, פיני קמרי, יו"ר עירוני נהריה, אומר כי "הבעיה ששוק השחקנים כולל גם את אירופה. צריך לדבר על שכר שמקובל באירופה, כי אם אתה שם סכום של 40 אלף דולר לשחקן, אז שרון ששון מקבל באוראל גרייט 200. אנחנו מתחרים ברוסים, האיטלקים והצרפתים, ואם לא נעמיד את זה מולם נישאר בלי שחקנים".

קמרי צודק, ולכן תקרת שכר אמיתית לא יכולה להתקיים בישראל, כי אם היא נקבעת על פי חלוקת ההכנסות וגודל השוק, אין טעם להתחרות באירופה. ב'אס' הספרדי העריכו שליגת ה-ACB הספרדית מייצרת הכנסות של 120 מיליון יורו בשנה, כמעט פי 6 מהישראלית. תקרת שכר נקבעת על פי ההכנסות, כך שהקבוצות הישראליות לא יכולות להתמודד עם כמות ההכנסות בספרד וניצחון מוחץ כמו זה של מכבי תל אביב על ברצלונה יהיה מחזה נדיר וייחשב להפתעה.

ליגה שיותר מזכירה את המצוקה בארץ ועדיין נמצאת בארה"ב, היא ליגת ההוקי. הליגה נמצאת בשביתת מגן כבר ארבעה חודשים, והוויכוח העיקרי הוא סביב שאלת תקרת השכר (זו הליגה המקצוענית היחידה בארה"ב בה אין תקרה). הבעלים מתעקשים להתקין תקרה מכיוון שלטענתם "מצב בו משכורות השחקנים מסתכמות ב-75% מסך ההכנסות הוא בלתי אפשרי, ונגזר עלינו להפסיד". ארגון השחקנים מוכן להפחית 25% מכל החוזים הקיימים, העיקר לא לכונן תקרת שכר. המשכורת הממוצעת בהוקי היא 1.8 מיליון דולר, סכום מופרך מכיוון שהרייטינג נמוך - 2% בממוצע ארצי, לעומת 6% לאן.בי.אי וכמעט 10% לפוטבול - וההתעניינות במשחק בארה"ב גוועת. למעשה, נוצרה סיטואציה דומה לזו שבישראל, בה שחקנים עוברים לשחק מחוץ למדינה, ויותר מ-300 כאלה עזבו את ה-NHL לאירופה, בעיקר לליגה הרוסית.

"תקרת שכר צריכה לקחת בחשבון את המטריה כולה, כמו השוק האירופי", אומר קמרי, "היא יכולה להצליח אם לשחקנים אין לאן לברוח. אם לאמריקאים באן.בי.אי היתה אלטרנטיווה, גם השחקנים שם לא היו מקבלים את תקרת השכר". כאן יש אלטרנטיווה, תקרת השכר עלולה להפוך אותה לעוד יותר אטרקטיווית