פרופורציות, זה כל מה שאנחנו מבקשים. די אנחנו כבר לא שונאים, לא אוהבים, האמת לא מתייחסים. שמכבי ת"א תזכה בגביע אירופה שני ברציפות ובמאי, קצת אחרי ההתנתקות נוכל להתעסק באמת רק בספורט ושאראס יתמרח על כל העיתונים. שיהיה להם לבריאות. אבל רגע לפני הטירוף, כמה דברים.
לא להשליך את גורל המדינה על גורל משחקיה של מכבי, לא להקדיש מוספים שלמים לנשות השחקנים ועל החיים בארץ, לא לקבל פרומואים לאומנים בערוץ 1, לא מעניין אותנו בפעם ה-100 ששארפ יודע כמה מילים בעברית, גם אם לא תספרו לנו את זה, אנחנו יודעים ששאראס חרא של בן אדם שרוב השחקנים במכבי לא סובלים. לא אנחנו לא חושבים שלשמעון מזרחי מגיע פרס ישראל, זה שלפיני "בוא תמצוץ לי" גרשון יש תוכנית טלוויזיה ובמקביל הוא משתטח על קברי צדיקים זה דבר עצוב ולא משמח. לא איכפת לנו מגורל הישראלים שבחרו להתבזות על הספסל של מכבי, וכן תהיה לנו שמחה אמיתית בלב אם יניב גרין יישב על הספסל ונשמח להגיד - אמרנו לכם. אנחנו דווקא כן יוצאים ביום חמישי בערב, אנחנו כן חושבים שמכבי הרסה את ליגת הכדורסל ואנחנו חושבים שכדורסל אירופאי מעניין בערך בחמש מדינות. אנחנו לא כועסים על אוהדים שמאחלים בהצלחה לקבוצות היריבות ולא, מכבי לא מייצגת את המדינה.
בחמישי בערב הולכים לסרט
עדי רובינשטיין
31.10.2004 / 14:45