שיפשוף נעים

מי שעדיין זיכרונות מאולימפיאדת אתונה 2004 מרצדים במוחו, וודאי זוכר את משחקי כדורעף החופים. כלי התקשורת התמקדו בצעירות חטובות מכל העולם בבגדי ים, מקפצות ומתחבקות על החוף. התמונות הודפסו במהירות בעיתונים ובאתרי הספורט באינטרנט, והענף הדי זניח הזה, תפס לפתע מקום של כבוד בין שאר אירועי הספורט החשובים והפך לשואו האמיתי של המשחקים.

עוד לפני אולימפיאדת אתונה היו גם לישראל היו תקוות בתחום. בשנת 2003 צמד הכדורעפנים אלכס שפרנוביץ וטימור פטרייב היו ההימור של איגוד הכדורעף לאתונה 2004. על השניים הוטלה המשימה להתברג בין 24 הראשונים בעולם. זה לא עבד. זמן קצר לאחר שהחלו באימונים, שפרונביץ' החליט לחזור לכדורעף אולמות והצמד פורק. ביחידה לספורט הישגי עד עתה מלקקים את הפצעים.

היחידה לספורט ההישגי שהכדורעף קרוב לליבה (גילי לוסטיג, ראש היחידה, הוא אחד התותחים בתחום) החליטה לעבור למין היפה.

עינב מוחרר וג'יזלה רודריגז, צמד כדורעפניות מכפר סבא שהשתתפו עד עתה בשני טורנירים בינלאומיים וכבר החלו לצבור ניקוד בדירוג העולמי. מדובר בספורט לא מפותח עדיין בארץ, וחוץ מעינב וג'יזלה, אין בארץ בנות נוספות שמשחקות כדורעף חופים, למעט חובבות. חברת "רד בול" משמשת כספונסר בלעדי של הבנות, ורק בזכותה התאפשרה השתתפותן בשני הטורנירים האחרונים.

התכנון של היחידה היא לשלוח אותן למחנה אימונים באירופה, לארגן זוגות חזקים כיריבי אימון ולהצמיד להן מאמן חופים כשהמטרה בסופו של תהליך היא בייג'ין 2008. עכשיו, כשהתותחיות של הענף בפגרה, זה הזמן להתחיל להתברג בצמרת העולמית.

"עד עכשיו יצאנו לשני 'אופנים' (open) במילאנו ובריו", מספרת עינב, המנוסה יותר בצמד. "במילאנו ניצחנו לראשונה ועברנו את השלב הראשון, אבל הפסדנו במשחק השני מסיבה טכנית. הקדימו את השעה של המשחק ונלחצנו קצת, אבל לא נורא, נדע להבא. חוץ מזה שיחקנו בטורנירים קטנים בשוויץ, איטליה, קורסיקה ועוד"

איך היה לראות את הרמה הגבוהה של הענף בחו"ל?

עינב: "מאד מפתה, כי אתה יודע שאתה יכול להגיע לרמה הזו. באימונים הנכונים ועם יציאה ליותר טורנירים, אנחנו בהחלט נוכל להשתלב ברמה הזו. לא ראינו פער עצום לעומת מה שקורה כאן".

ג'יזלה: "יש רמה גבוהה אבל לא כזו שאתה אומר לעצמך, וואו, ייקח לי עוד שנים להגיע לזה. ייקח שנה-שנתיים אבל עם הרבה מאד עבודה. אנחנו צריכות לשפר עוד הרבה דברים כמו ראיית משחק, זריזות על החול ובכלל ניסיון בטורנירים בחו"ל".

ענף כדורעף החופים בנוי כמו ענף הטניס. טורנירים ברחבי העולם ודירוג עולמי. בוועד האולימפי הישראלי יודעים שהאולימפיאדה הקרובה היא הצ'אנס האחרון לנצל את ההזדמנות שהספורט הזה עדיין בחיתולים ובכך לדחוף נציגות ישראלית לספורט שהולך להיות הדבר הבא בעולם.

עינב (25), 1.82, סטודנטית שנה ג' למימשל דיפולמטיה ואסטרטגיה, היא הקטנה בבית כשמעליה עוד שלושה אחים (בינהם אורן מוחרר, חלוץ הפועל כפ"ס לשעבר). אין לה חבר כרגע (נפרדה לאחרונה) ובשעות הפנאי היא אוהבת לקרוא, לישון, לעשות פאזלים, לצאת לפאבים ולרקוד. כדורעף היא התחילה לשחק בכיתה ה' בחוג בביה"ס.

ג'יזלה (20), 1.83, ממוצא ארגנטינאי, נולדה גדלה עד גיל 15 בבת ים. כרגע חיילת. בבית הם שלושה אחים בבית, היא הסנדוויץ'. בשעות הפנאי היא אוהבת לשמוע מוסיקה, לקרוא, ולדבר בטלפון. יש לה חבר כבר שנתיים בשם איתמר שטיין, כדורעפן מהפועל מטה אשר שמשחק בימים אלה בליגה ההולנדית. כדורעף היא התחילה לשחק בכיתה ז'.

"תמיד עסקתי בספורט. אחי עסק בחתירה, וגם אני בגלל זה יש לנו את הכח בידיים. אבא שלי דחף אותי כל הזמן לספורט. מצידו שאני אהיה גרועה בלימודים, רק ספורט, ספורט".

איך החלה ההיכרות בינכן?

"לפני 3 שנים עינב פנתה אליי, הייתי אז בת 17, בכלל לא ידעתי מה זה כדורעף חופים. התחלנו לשחק, בהתחלה כתחביב, ואחרי זה התפתח כמשהו שממש אהבתי. בשנה האחרונה יצא לנו לשחק בטורינירים בחו"ל ואז הסתכלנו עלינו בועד האולימפי כמטרה להריץ אותנו לאולימפיאדת 2008. אנחנו יודעות שאנחנו על הכוונת".

בשביל עינב מדובר בסוג של סיבוב שני. "הייתי לי בת זוג אחרת לפני ג'יזלה. השתתפנו באליפות אירופה עד גיל 21 ב-2000 כשהמטרה הייתה אתונה, אבל בסוף זה לא הסתדר. התפרקנו. זה לא הסתדר ביננו. את ג'יזלה הכרתי בעירוני רעננה שם שיחקנו יחד".

ומה אהבת בה?
עינב: "ג'יזלה לפעמים הממתנת והמרגיעה ולפעמים קורה שהיא מטריפה אותי באמצע משחק וזה מה שאני אוהבת. אם אני נרדמת קצת, אז אנחנו מזריקות אחת לשנייה אדרנלין. היא גם רוצה לנצח בכל מצב. יש לה רוגע במשחק ויש גם קטעים כמו ארגנטינאית חמה".

ג'יזלה: "גם מבחינת אופי, אם אני ארגנטינאית, אז היא תימניה. היה צריך שתהיה מישהי קצת יותר מטורפת ממני, מבחינה חיובית כמובן."

איזה דברים צריכים להיות כדי שתעבדו טוב ביחד?
עינב: "פרגון אחת לשנייה דבר ראשון. לדעת להסתדר אחת עם השנייה גם בטוב וגם ברע. לא משנה מה יהיה. לפעמים קשה ליישם את זה, אבל זה ממש כמו זוג נשוי. יש מכות לפעמים, ריבים, צחוק ובכי. לא בזמן משחק, אלא אחרי. בזמן המשחק, כדאי להפריד את הדברים ולהתרכז במשחק, את זה למדנו על בשרנו".

מה זה קטע רע למשל?

עינב: "השקט. אני לא אוהבת שקט במגרש. תדברי איתי, תעירי, תגידי, תגיבי, תראי לי סימן שאת פה וזה מה שלא היה לי עם הבת זוג הקודמת. ג'יזלה היא מים שקטים חודרים עמוק. כשצריך – היא שם".

מה משך אותכן דווקא לכדורעף חופים?

עינב: "הכל. האוויר, החול, הים, ליפול, להשתולל, פשוט כיף".
ג'יזלה: "זה רק אני והיא אין לנו אפילו מאמן לידנו. באולם יש מצב שאני בקושי משחקת או נוגעת בכדור. בחופים אין מצב כזה. זה אני והיא וזהו יש כל הזמן אקשן. זה מה שאני אוהבת. שירגישו אותי במשחק. ככה אני גם יותר ממצת את עצמי. מעבר לזה, זוג נגד זוג זה הרבה יותר קשה יותר לכסות את המגרש מאשר באולם".

במהלך הקיץ מקיים איגוד הכדורעף כ-10 אליפויות כדורעף חופים לאורך חופי הארץ. עינב וג'יזלה זכו השנה ב-7 טורנירים. איפה עוד שלושה אתם שואלים? בזמן שהם התקיימו, הבנות היו בחו"ל. בקיצור, הארץ קטנה עליהן. אחת הבעיות המרכזיות של צמד כמו עינב וג'יזלה היא המחסור ביריבות אימון. בשביל להתקדם ולהגיע לרמות של אירופה, דרושים גם אימונים ברמה גבוהה, ואת זה בינתיים לפחות, קשה למצוא. בלית ברירה, הן משחקות מול בנים ולא פעם גם מנצחות.

הכוונות כלפיכן לקראת בייג'ין 2008 רציניות. אתן יודעות לקראת מה אתן הולכות?
ג'יזלה: "כן, אני מוכנה להשקיע. זה הרבה ביחד, אולי אפילו יותר מדיי. אנחנו יודעות מה זה מבחינה תיאורטית עדיין, אבל אני חושבת שאנחנו מוכנות לזה. רוצים לקחת אותנו לארה"ב, לכמה חודשים. תכ'לס אנחנו לא יודעות מה זה, אבל אנחנו מוכנות להשקעה".

עינב: "הקיץ הזה גם טעמנו מזה קצת, היינו 6 פעמים בחו"ל. זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נראה. עובדה שעם הגברים זה נפל. צריך להיות מאד מדויקים ולפעול ביחד בעניין".

מה הדבר הבא שעומד מולכם עכשיו?

עינב: "אין דד ליין ברור. זה תלוי הרבה ביחידה לספורט הישגי. המטרה לצאת לאימונים חזקים עם מאמן שיוצמד לנו. לקראת מרץ אפריל אנחנו נתחיל באימונים בלבד. אין מצב שאנחנו לא משחקות כדורעף בכלל, אנחנו שומרות על כושר במסגרת אימונים של קבוצת תיכון עירוני חדרה וגם מבקרות קבוע בחדר כושר".

איך אתן מסבירות את זה שבנורבגיה, ארץ מושלגת בדר"כ, הגיעו הבנות לחצי גמר באולימפיאדה?

ג'יזלה: "בנורבגיה ואוסטריה החליטו להשקיע במיוחד בכדורעף חופים, על פני אולמות. באולם אין להן נבחרת חזקה".

אבל איפה יש להם שם חופים להתאמן?

"עושים להן סימולציה של כדורעף חופים. בונים להן מגרש חולי בתוך אולם, וכדי לתת את הדמיון והאווירה של חוף שמים להם מאווררים גדולים שיעשו רוח".

יש לכן מודל בענף הזה, איזשהי שחקנית-על?
ג'יזלה: "כן, שילדה".

סליחה?

ג'יזלה: "שילדה. ברזילאית, מקום שני בעולם. שיחקה איתנו בטורניר האחרון. כשראיתי אותה מה זה התרגשתי. עינב אומרת לי 'מה את מתלהבת?' ואני אומרת לה: 'מה את נורמלית? בשבילי זה כמו לראות את מייקל ג'ורדן', אשכרה. רואים אותה הרבה ביורוספורט. היא 10 שנים לפחות כבר בטופ. בת 34. תמיד הייתה מדורגת או ראשונה או שנייה.יש לה בת זוג קבועה, אנה פאולה. בשנתיים האחרונות הגיעו זוג אמריקאיות שאף אחד לא מנצח אותן, אפילו לא היא. שיחקנו קצת עם אחותה הקטנה".

איך אתן מתייחסות לתדמית הסקסית שיש לענף?

ג'יזלה: "אין מה לעשות. זה מה שמושך בנים, זה מה שמושך קהל, וזה מה שמושך ספונסרים. אי אפשר לשחק עם טייץ".
עינב: "אנחנו לא חושפות בכוונה דברים, אנחנו משחקות עם מה שנוח. תחתון וגופייה - ככה נח לי. לא בגלל שזה ימשוך לי את הספונסר, אני אלבש את התחתון".

ג'זילה: "אם יתנו לך מיליון דולר, תשחקי עם חוטיני..."

אבל מה זה עושה לכן אישית?

עינב: "זה לא ממש מפריע. ככה זה העולם שלנו. זה מה שמושך קהל. זה לא משהו רע כ"כ. מסתכלים על הטוסיק? בסדר, שיסתכלו. גם כשאני הולכת ברחוב מסתכלים".

אתן מודעות לזה שאנשים באים לצפות בספורט הזה הרבה בגלל הקטע הסקסי שיש בו?
עינב: "לא יודעת, אני רק יודעת שזה לא שינה אותי באופן אישי

שמסתכלים עליי ולא על המשחק שלי".

את מרגישה את זה בזמן משחק?

עינב: "כן, לפעמים".
ג'יזלה: "לפעמים באים אנשים אומרים 'יו איזה כוסיות'"
עינב: "במיוחד שאנחנו ישראל. רוצים לדעת בכלל אם אנחנו חיות, אם יש בנות פה בכלל. שואלים אם אין פה מלחמה, כל מיני שאלות פרימיטיביות".


אז איך לדעתכן יכול הענף הזה לפרוח?

עינב: "הכל עניין של כסף ותשתית. ברגע שיביאו על חשבון האיגוד כמה זוגות חו"ל לתחרויות, זה יכול להתחיל לדגדג לבנות בארץ להתחיל לשחק את המשחק. כשהן ייראו טורנירים ברמה גבוהה, או במסגרת של חוגים קטנים בביה"ס, לאט לאט זה ייכנס לתודעה. 'רד בול' מרימים פה אירועי ספורט שונים ומתים להרים אירוע בכדורעף חופים, אבל רואים את הרמה, וחושבים פעמיים: למה שנקים אירוע, ואז השם שלנו יירד? מחכים לשיתוף פעולה בין האיגוד ל'רד בול', שיארגנו אירוע בהשתתפות זוגות מחו"ל. שתהיה אופציה לכל הבנות להשתתף. כרגע יש זוג אחד, אנחנו, יופי ונגמר. יביאו זוגות מחו"ל, הקהל יתעניין,יסתקרן, וגם הטלוויזיה תיתן יותר שידורים"

ג'יזלה: " יש פה כל כך הרבה חופים, חודשים ארוכים של קיץ, ים, שמש. אם אירופה יכולה למה אנחנו לא? אם יהיה פה טורניר 'אופן' זה יהיה מגניב".

ולסיום עינב - מטרות, שאיפות?

"להגיע לאולימפיאדה זו המטרה העיקרית. אני אהיה בת 29, וזה בדיוק הגיל הנכון. הגיל הממוצע הוא 28 של הבנות באולימפיאדה. אז אני עוד צעירה".
ג'יזלה?

אולימפיאדה ומדליה אולימפית. זה הכי הכי בטופ. אבל קודם להשתתף שם, זה יהיה הישג אדיר".