למה ללכלך סתם

לפני שנתיים וחצי עשה אבי נמני ברית לבנו. כשיגדל עילי נמני ויעלעל באלבומי התמונות יהיו לו הרבה סיבות לחייך. הרבה אורחים באו לעשות כבוד לאבא שלו. אחד מהם היה נשיא המדינה, משה קצב, אורח אחר היה העבריין יוסי הררי. "הם ישבו בשתי פינות שונות של האולם", משחזר אדם שנכח באירוע, "כל אחד עם שומרי הראש שלו".

נמני והררי, שנודע בעבר כראש כנופיית רמת עמידר, הם חברים טובים. כוכב הכדורגל מבקר תדיר בביתו של הררי בקיסריה ולא מזמן אף נכח בבר המצווה של בנו. כעת הם מופיעים יחדיו בכתב האישום שהוגש לאחרונה נגד רב פקד גיורא עזורי, מי שהיה ראש חוליית בתי הסוהר באגף המודיעין של המשטרה. על פי כתב האישום פנה נמני ב-2002 לעזורי בעניין בקשת חנינה של הררי, שריצה באותה עת עונש מאסר בגין עבירות שונות לרבות ניסיון לרצח. במקביל העניק השחקן מתנות לקצין המשטרה ולילדיו, כמו למשל כדורגל חתום על ידי כל שחקני מכבי תל אביב ושלושה כרטיסים למשחק בין מכבי תל אביב לבית"ר ירושלים.

כל אדם רשאי לבחור לעצמו את חבריו, ונמני אינו יוצא דופן בעניין זה. זכותו המלאה להתרועע עם דמויות מהעולם התחתון. אלא שעכשיו באה מדינת ישראל וטוענת שהכדורגלן הנערץ הוא לא רק חבר טוב, אלא גם שליח. אם לקבל את גרסת התביעה בתיק נגד עזורי, נמני פעל מחוץ לסורגים בהכוונתו של העבריין הכלוא הררי. לא ממש ההתנהגות המתבקשת מקפטן נבחרת ישראל בכדורגל.

בגיל 32, נמני הוא עדיין אחת הדמויות הדומיננטיות ביותר בספורט הישראלי. לפני קצת יותר משנה, בתום עימות ממושך עם יו"ר מכבי תל אביב, לוני הרציקוביץ' והמאמן ניר קלינגר, נבעט האליל מקבוצת נעוריו. מאז הוא מעביר את זמנו בבית"ר ירושלים, אבל מאות מאוהדיו הקולנים עדיין מחרימים את משחקיה של מכבי תל אביב. גם עיתונות הספורט ממשיכה לנטות לו חסד. אחרי הכל, נמני מאכיל לא מעט כתבים, ולא מהיום. אולי זו הסיבה שהתקשורת כמעט ולא עוסקת בקשרים החברתיים הענפים שלו.

נמני סירב להתראיין לכתבה הזו, אבל בסביבתו מתקשים להבין על מה המהומה. בתגובה לכתב האישום נגד עזורי אמר הכדורגלן ל"ידיעות אחרונות", "אם חולצה לילד וכדור עם חתימות הם טובות הנאה, אמשיך לתת אותן". אדם שמקורב מאוד לנמני ידע לספר השבוע שיש לו עוד חברים מפוקפקים חוץ מהררי. "אני לא רוצה להזכיר שמות", אמר האיש, "אבל יש הרבה אנשי עולם תחתון, שגם לבר מצוות ולחתונות שלהם אבי מגיע. אני לא חושב שהוא יחרוג מהמנהג הזה בעתיד. לשמח ילד זה הדבר הכי חשוב לו. לא מעניין את אבי מי האבא של הילד או מי האח שלו".

בשבוע שעבר, אחרי שנעצר זאב רוזנשטיין, הוקרן בערוץ 2 סרט וידיאו שצולם בבר המצווה של בנו. קשה מאוד היה להחמיץ את האורח אבי נמני, שהתחבק והתנשק עם חתן השמחה ואביו. זו לא היתה הפעם היחידה שבה נקלטו בצוותא שחקן בית"ר ירושלים והאיש שממשלת ארצות הברית טוענת שייבא מאות אלפי כדורי אקסטזי לתחומה. ביולי השנה, כשנמני פתח ברוב עם את המסעדה החדשה שלו בחוף תל ברוך, "כחול", היה רוזנשטיין אחד מהאורחים הבולטים.

רוזנשטיין הוא אוהד שרוף של מכבי תל אביב. במשטרה התקבלו בחודשים האחרונים אינדיקציות על ניסיונותיו לרכוש, באמצעות אנשי קש, את גרעין השליטה בקבוצתו האהובה. הדבר לא עלה בידיו, ורוזנשטיין הפנה את מבטו אל מעבר לכביש. הוא ניסה להשתלט על הפועל תל אביב, אבל במשטרה שמחו לספר השבוע שגם שם לא הצליח.

"כשאתה נמצא בכדורגל", אומר המקורב לנמני, "אתה נחשף להרבה מאוד אנשים. לפעמים נוצרים קשרים שלא אתה בוחר אותם. הסיפור של רוזנשטיין עם אבי התחיל מהכדורגל. הילדים שלו באו פעם לאימון של מכבי, הצטלמו עם אבי ואחר כך אבי בא לבר מצווה של אחד מהם". מאז, אומר המקורב, היחסים בין הכדורגלן למי שנחשב עד זה לא מכבר ליעד מס' 1 של משטרת ישראל הם לא יותר מאקראיים. "הם רואים זה את זה אולי פעם בחודש וחצי, והיחסים ביניהם לא חורגים מ'שלום, שלום. מה נשמע?'. אי אפשר לקשר את זה לשום דבר אחר, כי אבי לא נותן לזה להתגלגל לכיוון אחר".

הררי ישב בכלא בתקופה שבה נוצר הקשר הראשוני בינו לבין נמני, בשנות ה-90. בעדות שמסר הכדורגלן במחלקה לחקירות שוטרים בינואר 2003 הוא סיפר כי יום אחד, ארבע או חמש שנים קודם לכן, התקשר אליו הררי מהכלא. "אני לא יודע מי נתן לו את המספר שלי", אמר אז נמני לחוקרים. "אמנם יש לי הרבה אוהדים, אבל מכיוון שידעתי מהתקשורת מי זה יוסי הררי התייחסתי אליו בהתאם". אחרי שהררי השתחרר נפגשו השניים לראשונה. לא חלף זמן רב בטרם נשפט מנהיג כנופיית רמת עמידר למאסר נוסף. במארס 2000 הוא נידון במסגרת עסקת טיעון לשבע שנות מאסר, בגין ניסיון לרצח, סחיטה, איומים ועבירות נשק. נמני ביקר אותו בכלא ביחד עם הכדורגלן טל בנין וגילה להפתעתו כי קירות התא של הררי מכוסים בתמונותיו.

לפני כשנה השתחרר הררי לאחר שנוכה שליש מעונשו, וקבע את מעונו בקיסריה. במסגרת תנאי השחרור אסור לו להיכנס למרחב שבין חדרה לאשדוד עד שתסתיים תקופת המאסר המקורית. בעדותו במח"ש סיפר העבריין שהקשר בינו לבין נמני הדוק וכי נשותיהם חברות, והוסיף שהכדורגלן וילדיו מתארחים בביתו "כל הזמן".

"יוסי", הדגיש השבוע מקורב לנמני, "הוא אוהד מטורף של אבי. הם חברים, אבל הכל נע סביב כדורגל. אבי לא שואל על דברים שמעבר ויוסי לא מספר על דברים שמעבר. פעם בחודשיים-שלושה אבי מגיע לקיסריה. הוא מאוד אוהב את יוסי בתור בן אדם, אבל לא נכנס לכל העיסוקים שמסביב. זה לא עניינו".

השבוע הביעו בסביבתו של נמני פליאה על צירופו לכתב האישום נגד עזורי. "אבי לא מטומטם", אמרו, "יוסי לא ביקש ממנו מעולם שום דבר, והוא מצדו לא פנה אף פעם לעזורי בנושא חנינה (להררי)". כשנחקר במח"ש לפני כמעט שנתיים היתה לנמני גרסה אחרת. הוא סיפר כי הררי פנה אליו בזמנים הרלוונטיים וביקש שיברר עם עזורי, שמתוקף תפקידו היה אחראי על גיבוש חוות דעת בעניין שחרור מוקדם של אסירים, אם יש לו סיכוי לזכות בחנינה. הכדורגלן מילא אחר בקשת חברו, ולטענתו אמר לו השוטר כי אין סיכוי. כעבור זמן מה, כשהררי היה בחופשה מחוץ לכלא, הוא נפגש עם נמני שעידכן אותו בבשורה הלא משמחת.

לפני שנגזר דינו של הררי במארס 2000, הופיע נמני בבית המשפט, ומסר עדות אופי מחמיאה לטובת הנאשם. הוא לא היה היחיד. גם אלי דריקס והמאמן אברהם גרנט ניסו לשכנע את השופט באופיו הטוב והמיטיב של הררי. רבים מהמרואיינים לכתבה טענו כי יחסיו של קפטן הנבחרת עם עבריינים אינם יוצאי דופן. "אין אף שחקן כדורגל", אומר שרון מצוב, איש עסקים שהיה בעבר חבר הנהלת מכבי תל אביב, "שהוא לא חבר של זאב רוזנשטיין או של עבריינים אחרים. מה עשיתם מהכדורגלנים, פרופסורים? למה שלא יהיו חברים של זאביק?"

גם בסביבתו הקרובה של נמני נשמעות טענות דומות. "עם כל הכבוד לאבי", אומר אחד ממקורביו, "חלק גדול מהשחקנים המפורסמים הולכים לאותם אירועים שהוא הולך אליהם ונפגשים עם אותם אנשים, וחוץ מהשחקנים יש גם מאמנים וזמרים. אבי לא עושה משהו יוצא דופן, הוא לא המפורסם היחיד בארץ שרוצים להיראות בחברתו".

כשרוזנשטיין והררי חוברים לנמני אפשר לנחש לפחות חלק מהמניעים שלהם. החברות עם קפטן הנבחרת הלאומית מעניקה להם סוג של לגיטימציה. חוץ מזה, כמעט תמיד נעים להתחכך בסלבריטי. כדורגלנים ואנשי ספורט בכלל הם ידוענים נגישים עבור עבריינים - במגרשים עצמם ובמועדונים - הרבה יותר מפוליטיקאים, או זמרים ושחקנים. כשמישהו כמו העבריין שלומי עוז ניסה להשתלב בפוליטיקה, כולם עטו עליו מיד. אבל כשרוזנשטיין הזמין לא מעט שחקני כדורגל בכירים לחתונת הבן שלו אף אחד לא ציפצף. כדורגלנים רבים גדלו ביחד עם חבריהם העבריינים באותן שכונות, וגם כשבגרו המשיכו להשתייך למעגלים חברתיים משיקים. התופעה הזאת אינה ייחודית רק לישראל. בכל מקרה, אם אתה כדורגלן ונצמד אליך עבריין, לא בכבוד שלך, כמו שאומרים, לנער אותו מעליך.

שאלה לא פחות מעניינת היא מה יוצא לכדורגלן המצוי מידידות עם כרישי העולם התחתון. נראה כי הכדורגלנים נהנים מתחושה של ביטחון, אמיתית או מדומה. "אם אתה נמצא בקשרים עם האנשים האלה", אומר אוהד שמכיר היטב את שני הצדדים, "כולם יודעים שאיתך לא מתעסקים, כי יש לך חברים".

לפני ארבע שנים, כששלמה שרף התמנה למאמן מכבי תל אביב, הוא גילה להפתעתו שהאיש החזק בקבוצה הוא נמני, שתיפקד עד אז כיועץ ראשי של המאמן הקודם, אברהם גרנט, וגם היה מקורב מאוד לבעלים לוני הרציקוביץ'. שרף ביקש להחזיר את נמני לממדיו הטבעיים כשחקן, והקרב ביניהם לא איחר לפרוץ. בשיאו, קיבל המאמן הלאומי לשעבר כמה שיחות טלפון מאיימות בביתו. הדוברים מעבר לקו היו גורמים עברייניים ואחרים שאיימו לפגוע בשרף ובבני משפחתו אם תימשך ההתנכלות לנמני. לא עברו אלא שני מחזורים בטרם נאלץ שרף לפרוש מתפקידו.

כעבור שנתיים החליט הרציקוביץ' להבהיר לנמני מי בעל הבית. כמוציא לפועל נבחר המאמן החדש ניר קלינגר (שהחליף את ניר לוין שבא במקומו של שרף). במחזור ה-14 של עונת 2003-2002 הושיב המאמן החדש את קפטן הקבוצה על הספסל בטענה שהוא משחק משחק אנוכי. תדהמה כללית השתררה במכבי. היו כאלה שהריעו לתעוזה של המאמן הצעיר, בעוד שאחרים נדהמו מחוצפתו. ל"הארץ" נודע כי באותם ימים קיבל קלינגר טלפון ממי שהוא עצמו הגדיר כ"בכיר בעולם הפשע", אשר התעניין איך זה ששחקן כמו נמני יושב על הספסל וכיצד ניתן ליישב את המשבר.

רק במחזור ה-31 שב הקפטן להרכב, אחרי שברוך דגו, התגלית של קלינגר, שבר רגל. במשחקים האחרונים של העונה סחף נמני את מכבי לאליפות, שהפתיעה אפילו אותו. אבל למרות ההצלחה, היחסים בין המאמן לכוכב לא השתפרו. קלינגר היה משוכנע שנמני חותר תחתיו בכל דרך אפשרית. באוגוסט 2003 אירעה ההתפוצצות. מכבי קיימה מחנה אימונים טראומתי באוסטריה, ומיד בסיומו יצאה הודעה על שחרורם מהקבוצה לאלתר של נמני וטל בנין. בשיאה של המהומה שוב קיבל קלינגר פניות מדמות עבריינית בכירה, שיעצה לו לחזור בו מכוונתו להיפרד מהקפטן.

שני מאמנים, קלינגר ושרף, היו נתונים ללחצים מצד גורמים פליליים על רקע היחסים העכורים שלהם עם נמני, אבל אף אחד לא טוען שהמאיימים נשלחו על ידי השחקן עצמו או שהוא בכלל ידע על פעילותם. נראה שבשני המקרים נמצאו אנשים שנטלו על עצמם לפעול בשמו ובשירותו.

בסביבתו של נמני דוחים את הטענה שיש מי ששומר על הכוכב. "זו השערה מטורפת", אומר מקורב, "מי שחושב ככה מזלזל באבי. הוא ילד גדול ואם יש לו בעיה, הוא מתמודד איתה לבד, או בעזרת עורכי הדין שלו. הוא לא מכיר דרכים אחרות לפתור בעיות".

גם פיני שרון הוא חבר קרוב של נמני. שרון בעל דוכן שווארמה בתחנה המרכזית בתל אביב, בן 43, מתואר על ידי חבריו כגומל חסדים, אבל ידוע גם כאחד האוהדים היותר קולנים, שלא לומר אלימים, של מכבי תל אביב. ב-1997 נקנסה הקבוצה ב-5,000 שקל לאחר ששרון פרץ לפני משחק ליגה למונית שבה ישב השופט דני קורן. כעבור שנתיים, כשהתסיסה נגד גרנט הלכה וגברה על רקע ההישגים העלובים של הקבוצה, נצמד שרון למאמן כדי לסמן לכל מי שצריך לא להתעסק איתו. לאחרונה הסתבך שרון בפרשת שופטים באדום. לפי כתב האישום, שיתברר בקרוב בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היה שרון שותף פעיל להטייתם של שלושה משחקים בליגה השנייה. הוא מכחיש את כל האישומים נגדו.

"אבי תותח מס' 1 בארץ", אומר שרון, ששומר על קשרים חמים גם עם אלי דריקס, בעבר קפטן מכבי תל אביב. "בשבילי נמני הוא כמו אח. כל מה שהוא יבקש אני אעשה בשבילו, אם כי הוא לא מבקש כלום". לפני שש שנים תקף שרון עיתונאי במתקן האימונים של מכבי תל אביב בקריית שלום אל מול עיניו של נמני. הטרדת העיתונאי נפסקה רק לאחר התערבות של דריקס, שאז היה עדיין שחקן פעיל.

"שמעון קורק, שהיה מנכ"ל הקבוצה, ביקש ממני לשמור שאף עיתונאי לא יכנס למתקן", הסביר השבוע שרון את התנהגותו לפני שנתיים. "אמרתי לעיתונאי 'צא החוצה', אבל לא הרמתי עליו יד ולא בטיח". בכלל, שרון מתקומם נגד התדמית שנוצרה לו. "כל מי שרואה אותי חושב שאני רוצח", הוא אומר, "אבל אני לא כזה בכלל. אני בסך הכל בן אדם שעובד קשה, שמוכר שווארמה מהבוקר עד הלילה".

העובדה שנמני מרשה לעצמו לקיים קשרים עם מי שבא לו ולצפצף על הביקורת נובעת, בין השאר, מהאהדה הרבה שהוא זוכה לה גם היום בקרב רבים מאוהדי מכבי תל אביב. "הוא עונה לכל אחד", אומר האוהד אורי משיח, "לפעמים הוא עושה אלף שיחות ביום". "הוא השחקן היחיד במעמדו שלא החליף מספר טלפון כבר ארבע שנים", אומר אוהד אחר, שי מזרחי. כמו כל פוליטיקאי טוב, נמני משתדל להגיע לכל שמחה אליה הוא מוזמן. "אנשים היו מתקשרים לאבי מירושלים ומקרית מלאכי", מספר פיני שרון, "ומזמינים אותו. אחרי האימונים הוא היה אוסף אותי כדי לא לנסוע לבד, והיינו מסתובבים ביחד בכל מיני חורים. הוא עשה כבוד לים אוהדים, אנשים היו רואים אותו ומתחילים לבכות".

נמני השכיל לטפח פולחן אישיות מרשים, ואולי זה בא לו מבלי שהתכוון. ביום שני שעבר התכנסו בביתו בבת ים של אוהד מכבי חי פקס כמה מחבריו לצפות במשחק של מכבי נגד מועדון ספורט אשדוד. הם מדירים את רגליהם מהאיצטדיון, "עד שתחלוף הדיקטטורה מהעולם, עד שבעל הבית והמאמן ילכו הביתה". במקום בולט על הקיר תלויה תמונה מטקס הבריתה של בתו של פקס, לבוש בבגדים חגיגיים אוחז בתינוקת ולידו נמני. בינתיים הילדה גדלה קצת, והיא כבר יודעת לשיר שירי הלל עממיים על השחקן הנערץ.

במציאות הקיימת לא רבים מעזים להתבטא נגד נמני. אלה שכבר עושים זאת לא ממש מרגישים בטוחים. ראו מה קרה לעיתונאי "הארץ" חיים שדמי. הוא אחד הבודדים שכותבים בעקביות נגד נמני. לפני שנה, קצת אחרי שנמני נזרק ממכבי תל אביב, הותקף שדמי בתום משחק בין מכבי למ"ס אשדוד. שני אוהדים שעקבו אחריו עד שהגיע לסביבת מוסכים חשוכה ליד איצטדיון בלומפילד הכו אותו ובעטו בו. כשהגיעו אוהדים אחרים, ברחו השניים מהמקום.

בסביבתו של נמני מתנערים מאחריות. "גם ברגעים הכי קשים אבי יצא בהודעות גינוי פומביות", אומר אחד ממקורביו. "הוא הודיע שמי שמתנהג באלימות אינו קשור אליו וביקש מרשויות החוק לפעול נגד אנשים כאלה בצורה הכי חמורה. אבי מעולם לא היה מעורב באופן כלשהו באלימות, והוא לא ייתן לאף אחד לקשור אותו לדבר כזה".