ישחקו הישראלים לפנינו

"אנשים רבים אינם מבחינים בהזדמנות, כי היא נוהגת לעטות עליה בגדי עבודה", אמר תומאס אדיסון וכנראה שלא התכוון ליניב גרין. משמעות הפציעה של ניקולה וויצ'יץ' והמחלה של דיון תומאס (מחלה, בספק למשחק) היא שגרין כנראה יפתח הערב (21:10, תחילת השידור בערוץ הראשון) בהרכבה של מכבי ת"א, לראשונה ביורוליג. "גרין תמיד עובד, הוא תורם לנו המון באספקט ההגנתי ולשמחתנו הוא גם פקטור התקפי, בגדול אנחנו מאוד מרוצים ממנו", מסר אתמול עוזר המאמן, יעקב ג'ינו. הממוצעים של גרין ביורוליג עומדים על 9 נקודות ו-4.6 ריבאונדים - לא רע עבור שחקן מספר שביעי שמיני ברוטציה הצהובה.

"גרין הוא כיום אחד הפאוור פורוורדים הצעירים הטובים באירופה", אומר דייויד בלאט, מאמן סנט פטרסבורג. "העובדה שהוא לא לוקח על עצמו חלק גדול במשחק ההתקפה היא יתרון משמעותי, והוא גם יודע איך לתרום דרך הדברים הקטנים - זה מרכיב מאוד חשוב בקבוצה עם כל כך הרבה כוכבים". מולי קצורין, שאימן את גרין בשנים האחרונות בנבחרת, סבור גם הוא כי הוא "שחקן משלים" אפקטיווי. "מצד אחד אין עליו את הלחץ שיש על שאראס, פארקר או וויצ'יץ'", אומר קצורין. "מצד שני, שיטת המשחק של מכבי מוציאה ממנו את המיטב, כי משחק המעבר שלה נותן ביטוי ליכולות האתלטיות שלו. אם נוסיף לכך שהוא ריבאונדר טוב, פייטר אדיר וחמד של בחור, נבין מדוע הוא מצליח".

בקמפיין של הנבחרת בקיץ האחרון, גרין לא הרשים במיוחד כשקלע 16 נק' באחוזים נמוכים לשחקן פנים (%44). "הנבחרת זה סיפור אחר לגמרי", מסביר קצורין. "השתמשנו בו כשחקן מטרה והרבה כדורים הלכו אליו, הלוקסוס של מכבי הוא שהיא יכולה להשתמש בו בעיקר כשחקן מסיים".

קצורין סבור כי גרין צריך לשפר בעיקר את הסיבוב לצד שמאל בלואו פוסט, וכי עליו להביא לידי ביטוי אלמנטים הטבועים בו, אך כמעט ואינם נראים כמו חדירה לסל וקליעה מבחוץ. "בניגוד לטל בורשטיין שבעצם הגיע לשיא ואתה כבר לא רואה מה הוא עוד מסוגל לעשות, לגרין יש עוד לאן להתקדם", סבור קצורין. "הוא עוד לא כוכב אינדיווידואלי וספק אם אי פעם יהיה, אבל כבר עכשיו גרין הוא שחקן ראוי ברמות הכי גבוהות של אירופה", מוסיף בלאט.

אך לפני שהוא מגיע לשם, ייאלץ גרין הערב להתמודד עם הגבוהים הלא שיגרתים של לובליאנה, שלוקחים תשע זריקות לשלוש בממוצע למשחק. "זה נתון יוצא דופן אבל אין לגרין ולמייסיאו באסטון בעיה לצאת החוצה ולשמור על קלעים", מבטיח ג'ינו ומוכיח שוב כי במכבי ת"א לא מודאגים מהיעדרותם של וויצי'ץ', וייתכן גם של תומאס.

לפני הפיינל פור ברומא, אליו העפילה אולימפיה לובליאנה בשנת 97', נקבע לקבוצה מפגש עם האפיפיור - מפגש שראשי הכדורסל הסלובני עמלו ימים כדי לארגנו. מאמן הקבוצה, זמגו סאגאדין, הוביל את השחקנים לאולם הקבלה, אבל האפיפיור התעכב. חלפה שעה. ועוד אחת. לאחר כמעט שלוש שעות פנה זאגאדין לשחקניו: "הולכים לאימון". למחרת האשימו אותו במיני תקרית דיפלומטית. זאגאדין גיחך. "עבור מקצוען שום דבר לא דוחה אימון, גם לא האפיפיור".

זאגאדין, האיש שבמשך 16 שנות אימון הניח את היסודות למועדון המפואר של לובליאנה, נחשב ל"משורר של הכדורסל הסלובני". דרכו ברורה: רק דבר אחד מונע מהשחקנים לרוץ מחוץ לאולם - שקיעת השמש. ורק דבר אחד מונע מהם להתאמן באולם - כשהם נופלים מהרגליים. אם לא קורה אחד מהשניים, הם מתאמנים. "שבע שעות ביום", נזכר אריאל מקדונלד, ששיחק אצל זאגאדין בלובליאנה לפני שעבר למכבי ת"א, "אבל אני לא מתערב על זה. התאמנו כל כך הרבה, שאני לא זוכר אפילו כמה".

זאגאדין אימן בלובליאנה מ-86' ועד 2002. כשנפרד מהמועדון אמר: "אני שבע מהם והם שבעים ממני". הוא סירב להצעות מריאל מדריד ובולוניה, והלך להקים מודל בכוכב האדום בלגרד, כשהוביל אותה עד לניצחון על מכבי ת"א בגמר הליגה האדריאטית. "הלכתי לכוכב האדום, כי שם הסכימו לפרט בחוזה שלי שאומר שאוכל להקים בית ספר לכדורסל במועדון". זו המטרה של זאגאדין מעבר לתארים וכסף: לגדל שחקנים. לפני שנה אמר כי כשהוא צופה ביורוליג הוא "יכול לספור 27 שחקנים שגדלו אצלי, ואין סיפוק גדול מזה".

האקדמיה לכדורסל שהקים בלובליאנה היא אחת המפורסמות באירופה, והיא הבסיס לקבוצות שהעמידה לובליאנה מאז שעזב. מי שהחליף אותו כמאמן הקבוצה הוא עוזרו במשך שבע שנים, סאסו פיליפובסקי, שבימים אלה מדהים את הליגה האדריאטית כשלובליאנה במקום הראשון. אולם גם זה צפוי להשתנות. "אין לנו את הכלים", הודה המאמן כשנשאל אם ללובליאנה יומרה לזכות באדריאטית.

הכלים שלו אכן מצומצמים, בעיקר בגלל בעיות כספיות. בלובליאנה מוסר התשלומים היה ירוד והקבוצה נקלעה לחובות, שבעבר כוסו על ידי המדינה - שר האוצר הסלובני מנע מהקבוצה להתפרק על ידי נושים, וערך הסדר חובות מעניין. מתקציב של שלושה מיליון יורו, אולימפיה מחזירה חצי מיליון כל שנה לנושים. בנוסף, שחקני העבר שלה מרקו מיליץ' ויורי זדובץ' ניצחו אותה בתביעות וגם להם היא מחזירה העונה 100 אלף יורו. לשחקנים נותר לה לשלם פחות ממיליון יורו, וזה מספיק רק לשישה שחקנים ברמת יורוליג.

מובילים אותה שלושה שחקנים בינלאומיים: כוכב הקבוצה, מספר 31, סאסא אוזבולט, שחקן נבחרת סלובניה; הקפטן ולדימיר בויסה, פורוורד גבוה (2.06 מ'), שיורה משלוש כמו גארד, עם אחוזים גרועים ביורוליג (27 אחוז), אבל בליגה האדריאטית שכח מתי החטיא ומצוי בכושר נהדר; ושחקן נבחרת קרואטיה, מרינו בזאריץ', שעולה מהספסל ועד שהוא לא משליך לפחות שמונה פעמים מעבר לקשת, הוא לא נרגע. את חבורת המפציצים הזאת מנהל הרכז הפורטוריקני אנדרס רודריגז שהוא השחקן הכי חשוב בקבוצה, שניצח את סיינה כמעט לבדו עם 21 נקודות, חמישה אסיסטים והחטאה אחת בלבד מטווח השתיים.

הבעיה עם רודריגז שהוא לא נח: 35 דקות למשחק ביורוליג, 40 דקות מול סיינה ובשבוע שעבר מול וילרבאן, אין לו מחליף - האמריקאי נייט ג'ונסון מבייש כרגע את המדינה ממנה בא. השבוע הוא נפצע בליגה האדריאטית, ובאימון אתמול הוא פשוט צלע. הספסל הקצר מאלץ את פיליפובסקי לא רק לאלתר, אלא גם לתת לכוכביו הנחות באימונים. "הם מתאמנים רק ארבע שעות ביום", אומר העיתונאי זליקו רוזה, וזה עוד פרמטר בו לובליאנה הנוכחית לא מזכירה במאום את הקבוצה הנהדרת של זאגאדין.

ספסל, ספסל, ספסל. ללא וויצ'יץ', שאמור היה לחגוג מול הקו הקדמי החלש של אולימפיה, החמישיות פחות או יותר שוות. ללובליאנה דקות קבועות של התפרקות, בעיקר כשהספסל עולה לפרקט. מול ברצלונה הם היוו אתגר שלושה רבעים, והפסידו ברבע האחרון. מול פזארו, אולימפיה הובילה בעשר נקודות, המאמן הכניס את המחליפים ופזארו רצה 16-0. אם היו משחקים כדורסל 30 דקות, לובליאנה הייתה מועמדת לפיינל פור. כשרודריגז ובואיסה נושמים וקולעים (רודריגז קולע משמונה מטרים, כך שהאזורית של מכבי היא בוטנים עבורו), לובליאנה מנצחת בקובנה ואת סיינה.

כשהם מתעייפים, היא מפסידה גם בליגה המקומית. בגלל שרודריגז סובל מפציעה, הוא לא אמור להטריד את שאראס, והליטאי צריך לדחוף את מכבי לריצה כזאת שלובליאנה לא תוכל לחזור ממנה. זו קבוצה מאוד קנאית, עם מסורת ואוהדים שמאות מהם נסעו 30 שעות למשחק בקובנה, שעד גבול מסוים לא מרשה לעצמה להישבר. הגבול נחצה כשהיריב עובר את ה-80 נקודות, כמות שלובליאנה צריכה נס או עזרה מהספסל כדי לעבור אותו.