שפשוף נעים

מי שעדיין זיכרונות מאולימפיאדת אתונה 2004 מרצדים במוחו, וודאי זוכר את משחקי כדורעף החופים. שיטוט במאגר התמונות של רויטרס באותם ימים הציג עשרות תמונות של צעירות חטובות מכל העולם בבגדי ים, מקפצות ומתחבקות על החוף. התמונות הודפסו במהירות בעיתונים ובאתרי הספורט באינטרנט, והענף הדי זניח הזה, תפס לפתע מקום של כבוד בין שאר אירועי הספורט החשובים והפך לשואו האמיתי של המשחקים.

עוד לפני אולימפיאדת אתונה היו גם לישראל היו תקוות בתחום. בשנת 2003 צמד הכדורעפנים אלכס שפרנוביץ וטימור פטרייב היו ההימור של איגוד הכדורעף לאתונה 2004. על השניים הוטלה המשימה להתברג בין 24 הראשונים בעולם. זה לא עבד. זמן קצר לאחר שהחלו באימונים, שפרונביץ' החליט לחזור לכדורעף אולמות והצמד פורק.

על הכוונת של היחידה לספורט ההישגי נמצאות עתה עינב מוחרר וג'יזלה רודריגז, צמד כדורעפניות מכפר סבא שהשתתפו עד עתה בשני טורנירים בינלאומיים וכבר החלו לצבור ניקוד בדירוג העולמי. מדובר בספורט לא מפותח עדיין בארץ, וחוץ מעינב וג'יזלה, ביחידה לספורט הישגי מנסים לאתר עוד זוגות.

בכל מקרה, התכנון של היחידה היא לשלוח אותן למחנה אימונים באמריקה, לארגן זוגות חזקים כיריבי אימון ולהצמיד להן מאמן חופים כשהמטרה בסופו של תהליך היא בייג'ין 2008. עכשיו, כשהתותחיות של הענף בפגרה, זה הזמן להתחיל להתברג. ביחידה לספורט הישגי יודעים שזו ההזדמנות האחרונה לנסות ולהכניס את כף הרגל לענף שהולך וצובר תאוצה, בעוד שתי אולימפיאדות הרמה תהיה כבר גבוהה מדי בשביל לצמצם פערים.

"עד עכשיו יצאנו לשני 'אופנים' (open) במילאנו ובריו", מספרת עינב, המנוסה יותר בצמד. "במילאנו ניצחנו לראשונה ועברנו את השלב הראשון, אבל הפסדנו במשחק השני מסיבה טכנית. הקדימו את השעה של המשחק ונלחצנו קצת, אבל לא נורא, נדע להבא. חוץ מזה שיחקנו בטורנירים קטנים בשוויץ, איטליה, קורסיקה ועוד"

איך היה לראות את הרמה הגבוהה של הענף בחו"ל?

עינב: "מאד מפתה, כי אתה יודע שאתה יכול להגיע לרמה הזו. באימונים הנכונים ועם יציאה ליותר טורנירים, אנחנו בהחלט נוכל להשתלב ברמה הזו. לא ראינו פער עצום לעומת מה שקורה כאן".

ג'יזלה: "יש רמה גבוהה אבל לא כזו שאתה אומר לעצמך, וואו, ייקח לי עוד שנים להגיע לזה. ייקח שנה-שנתיים אבל עם הרבה מאד עבודה. אנחנו צריכות לשפר עוד הרבה דברים כמו ראיית משחק, זריזות על החול ובכלל ניסיון בטורנירים בחו"ל".

עינב (25), 1.82, סטודנטית שנה ג' למימשל דיפולמטיה ואסטרטגיה, היא הקטנה בבית כשמעליה עוד שלושה אחים (בינהם אורן מוחרר, חלוץ הפועל כפ"ס לשעבר). אין לה חבר כרגע (נפרדה לאחרונה) ובשעות הפנאי היא אוהבת לקרוא, לישון, לעשות פאזלים, לצאת לפאבים ולרקוד. כדורעף היא התחילה לשחק בכיתה ה' בחוג בביה"ס.

ג'יזלה (20), 1.83, ממוצא ארגנטינאי, נולדה גדלה עד גיל 15 בבת ים. כרגע חיילת. בבית הם שלושה אחים בבית, היא הסנדוויץ'. בשעות הפנאי היא אוהבת לשמוע מוסיקה, לקרוא, ולדבר בטלפון. יש לה חבר כבר שנתיים בשם איתמר שטיין, כדורעפן מהפועל מטה אשר שמשחק בימים אלה בליגה ההולנדית. כדורעף היא התחילה לשחק בכיתה ז'.

הנתונים דווקא מרשימים, אבל מאמנים תוצרת חוץ שראו את הצוות משחק, דיברו על כך שיש עוד הרבה על מה לעבוד ובמקביל גם להוריד חזק במשקל לפחות אצל ג'יזלה.

מה משך אותכן דווקא לכדורעף חופים?

עינב: "הכל. האוויר, החול, הים, ליפול, להשתולל, פשוט כיף".
ג'יזלה: "זה רק אני והיא אין לנו אפילו מאמן לידנו. באולם יש מצב שאני בקושי משחקת או נוגעת בכדור. בחופים אין מצב כזה. זה אני והיא וזהו יש כל הזמן אקשן. זה מה שאני אוהבת. שירגישו אותי במשחק. ככה אני גם יותר ממצת את עצמי. מעבר לזה, זוג נגד זוג זה הרבה יותר קשה יותר לכסות את המגרש מאשר באולם".

במהלך הקיץ מקיים איגוד הכדורעף כ-10 אליפויות כדורעף חופים לאורך חופי הארץ. עינב וג'יזלה זכו השנה ב-7 טורנירים. איפה עוד שלושה אתם שואלים? בזמן שהם התקיימו, הבנות היו בחו"ל. בקיצור, הארץ קטנה עליהן. אחת הבעיות המרכזיות של צמד כמו עינב וג'יזלה היא המחסור ביריבות אימון. בשביל להתקדם ולהגיע לרמות של אירופה, דרושים גם אימונים ברמה גבוהה, ואת זה בינתיים לפחות, קשה למצוא. בלית ברירה, הן משחקות מול בנים ולא פעם גם מנצחות.

יש בכלל זוג בנות שיכלו להוות לכן יריב?
ג'יזלה: "הממ...לא. אני זוכרת רק מערכה אחת מול זוג אחד, שהגיעו ל-19 נק' מולנו. זה היה הכי הכי צמוד וכמעט הפסדנו את המערכה. ניצחנו 19-21 בסוף".

אז אתן ממש משתוקקות ליריבות אימונים ברמה?

עינב: "רק ככה אנחנו נשתפר. אחרת, לא יעזור כמה נצא לטורנירים, אנחנו צריכות את הרמה הזאת לאימונים. לשחק מול בנים זה משחק אחר לגמרי. ככל שאתה מתאמן ברמה יותר גבוהה, ככה אתה גם מתקדם".

הכוונות כלפיכן לקראת בייג'ין 2008 רציניות. אתן יודעות לקראת מה אתן הולכות?

ג'יזלה: "כן, אני מוכנה להשקיע. זה הרבה ביחד, אולי אפילו יותר מדיי. אנחנו יודעות מה זה מבחינה תיאורטית עדיין, אבל אני חושבת שאנחנו מוכנות לזה. רוצים לקחת אותנו לארה"ב, לכמה חודשים. תכ'לס אנחנו לא יודעות מה זה, אבל אנחנו מוכנות להשקעה".

עינב: "הקיץ הזה גם טעמנו מזה קצת, היינו 6 פעמים בחו"ל. זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נראה. עובדה שעם הגברים זה נפל. צריך להיות מאד מדויקים ולפעול ביחד בעניין".

מה הדבר הבא שעומד מולכם עכשיו?

עינב: "אין דד ליין ברור. זה תלוי הרבה ביחידה לספורט הישגי. המטרה לצאת לאימונים חזקים עם מאמן שיוצמד לנו. לקראת מרץ אפריל אנחנו נתחיל באימונים בלבד. אין מצב שאנחנו לא משחקות כדורעף בכלל, אנחנו שומרות על כושר במסגרת אימונים של קבוצת תיכון עירוני חדרה וגם מבקרות קבוע בחדר כושר".

איך אתן מסבירות את זה שבנורבגיה, ארץ מושלגת בדר"כ, הגיעו הבנות לחצי גמר באולימפיאדה?

ג'יזלה: "בנורבגיה ואוסטריה החליטו להשקיע במיוחד בכדורעף חופים, על פני אולמות. באולם אין להן נבחרת חזקה".

אבל איפה יש להם שם חופים להתאמן?

"עושים להן סימולציה של כדורעף חופים. בונים להן מגרש חולי בתוך אולם, וכדי לתת את הדמיון והאווירה של חוף שמים להם מאווררים גדולים שיעשו רוח".

יש לכן מודל בענף הזה, איזשהי שחקנית-על?
ג'יזלה: "כן, שילדה".

סליחה?

ג'יזלה: "שילדה. ברזילאית, מקום שני בעולם. שיחקה איתנו בטורניר האחרון. כשראיתי אותה מה זה התרגשתי. עינב אומרת לי 'מה את מתלהבת?' ואני אומרת לה: 'מה את נורמלית? בשבילי זה כמו לראות את מייקל ג'ורדן', אשכרה. רואים אותה הרבה ביורוספורט. היא 10 שנים לפחות כבר בטופ. בת 34. תמיד הייתה מדורגת או ראשונה או שנייה.יש לה בת זוג קבועה, אנה פאולה. בשנתיים האחרונות הגיעו זוג אמריקאיות שאף אחד לא מנצח אותן, אפילו לא היא. שיחקנו קצת עם אחותה הקטנה".

איך אתן מתייחסות לתדמית הסקסית שיש לענף?

ג'יזלה: "אין מה לעשות. זה מה שמושך בנים, זה מה שמושך קהל, וזה מה שמושך ספונסרים. אי אפשר לשחק עם טייץ".

עינב: "אנחנו לא חושפות בכוונה דברים, אנחנו משחקות עם מה שנוח. תחתון וגופייה - ככה נח לי. לא בגלל שזה ימשוך לי את הספונסר, אני אלבש את התחתון".

ג'זילה: "אם יתנו לך מיליון דולר, תשחקי עם חוטיני."

אבל מה זה עושה לכן אישית?

עינב: "זה לא ממש מפריע. ככה זה העולם שלנו. זה מה שמושך קהל. זה לא משהו רע כ"כ. מסתכלים על הטוסיק? בסדר, שיסתכלו. גם כשאני הולכת ברחוב מסתכלים".

אתן מודעות לזה שאנשים באים לצפות בספורט הזה הרבה בגלל הקטע הסקסי שיש בו?

עינב: "לא יודעת, אני רק יודעת שזה לא שינה אותי באופן אישי שמסתכלים עליי ולא על המשחק שלי".

את מרגישה את זה בזמן משחק?

עינב: "כן, לפעמים".

ג'יזלה: "לפעמים באים אנשים אומרים 'יו איזה כוסיות'"

עינב: "במיוחד שאנחנו ישראל. רוצים לדעת בכלל אם אנחנו חיות, אם יש בנות פה בכלל. שואלים אם אין פה מלחמה, כל מיני שאלות פרימיטיביות".

אז איך לדעתכן יכול הענף הזה לפרוח?

עינב: "הכל עניין של כסף ותשתית. ברגע שיביאו על חשבון האיגוד כמה זוגות חו"ל לתחרויות, זה יכול להתחיל לדגדג לבנות בארץ להתחיל לשחק את המשחק. כשהן ייראו טורנירים ברמה גבוהה, או במסגרת של חוגים קטנים בביה"ס, לאט לאט זה ייכנס לתודעה. 'רד בול' מרימים פה אירועי ספורט שונים ומתים להרים אירוע בכדורעף חופים, אבל רואים את הרמה, וחושבים פעמיים: למה שנקים אירוע, ואז השם שלנו יירד? מחכים לשיתוף פעולה בין האיגוד ל'רד בול', שיארגנו אירוע בהשתתפות זוגות מחו"ל. שתהיה אופציה לכל הבנות להשתתף. כרגע יש זוג אחד, אנחנו, יופי ונגמר. יביאו זוגות מחו"ל, הקהל יתעניין,יסתקרן, וגם הטלוויזיה תיתן יותר שידורים"

ג'יזלה: " יש פה כל כך הרבה חופים, חודשים ארוכים של קיץ, ים, שמש. אם אירופה יכולה למה אנחנו לא? אם יהיה פה טורניר 'אופן' זה יהיה מגניב".

ולסיום עינב - מטרות, שאיפות?

"להגיע לאולימפיאדה זו המטרה העיקרית. אני אהיה בת 29, וזה בדיוק הגיל הנכון. הגיל הממוצע הוא 28 של הבנות באולימפיאדה. אז אני עוד צעירה".

ג'יזלה?

"אולימפיאדה ומדליה אולימפית. זה הכי הכי בטופ. אבל קודם להשתתף שם, זה יהיה הישג אדיר".