סוג של נס לירושלים

אולי זה הקטע של חנוכה, אולי נחיתת האונס של שאלון באתונה, אבל הניצחון של הפועל ירושלים הוא בחזקת נס לנס. ירושלים אמנם טובה יותר מהקבוצה הצרפתית בתחום חומר השחקנים, אבל במצבה כיום היא נעדרת יסודות קבוצתיים ורק התעלות של אייברי, פריינד וטרימינגהאם במחצית הראשונה, עשתה את ההבדל.

יומיים אחרי שחוותה הפצצת שלשות בכפר בלום, התברר לנוכחים במלחה שהמטווח לא היה חוויה מתקנת. אם הניצחון הושג בזכות שמירה כפולה יעילה לפרקים, מדוע לא הופרעה מנוחתם של לאורה ובסט בעת שטיווחו בלי הפרעה? אבל גם אם את הנתון הזה עוד אפשר לעכל, לא ברור ענין הסגירה לריבאונד. שאלון הורידה 15 ריבאונדים בהתקפה ועשתה מהם רק 15 נק'. אם היה לה שחקן פנים דומיננטי העונה היתה מסתיימת אמש וההמשך היה לפרוטוקול בלבד.

מדברים בבירה על אפשרות להחליף את אייברי, אבל אמש הוא היה גורם משמעותי בניצחון, עם סלים מתוזמנים, אחריות על הקו ושבעה אסיסטים ב-40 דקות על הפארקט (לפחות לכאורה הבעת אמון של שרון דרוקר), שתפרו פה ושם את הטלאים של ירושלים. כן מתאים לרכז או לא - זה מה שיש כעת. פולדינג היה נוכח/נפקד וטרימינגהאם הסתפק בחמש נקודות במחצית השניה. האם אהרון פוגל מסוגל לפתוח את הפוזמק ולהחליף יותר מזר אחד? אם יתבצע שינוי בסגל יתכן שזה יעזור, יתכן גם שלא.

הניצחון על שאלון משמר אשליה (כך זה נראה) כי מחזיקת גביע יול"ב יכולה להציל את העונה, אבל הממצאים מונחים על השולחן. ירושלים הרסה לעצמה את העונה בהדחה בגביע המדינה בנהריה. שם החלה המפולת, וספק אם החלפה של שחקן אחד תצליח לתקן את הליקויים הבסיסיים בקבוצה הזו. הכישלון פשוט יהיה יקר יותר.