וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רק אלוהים יודע מה עובר על אמבמבה

עומר רפפורט

12.11.2004 / 12:25

אמיל אמבמבה סומן ב-97 כאחד משלושת הכשרונות המבטיחים של קמרון. אבל אז התחלפו מאמנים, באה מחלה והנה הוא כאן

1997. בשנה זו התקיימו באפריקה משחקי מוקדמות גביע העולם עד גיל 17 שהיו אמורים להתקיים בצרפת בסוף אותה עונה. למשחקה האחרון בבית המוקדמות התייצבה קמרון מול מאלי, כשהיא חייבת ניצחון כדי להבטיח את עלייתה. ההתרגשות, כמובן, היתה בשיאה, עד שרבע שעה לפני המשחק כינס החלוץ בן ה-16, אמיל אמבמבה את שחקני הנבחרת, עודד אותם וביקש מהם לתת את הכל. קמרון ניצחה 0:2, כשאת שני השערים הבקיע אמבמבה והעפילה לטורניר הגמר.

בטורניר עצמו, אמבמבה כבר זרח, כבש שבעה שערים והוביל את קמרון למקום השלישי. אירופה, שמשתמשת באופן מסורתי במחצבים האפריקאיים כבשלה, לא נשארה אדישה לנוכח הטורניר, ושלושה מהמצטיינים בנבחרת - אמבמבה, קאלה סונה וג'וב קומול, נשלחו בהעברה חופשית לוויטסה ארנהיים, קבוצת מרכז טבלה בהולנד. כוכבו של אמבמבה דרך בליגת הנוער בהולנד. "בגיל הזה הוא היה שחקן הנוער הבולט בהולנד ודיברו עליו יותר מעל רפאל ואן דר וארט ווסלי סניידר מאייאקס", אומר היום מייק סנואי שאימן את השחקן בנוער ובבוגרים של ויטסה. "אני מתקשה להבין מדוע הוא לא מצליח".

שש שנים אחרי שעבר להולנד ואמיל אמבמבה הוא עדיין יותר הבטחה מתשובה מוצקה. שש שנים שבהן ידע השחקן יותר אכזבות מהצלחות. במקום לברוא לעצמו דרך לעילית האירופאית הוא נתקע בוויטסה. במקום להתחשל בליגות החזקות בעולם הוא נאבק בספסל של מכבי תל אביב. מקמרון דרך הולנד ועד ישראל, אמיל אמבמבה לא מצליח לחשמל את הקריירה שלו ולהזניק אותה למחוזות שרבים עדיין חושבים שהוא שייך אליהם.

הגודל כן קובע

1998. כשאמבמבה החל את קריירת הנוער שלו בהולנד הוא הותיר אחריו הרבה סקאוטרים נלהבים, כמו גם שוערים מתוסכלים. בעונתו השנייה בנוער הוא שבר את רגלו בתחילת העונה ורבים ציפו שהוא ייעצר, אולם "אחרי חודש הוא חזר חזק יותר מתמיד" , נזכר סנואי, "וסיים את העונה עם 35 שערים. הוא היה אז חזק, מהיר יותר עם שליטה טובה ומשחק ראש טוב, חלוץ רחבה טוב מאוד". המועדון שאף להחתים את החלוץ כבר בעונתו השנייה בנוער, אולם חוקי ההעסקה ההולנדיים, הקובעים כי לחוזה מקצועני זכאים רק שחקנים שעברו את גיל 18, מנעו מהמועדון להחתימו. ביום שבו הגיע השחקן לגיל המתאים הוא הוזמן למועדון וחתם על חוזה רב שנתי.

ההתחלה של החלוץ בקבוצה הבוגרת היתה מעולה. במשחקה השני של הקבוצה בעונת 2000/1, בבית מול אלקמאר, העלה אותו מהספסל רונאלד קומאן, מי שאימן באותו הזמן את הקבוצה, בדקה ה-76 במצב של 2:2, רק כדי לראות את הקמרוני מבקיע שער ניצחון בתוספת הזמן. "ההתחלה באמת היתה טובה", נזכר אמבמבה עצמו השבוע, "למרות שהמשפחה שלי לא רצתה שאסע החלטתי לעבור. בחיים צריך להסתכל לעתיד וזה מה שעשיתי. רציתי להגיע רחוק". ואם המשחק הראשון היה מוצלח, דווקא הבאים אחריו היו טובים פחות.

התקופה הבאה של אמבמבה בוויטסה התאפיינה בחוסר עקביות. לצד הופעות בהרכב הוא היה מאבד לפעמים את מקומו בסגל, לצד שבבים של כישרון מול קבוצות גדולות ביבשת הוא פירזל את ישבנו לספסל בפעמים רבות אחרות. "אנחנו מועדון שמתקיים על ידי גידול צעירים", מספר המנג'ר יאן סטרואר, "כך שהבנו שמדובר בבחור צעיר שצריך הרבה זמן כדי להתאקלם. מכיוון שאנחנו לא מועדון עם הרבה לחץ אז נתנו לו את הזמן שהוא היה צריך". דווקא בתקופת קומאן הרגיש אמבמבה שמאמנו מאמין בו: "הוא היה מאמן טוב מאוד, שמבין את השחקנים ונותן גיבוי לכולם. הוא נתן הרבה לשחקנים הצעירים. יש לו הרבה סבלנות. היתה לו ראייה רחבה בשביל השחקנים ובמיוחד לנוער".

כשרונאלד קומאן קיבל באמצע עונת 2001/2 הצעה לעזוב את ויטסה לטובת אייאקס הוא לא היסס. עזיבתו של המאמן היתה סדק בהיררכיית המועדון. מחליפו של קומאן, ומי שמאמן היום את המועדון, אדוארד סטורינג, היה בעצם הקטליזטור לפיחות במעמדו של אמבמבה. כמאמן שדוגל בצורה כמעט תיאולוגית בכדורגל טיפוסי לקבוצות מרכז הטבלה ההולנדיות, כלומר פיזי וקשוח, העדיף סטורינג תמיד חלוצים פיזיים יותר מאמבמבה ופתח בהרכב עם בוב פייטרס, הבלגי הענקי (שגירד 2.00 מ') או פיטר ואן דר פוסן שהגיע לוויטסה אחרי תקופה קצרה באייאקס והיה בערוב הקריירה שלו. העיתונאי אגברט וויירד מה"ארנהמסה קורנט" זוכר את אמבמבה כ"שחקן שהתקשה להתמודד פיזית בתחילת התקופה שלו בהולנד".

התקופה הקשה שעבר השחקן תחת סטורינג החלה לתת בו את אותותיה. אמבמבה חווה את מה שמרגיש כל שחקן שחנו סר בעיני מאמנו, אולם בצירוף העובדה שהיה צעיר וזר, התסכול אצלו רק גבר. "הוא ידע שמצפים ממנו להרבה והוא לא מצליח להראות את מה שהוא יודע", נזכר ג'וב קומול, הקמרוני ששיחק עימו בוויטסה, "אז הוא נכנס למצב שבו הוא שאל את עצמו הרבה שאלות. הוא דיבר הרבה על התקופה הקשה שלו וקיווה לקבל את ההזדמנות שלו. הוא היה במצב קשה בגלל הישיבה על הספסל. המאמן לא נתן בו מספיק אמון. לא היו את כל ההזדמנויות לשחק. הושיבו אותו הרבה על הספסל והכל היה עניין של ביטחון. הם לא נתנו לו מספיק הזדמנויות. היו הרבה משחקים שהוא אפילו לא היה בסגל וככה לא היתה לו הזדמנות להראות מה שהוא יכול".

תיאו בוס, שהיה עוזר המאמן של סטואי בנוער ומאוחר יותר בבוגרים והירבה לעבוד אישית עם אמבמבה נזכר בצד נוסף שהפריע לחלוץ: "אמיל היה מאוד מתוסכל, הוא היה עולה למגרש ומנסה לעשות יותר מדי, מנסה להרשים יותר מדי את המאמן. הוא עלה לשחק במוטיבציית יתר שרק פגעה בו". בוס אף זיהה בשחקן גוון מנטלי שברירי: "אני חושב שהוא שחקן שצריך יותר חיזוקים וגב מהמאמן. הוא טיפוס שצריך לדעת שיש לו אמון מהמאמן יותר משחקנים ממוצעים".

להיות סמואל אטו

2002. דווקא הפסקת עבודתו של סטורינג במועדון, בסיום אותה עונה, ומינויו של מייק סנואי שהכיר את אמבמבה מימיהם המשותפים בנוער של ויטסה, הביאו לנסיקה מחודשת אצל החלוץ, לפחות לתקופה קצרה. שמחת החיים חזרה אליו. כשנחה עליו הרוח, נזכר סנואי ש"השחקן היה מספר לו על חלומותיו להתקרב לרמה של השחקן שהוא מעריץ, הקמרוני של ברצלונה, סמואל אטו". כבר בשלב הסיבוב השני של גביע אופ"א באותה העונה אותת אמבמבה למועדונו שהוא חוזר לעניינים. הקבוצה פגשה בורדר ברמן וגברה עליה במפגש הביתי 1:2 ואילו בברמן סיימה ב~3:3. "לעולם לא אשכח את השער השלישי במשחק שאמיל הבקיע", נזכר סנואי, "הוא עבר כמה שחקנים והבקיע שער יפהפה".

אולם, גם באותה העונה לא הצליח אמבמבה לשמור על מקומו בהרכב. הקבוצה הידרדרה לתחתית וסנואי פוטר עקב התוצאות הגרועות. מחליפו? בסוף כל משפט שתאמרו בהולנדית יושב אדוארד סטורינג. המאמן הקשוח מן העבר חזר ולאמבמבה זו היתה עונה מאכזבת נוספת. בעוד בשתי עונותיו הראשונות הבקיע חמישה שערים כל עונה, הרי בעונתו השלישית הוא הסתפק בשער אחד במשך כל העונה. "קשה לומר שהוא הותיר חותם כלשהו בקבוצה", אומר העיתונאי אגברט וויירד.

העובדה שסטורינג לא האמין ביכולותיו של הקמרוני עמדה לאחרון לרועץ במישור נוסף. במשך כל תקופתו בוויטסה ולמרות יכולתו הלא משכנעת, לאמבמבה נותרה עדיין התווית המוצלחת בפנקסי המרגלים האירופאים עקב הופעות טובות בנבחרת הקמרונית האולימפית. במשך כל התקופה שלו בוויטסה נקשר שמו במעבר אפשרי לקבוצות באירופה. גזיאנטפספור, אז'קסיו, האנובר, כולן הוזכרו כמועמדות לקלוט את השחקן. "ארנהיים ביקשו יותר מדי כסף עבורי וזה הפריע לקבוצות שרצו אותי", אומר היום אמבמבה. באחד המקרים, בסוף עונת 2003 כשהגיעו נציגים של האנובר הגרמנית לצפות בשחקן, החליף אותו סטורינג בדקה ה-28. מיותר לציין שהאנובר התקררה לאחר אותו מקרה.

אלמנט נוסף שהשפיע על חוסר יכולתו של אמבמבה לחתום קבע בהרכב של ויטסה נעוץ בנבחרת הקמרונית. החלוץ, ששיחק בנבחרת האולימפית של ארצו, הירבה להיעדר מהולנד עקב נסיעות לקמרון. "הוא היה מאוד משמעותי עבורנו בשנה שעברה בניסיון להעפיל לאולימפיאדה", אומר מאמן הנבחרת האולימפית של קמרון, אודי דומובי. אבל הנסיעות הרבות היו חרב פיפיות לקמרוני שלא הצליח למצב את מעמדו בוויטסה. "זה דבר לא קל לבחור צעיר", אומר תיאו בוס, "לנסוע כל פעם ולצאת מהקצב. זה בטח לא עזר לו". בקיץ האחרון, אולי כי הוא עבר תקופה מעט פחות טובה בנבחרת הקמרונית, החליט השחקן להתרכז יותר בוויטסה. אמבמבה מהווה חלק מהסגל (המאוד) רחב של נבחרתה הבוגרת של קמרון. "הוא זומן לסגל כמה פעמים, אבל עדיין לא שיחק במשחק רשמי. אני המלצתי למאמן הנבחרת לעקוב אחריו בתור פוטנציאל לעתיד של קמרון", אומר דומובי.

אמבמבה עצמו דווקא חושב אחרת בנוגע לנבחרת ולסיבות לכך שהקריירה שלו נעצרה: "אני לא יכול להגיד לא לנבחרת כי זוהי חובה וחוץ מזה אני לא חושב שזה הפריע לי. הייתי הרבה שנים בהולנד וכולם יודעים מה היכולות שלי. כולם הבינו שאני יכול להגיע רחוק, אבל בכדורגל אי אפשר לדעת מה יקרה. הדברים לא תמיד היו תלויים בי אלא במי שקיבל את ההחלטות. אני לא יודע מה מפריע לי להציג את כל היכולת שלי, רק אלוהים יודע".

הקיץ האחרון שבו חלה אמבמבה במלריה ("מחלה שמוציאה לך את הנשמה", כפי שמגדיר זאת סוכנו, עמית קופלמן, "רק עכשיו הוא מתחיל לצאת מהמחלה"), היה עבורו סיום הפרק ההולנדי. אחרי אשפוז של שבועיים בהולנד הביעה בו מכבי תל אביב עניין ואמבמבה קפץ על המציאה לשחק בליגת האלופות בקבוצה שבה חשב שיראה הרבה דשא. במפגש ברחוב בוויטסה עם חברו מהקבוצה סוני קאלה הוא סיפר לו על ההצעה. "הופתעתי שהוא בחר ללכת לתל אביב", מספר קאלה, "אבל אם הוא יקבל דקות משחק, זה דבר טוב בשבילו".

ויטסה, שנמצאת במצב כלכלי קשה צהלה לנוכח 400 אלף היורו ששילמה מכבי לשחקן. "המועדון נמצא במצב כלכלי קשה", מסביר המנג'ר סטרואר, "והוא לא היה בתוכניות של המאמן כי המאמן החליט לשחק בשיטה של חלוץ אחד. מתיו אמוהה מגאנה ואיגור גלוסביץ' שהגיע מספרטה פראג הם שני החלוצים שלנו ואמבמבה נשאר רק האופציה השלישית".

"לא קיבלתי שם הזדמנות"

2004. באחד האימונים לפני כשבוע התאמן אמבמבה עם ברונו הייס על כיבוש מול שער ריק. הייס חתך לדגל הקרן השמאלי בקריית שלום ובשיכול רגליים הגביה ברגל שמאל לרחבה תוך שהוא פולט בעברית: "איזה כדור". אמיל אמבמבה, מול שער ריק, נגח לחוץ. קצת מוזר לראות חלוץ עובד מול שער ריק, ועוד יותר מוזר לצפות בו מחמיץ. גם במכבי תל אביב לא מצליח אמבמבה כרגע להיות האלכימאי שיהפוך את הכדורגל הבינוני של מכבי לשערים, ודאי שלא מן הספסל. באימונים אמבמבה מסוגר, שפת הגוף שלו משדרת חוסר נוחות.

86 הופעות בארבע שנים בוויטסה ארנהיים ו-13 שערים. שש הופעות ושער בודד בישראל. קריירת הבוגרים של אמיל אמבמבה היא רק צל חיוור של מי שסומן כאחת התקוות הקמרוניות הגדולות. חוסר בשלות יאמרו מאמניו, חוסר אמון של המאמן בו יגידו חבריו, קשיי התאקלמות אולי יוסיפו מלווים ומחלה קשה, כל אלה הביאו אותו לישראל, ואם גם בה הוא לא יצליח, ספק אם תהיה הקבוצה הבאה שתשמח לקלוט אותו.

"לא קיבלתי את ההזדמנויות שם אבל אני מאמין שעוד אקבל את ההזדמנות שלי", אומר אמבמבה, "אני מאמין ביכולות שלי". לשאלה אם הוא יכול להיות הפתרון של מכבי תל אביב בהתקפה הוא סירב לענות, "כל מה שאני יכול להגיד זה שהגעתי למקום שבו מאמינים בי. סוף סוף אני בקבוצה שבה אני מרגיש נוח".

* בהכנת הכתבה השתתף עזיז דיוף

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully