מחממים את הפארקט: מיאמי היט

ראשית, קבלו את דבר המערכת:

אנחנו ממשיכים בפרוייקט פתיחת העונה המסורתי שלנו, בו נסקור בזו אחר זו, מדי יום, את 30 קבוצות הליגה. העונה, למי שפספס, נפתחת ב-2 בנובמבר (אור ליום רביעי הקרוב בישראל).

בפרק 26 נדון בסוגייה כבדת משקל במיוחד, ונעשה זאת כמובן בכבדות הראש האופיינית שלנו. שאקיל אוניל נחת במיאמי והעיר את העיר ואת הקבוצה, ולמעשה את החוץ המזרחי כולו. איזי עין דור יצא לראות את התופעה מקרוב. גיל קדרון אסף את רשמיו, הוסיף כמה משלו וישתף אתכם במסקנותיו. תיהנו.

(הכתבה הבאה בסדרה - על אינדיאנה - תפורסם במהלך השבת)

עונה 17 בליגה (החל מעונת 1989/89)

הישגים: לא הרבה.

ארבע זכיות רצופות בראשות הבית האטלנטי (1997-2000) ושש הופעות רצופות בפלייאוף, בהן הגיעו פעם אחת לגמר המזרח (1997, 4:1 לשיקגו). לאחר עזיבתם של כוכבים כמו 'זו' וטימי הארדווי החלה הקבוצה לצנוח ודישדשה בשומקום עד לעונה שעברה.

ממש ערב העונה, ריילי החליט להישאר אך ורק נשיא הקבוצה ומינה את עוזרו, סטן ואן גנדי, כמאמן ראשי. לאמאר אודום הוחתם כשחקן חופשי, ודווין וויד נבחר בבחירה הרביעית בדראפט. את העונה התחילו ההיט בצורה מבולבלת והפסידו את שבעת משחקיהם הראשונים, אבל מתוך 75 הנותרים הצליחו חניכיו של קואץ' SVG לנצח 42 ולהפסיד 33 (למי שמתקשה בחשבון פשוט, זה יוצא 40:42).

במערב מאזן זהה השאיר את יוטה מחוץ לפליאוף, אבל במזרח זה היה מספיק טוב כדי לתת למיאמי יתרון ביתיות בסיבוב הראשון. בסדרה מול ניו אורלינס שמרה כל קבוצה על הסרב שלה ומיאמי מצאה את עצמה בסיבוב השני. גם מול אינדיאנה הצליחו וויד, אודום ושות' להישאר בעניינים, להפתעת כולם. אולם, אחרי אבעה משחקים, הפעילו הפייסרס מבערים ולקחו את שני המשחקים האחרונים ואת הסדרה כולה.

בעונה הרגילה ראינו את וויד מסמן את עצמו ככוכב עתיד, עם 16.5 נק' באחוזים טובים ו-4.5 אסיסטים. בפלייאוף הוא הוכיח שהוא כבר כוכב הווה, כשהעלה את הממוצעים ל-18 ו-5.6 אס' (ו-21 למשחק מול הפייסרס) וגילה יכולת קלאץ' שלא היתה מביישת סטארים ותיקים. מעמדו של הרוקי הנחמד הזה קובע כעתידה של הפרנצ'ייז. שחקן השנה השנייה, קרון בטאלר, אמור היה להשלים צמד צעיר ונמרץ, אבל לא הצליח להתאושש מעונה מלאה בפציעות ומכך שהמשבצת שלו לא תמיד היתה פנויה, ובמקום להתקדם נסוג לאחור.

רבים (כולל הח"מ) הרימו גבה לאחר שריילי בחר לשלם יותר מ-60 מיליון דולר ללאמאר אודום מכיוון שהיו סימני שאלה רבים. א. הוא סטלן (אודום כבר הושעה פעמיים לאחר שבדיקות שתן גילו שביצע את החטא הנוראי של לעשן ג'וינט). הסיכון שזה יקרה שוב היה באוויר, בייחוד בעיר מסיבות כמו מיאמי. ב. אם תחברו את שתי העונות שקדמו לזו תקבלו ממנו סה"כ של 78 משחקים. ג. כשרון יש, אבל הוא מעולם לא מומש. ובכל זאת, למרות הכל, התוצאות היו יוצאות מן הכלל: אודום החליט להיות קצת חנון ו-ויתר על תענוגות הנפש לטובת משכורת בת שבע ספרות, פציעות לא ראינו וכשרון ראינו ועוד איך. 17 נק' ו-9.7 ריב' העלו את למאר לדרגת סטאר.

אדי ג'ונס, לעומת זאת, המשיך בנבילה האיטית שלו מאולסטאר לשחקן משלים, הרוקי יודוניס האסלם הראה ניצוצות פה ו(בעיקר) שם, ובראיין גרנט חילטר כסנטר. בכל מקרה, לאחר הפלייאוף ידעו ריילי ו-ואן גנדי שיש להם עתיד ורוד עם שלד שכולל שחקנים כמו וויד, אודום, באטלר וג'ונס, ושמסביבו ניתן לבנות קבוצה מנצחת.

כרגיל, תכנונים לחוד ומציאות לחוד. אולם במקרה הזה, המציאות עלתה על כל דמיון. דברים גדולים קרו הקיץ במיאמי. גדולים מאוד. הכי גדולים שיש.

הריב המתוקשר בין קובי לשאק או דרישות החוזה של שאק או איזה גרסה שלא תקנו - הוביל את הג'נרל מנג'ר מיץ' קופצ'ק לחפש לבחור הצנום בית חדש. לאחר חרושת שמועות חרשתנית במיוחד, העיר שנבחרה עבור הביג דיזל הייתה מיאמי. בטריידים בין קבוצות שנמצאות מעל לתקרת השכר, המשכורות צריכות להיות דומות ולכן ריילי נאלץ לשלוח לעיר האורות יותר מחצי חמישייה: למאר אודום, קרון באטלר ובראיין גרנט. בתמורה, קיבלו ההיט רק שחקן חמישייה אחד, אבל קילו לקילו לא דפקו אותם. אריסטו הגדול ישתכר כ-61 מיליון בשתי העונות הקרובות וככל הנראה יקבל הארכת חוזה בסדר גודל של עוד 100 מיליון לשלוש השנים שלאחר מכן.

הליגה כולה, ומיאמי בפרט, היו כמרקחה. לא כל יום השחקן הכי דומיננטי במשחק עובר בטרייד. ואיך בכלל אפשר לכמת את מה שהוא מביא לפארקט? אנחנו מדברים על ענק ששוקל 3,000 ק"ג זז בחן של אייל צעיר וניחן בעוצמה של פיל הודי. מיאמי הפכה באבחת מהלך אחד למועמדת לאליפות ולחברה במשולש "הגדולות" במזרח (שכלל עד כה רק את דטרויט ואינדי). אין במזרח אף אחד שיכול אפילו להתיימר לעמוד מול הענק הלוחש, ובבית של מיאמי, דיויז'ן הדרום-מזרח, נמצאים סנטרים עציציים-משהו כמו דרובניאק, קוואמי בראון, קלווין קאטו ופרימוז ברזץ'. כן, בדיוק.

אחרי שהאופוריה שככה, ריילי שם לב שאין לו אף שחקן בקבוצה מלבד שאק, וויד ואדי ג'ונס. אז הוא ניגש לעבודה ומילא את החורים בכשרונות גדולים עם הרבה פוטנציאל כמו כריסטיאן לייטנר, מייקל דוליאק, ווסלי פרסון, דיימון ג'ונס וקיאון דולינג. כמובן שהבעיה הייתה שהמשכורת של הסנטר החדש תוקעת את התקרה ומונעת החתמת שחקנים עם קצת יותר מה להציע. בסיכומו של קיץ, החמישייה שנראה מההיט בעונה הקרובה תיראה בערך כך:

פ.גארד: וויד יפתח, אבל דיימון ג'ונס יקבל לא מעט דקות.
ש.גארד: ג'ונס. לעיתים נראה את וויד כש.גארד.
סמול: מאבק איתנים על דקות משחק בין רסואל באטלר ומחליפו פרסון.
פאואר: עמדה עתירת כשרון עם יודוניס האסלם ולייטנר כגיבוי
סנטר: שכחתי מי פותח, אבל החשוב הוא שהגיבוי הוא דוליאק.

בגלל כל אי הבהירות הזו, הרגשנו צורך עז לבדוק את הסיפור מקרוב, ולכן שלחנו לשטח, למשחק קדם העונה מול אורלנדו, את האיש שלנו למשימות מיוחדות, איזי עין דור. להלם דבריו, היישר מלוע האוניל:

"תקראו לי דה-שאק" (על משקל 'דה דונלד', המשפט החדש שקיבע טראמפ בלקסיקון הסלנג האמריקני), אמר שאק כשנכנס לאמריקן איירליינס ארינה במיאמי, לבוש בחליפה כחולה זוועתית ומלווה בשלושה "שומרי ראש" בחליפות צהובות/ירוקות. הענק התיישב על ספסל ההיט והחל להסביר לדווין וויד הצעיר איך הדברים צריכים להעשות על מגרש הכדורסל. הסימון 'פנימה' חזר יותר מפעם אחת. עוד לפני שנתן דקת משחק רשמית אחת, שאקיל הוא המלך הבלתי מעורער של מיאמי. מול אורלנדו הוא בכלל לא שיחק, בגלל מתיחת שריר קלה, אבל בכל פעם שהוא נכנס, יצא, או סתם זרק איזו מילה לאוהדים, האטרף שבר שיאים. בכניסה לאולם, התחנן אליי אוהד שאמכור לו את תג העיתונאי שלי תמורת 500 דולר, ואני לא יודע מי יותר משוגע - הוא על ההצעה או אני על הסירוב. אי שם בין הרבע השלישי לרביעי, ראיתי ממרחק מטר ושליש את השאק מקבל הצעה מגונה משתי בלונדיניות בשורה השניה. התשובה שלו? חצי קריצה וחיוך. את הפרשנות אני משאיר לכם.

אנחנו עוד נחזור למר עין דור.

1. נתחיל בשאלת הצוות המשלים. "יודוניס ומייקל (דוליאק) יצטרכו לעזור לנו באיזור הצבע במשחקים בהם שאקיל לא ישחק", השיב קואץ' ואן גנדי בשיא הרצינות לשאלתו של כתבנו בשטח. "היום דווקא הייתי מאוד מרוצה מהם, במיוחד מיודוניס, שהשנה ישחק הרבה". האם השילוב של וויד את אוניל יוכל לכסות על השמיכה הקצרה (מאוד) של SVG? האם מישהו מנערי הפוסטר יוכל להתקדם ולתת עונה שעולה על הציפיות?

האסלם, באטלר ודוליאק ("הבאק-אפ סנטר האמיתי הראשון שאי פעם היה לי", אמר שאק שהחליט כנראה שבמיאמי הוא חבר של כולם) ייתנו הגנה וריב' ליד או במקום שאק; פרסון הגיע כדי לפתור את אחת הבעיות הגדולות של ההיט – קליעה מבחוץ. בינתיים, בטרום העונה הוא השליך לבנים; דיימון ג'ונס יכול למלא את הפוינט בהצלחה ל-25 דק' וככל הנראה ייקבל דקות רבות לצידו של וויד, כשההיט יעברו לחמישייה נמוכה עם אדי ג'ונס בסמול; ומלייטנר אף אחד כבר לא מצפה לכלום, לפחות כך אני מקווה בשביל מיאמי. ואם נחזור לציטוט הראשון של ואן גנדי, מה יקרה כששאק או וויד יפצעו? בעונה שעברה החמיץ דווין 21 משחקים והדיזל ישב בצד 15 פעם. מיותר לציין שההיט תלויים לחלוטין בבריאותם של שני הכוכבים. איפה היה אוניל במשחק מול אורלנדו כבר שמעתם.

2. ומה לגבי השילוב בין אוניל לדווין? שאק כבר מכנה את וויד "הפלאש", בגלל המהירות שבה הוא חותך לסל, אבל דווקא כאן יכולה להיות טמונה הבעיה. בפעמים שפלאש ירצה להיכנס פנימה, הוא יגלה ששם יושב לו סופרמן, והוא יכול להיות בטוח שבמקום בו חונה סופרמן, חונים גם שניים-שלושה שחקני הגנה. לפיכך, יהיה עליו לקלוע מבחוץ יותר מבעונה שעברה, אבל זה אינו הצד החזק של הילד (בכל העונה שעברה קלע רק 16 שלשות).

העונה, היריבות לבטח ישאירו אותו פנוי לג'אמפים באיזור הקשת והשאלה היא כמה תוצאות נראה מהעבודה שלו על העניין בקיץ. "אני יודע שמצפים ממני להרבה", אמר וויד לידידנו עין דור. "ואני כבר לא יכול לחכות לתחילת העונה. כבר שמעתי שכל המשחקים הראשונים הם סולד-אאוט". ועוד שאלה מתבקשת בנושא – לאחר שעזב את המג'יק והלייקרס כשמאחוריו ריבים עם פני וקובי, שניהם גארדים אתלטים בדרכם לסופרסטארדום, אי אפשר שלא לתהות אם הפעם השלישית של אוניל תהיה גלידה. אוניל מודע לעניין ואומר שהוא לא יעשה את אותן טעויות עם וויד. הפעם זה באמת נראה שונה כי וויד לא ממש נראה טיפוס–קובי כזה. וחוץ מזה, הוא ילד וממול זה שאקיל.

3. איזה אדי ג'ונס נראה השנה? לאורך כל הקריירה שלו, בלטה אצל ג'ונס ירידה משמעותית מהעונה הרגילה לפלייאוף, והעונה הוא יהיה בספוט-לייט מהמשחק הראשון של העונה. איך הוא יתמודד עם הלחץ? האם יש לו את הוובוס? שלחנו את איזי לבדוק לעומק את העניין והוא נכנס אחרי המשחק לחדר ההלבשה. הדיווחים מספרים על בטחון עצמי ירוד ומצומק ביותר לאחר שקלט את הג'ונס של אדי, אבל למה על הפארקט הוא נראה כל כך מצומק? אני מאמין שדווקא בתור כינור שלישי לוויד ושאק, אדי יתמקם בנישה המתאימה לו יותר – הרוצח השקט. מבטים חופשיים לסל לא יהיו חסרים לו ו-SVG מצפה מהשוטינג גארד שלו להתעלות על ממוצע הקריירה שלו של 38% מהשלוש.

4. ואן גנדי פיתח בשנה שעברה כדורסל מהיר וקבוצתי שעבד היטב, אבל העונה הוא צריך היה לחזור לחדר העריכה כדי לשרטט מחדש את ההתקפה של קבוצתו. מניתוח הדברים שנאמרים שם בכל הזדמנות ועל סמך צפיה מקרוב על כתבנו, אין ספק שכל כדור ייכנס לבחור הגדול באמצע, בטח הרבה יותר משראינו ב-LA. זה כנראה יזכיר את התלות הצפויה של הלייקרס בחבר קובי. כמה זמן ייקח לכולם ללמוד את הסיפור? יש מי שיודע להכניס כדורים פנימה ביעילות ותדירות של ריק פוקס ודרק פישר?

5. צ'אד פורד מ-ESPN בילה במחנה האימונים של ההיט ושאל את הנשיא ריילי אם עדיין יש לו את ג'וק האימון. "אני מתגעגע לזה. הפרישה הייתה ההחלטה הקשה ביותר שאי פעם עשיתי", אמר ריילס. "מה שהייתי צריך לעשות כמאמן היה טירוף מוחלט. אני פשוט לא מוכן לעשות את זה שוב", הסביר, רגע לפני שהוסיף "אלא אם כן יהיה מקרה חירום". תשובה שלילית על כמה מסימני השאלה תוביל לאותו מקרה חירום?

6. חשבתם ששכחתי? אל תדאגו, הגענו לשאלת השאלות - איזה שאק נזכה לראות העונה? למחנה האימונים הוא הגיע בכושר הטוב ביותר שלו בשנים האחרונות, כש-15 קילו של שומן נעלמו להם ובמקומם צצה מסת שרירים חדשה ומרשימה. התנועה של אריסטו הגדול בצבע נראית טובה מתמיד ואף אחד לא זוכר מתי ראינו ממנו כל כך הרבה רעב ונחישות כבר במשחקים הראשונים של טרום-העונה. כולכם לבטח קראתם וראיתם את התגובות של אוניל לטרייד, כשהוא אמר שאין לו מה להוכיח, שהוא לא נעלב מכך שזרקו אותו, שהוא שמח ורוצה להיות במיאמי, ידה ידה ידה. אל תאמינו למילה אחת, הבנאדם כועס. מה זה כועס, רותח. והוא כל כך רוצה להוכיח לכולם שג'רי באס עשה טעות גורלית שעליה יצטער עוד ה-ר-ב-ה זמן. תערבבו את כל המרכיבים הללו עם 216 ס"מ ו-150 ק"ג ותקבלו מועמד מוביל לזכות בתואר ה-MVP, כי כשאוניל בכושר, וכשהוא מתאמץ ומתאמן –
הוא מסוגל לסחוב לבדו קבוצה רחוק מאוד.

סימן שאלה ראשון הוא הבוהן ושאר הגורמים שפשטו לסופרמן את המדים והושיבו אותו על הספסל בבגדי קלארק קנט (קנט לא בדיוק לובש חליפות ירוקות, בורדו או צהובות, אבל הבנתם את האנאלוגיה). סימן שאלה שני הוא העלות שהייתה כרוכה בלהביא את המפלצת הזו למיאמי ואחרי שמר עין דור התמנגל עם שלל עיתונאי מיאמי, הוא מדווח על יותר מאחד שהודו כי הויתור על שלושה שחקני חמישייה בתמורה לאחד היה בעייתי.

אל תדאגו, אף אחד לא באמת מצטער שהביאו העירה את עורך המסיבות מספר 1 של הליגה ("שאקיל הכניס לעיר הרבה אנרגיה והקפיץ את האנדרנלין גם לאוהדים וגם לשחקנים" ניתח הפלאש), אבל אנחנו מדברים על שחקן ציר בן 32 שעולה מיליארדים. ובמקום לבנות לאט ובטוח על שלד שחקנים סולידי, ריילי החליט שחלון ההזדמנויות שלו לאליפות הוא עכשיו. אם זה לא יקרה בשנתיים-שלוש הקרובות, ספק מתי זה יקרה.

מטרה: אליפות. אם לא אליפות, אז גמר מזרח והתחזקות בקיץ לקראת אליפות בעונה הבאה.

תסריט אופטימית: סופרמן ופלאש משחקים 82 משחקים כ"א ושמים את השילוב מינגריידי בצל. ג'ונס מביא לפארקט את מה (שאיזי ראה) שיש לו בחדר הלבשה, ודיימון ג'ונס, האסלם, באטלר, לייטנר ופרסון נבחרים לחמישייה השנייה של העונה. א-ל-י-פ-ו-ת. קובי אוכל את הלב ומבקש טרייד למיאמי.

תסריט פסימי: סופרמן ופלאש משחקים 82, אבל ביחד, והצוות המסייע סוחב בקושי את ההיט לפלייאוף. לאחר סיבוב ראשון או מקסימום שני, ריילי נשלח למעבדה לרקוח את המהלך הבא שאולי יביא לו את התואר.

התחזית: אני לא רואה את הדיזל מביא להיט תואר העונה, כי הסגל שלהם פשוט מלא ביותר מדי חורים. שינוי מבנה הבתים פחות או יותר מבטיח למיאמי את המקום השני במזרח מאחורי מובילת בית המרכז (בהנחה שאין פציעות חמורות מדי), מובילת הבית האטלנטי (ניקס? פילי?) תשובץ מן הסתם במקום השלישי במזרח והשנייה מבין דטרויט או אינדיאנה תגלוש למקום הרביעי, מה שימנע משאק מפגש עם אחת משתי הגדולות עד גמר המזרח. לאחר טיול מול איזו קליבלנד או בוסטון שאק יתפנה לכתוש את מי שלא תבוא בדרכו לגמר המזרח. הסדרה מול הפיסטונס/פייסרס תהיה קשה, אבל לשתי הקבוצות סגל רחב ועמוק הרבה יותר, כך שלגמר יצטרכו לחכות בפלורידה לפחות עד יוני הבא.

דיימון ג'ונס
פ.גארד
1.91 מטר, 83.9 ק"ג
נולד: 25.08.76
עונה שביעית בליגה (עונה בגריזליס-ונקובר דאז, דטרויט, סקרמנטו, מילווקי עונה כ"א, חצי עונה בדאלאס ומספר משחקים במשך שנה וחצי בבוסטון, ניו ג'רזי וגולדן סטייט)
עונה אחרונה: 7 נק', 5.8 אס' ו-2.1 ריב' ב-24.6 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב- 82 משחקים.

קניון דולינג
פ.גארד
1.91 מטר, 86.2 ק"ג
נולד: 08.05.80
עונה חמישית בליגה (ארבע עונות בקליפרס)
עונה אחרונה: 6.2 נק' ו-2.2 אס' ב-19.6 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-58 משחקים.

דווין ווייד
גארד
1.93 מטר, 96.2 ק"ג
נולד: 17.01.82
עונה שנייה בליגה (עונה אחת במיאמי)
עונה אחרונה: 16.2 נק', 4.5 אס' ו-4 ריב' ב-34.9 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-61 משחקים.

אדי ג'ונס
ש. גארד
1.98 מטר, 90.7 ק"ג
נולד: 20.10.71
עונה 11 בליגה (4 וחצי עונות בלייקרס, עונה וחצי בהורנטס- שארלוט דאז, ארבע עונות במיאמי)
עונה אחרונה: 17.3 נק', 3.8 ריב' ו-3.2 אס' ב-37 דקות למשחק. סה"כ שותף ב-81 משחקים.

ווסלי פרסון
גארד-פורוורד
1.98 מטר, 90.7 ק"ג
נולד: 28.03.71
עונה 11 בליגה (שלוש עונות בפיניקס, חמש עונות בקליבלנד, עונה בממפיס ובעונה האחרונה עבר בין ממפיס, פורטלנד ואטלנטה).
עונה אחרונה: 5.8 נק' ו-2 ריב' ב-17.9 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-58 משחקים.

דורל רייט
גארד-פורוורד
2.01 מטר, 97.6 ק"ג
נולד:02.12.85
רוקי. הגיע מתיכון לאוזינגר. נבחר ע"י מיאמי במקום ה-19 בסיבוב הראשון של דראפט 2004.

רסואל באטלר
ס.פורוורד
2.01 מטר, 93 ק"ג
נולד: 23.05.79
עונה שלישית בליגה (שנתיים במיאמי).
עונה אחרונה: 6.8 נק' ו-1.4 ריב' ב-15 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-45 משחקים.

אודוניס האסלם
פ.פורוורד
2.03 מטר, 103.4 ק"ג
נולד:09.06.80
עונה שנייה בליגה (עונה אחת במיאמי)
עונה אחרונה:7.3 נק' ו-6.3 ריב' ב-23.9 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-75 משחקים.

מאליק אלן
פ.פורוורד
2.08 מטר, 115.7 ק"ג
נולד: 27.06.78
עונה רביעית בליגה (שלוש עונות במיאמי).
עונה אחרונה: 4.2 נק' ו-2.6 ריב' ב-13.7 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-45 משחקים.

ג'רום ביסליי
פ.פורוורד
2.06 מטר, 107.5 ק"ג
נולד: 17.05.80
עונה שנייה בליגה (עונה אחת במיאמי)
עונה אחרונה: 1 נק' ב-2.5 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף בשני משחקים.

טאנג המילטון
פ.פורוורד
2.03 מטר, 93 ק"ג
עונה שנייה בליגה (עונה אחת במיאמי)
עונה אחרונה: 2.2 נק' ו-2 ריב' ב-10.9 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-9 משחקים.

מאט פריג'ה
פ.פורוורד
2.08 מטר, 112.9 ק"ג
נולד: 02.10.81
רוקי.בוגר מכללת ונדרבילט (4 שנים במכללה). נבחר ע"י מיאמי במקום ה-53 בסיבוב השני של דראפט 2004. בעונתו האחרונה במכללה רשם ממוצעים של 18.2 נק' ו-5.3 ריב'.

אלברט מיראלס (ספרד)
פ.פורוורד
2.11 מטר, 108.9 ק"ג
נולד: 14.05.82
רוקי (לא נבחר בדראפט)

כריסטיאן לייטנר
פורוורד-סנטר
2.11 מטר, 111.1 ק"ג
נולד:17.08.69
עונה 13 בליגה (שלוש וחצי עונות במינסוטה, שנתיים וחצי באטלנטה, שנתיים בדטרויט, חצי עונה בדאלאס, שלוש עונות וחצי בוושינגטון)
עונה אחרונה: 5.9 נק' ו-4.8 ריב' ב-20.5 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-48 משחקים.

שאקיל אוניל
סנטר
2.16 מטר, 147.4 ק"ג
נולד: 06.03.72
עונה 13 בליגה ( ארבע עונות באורלנדו, 8 עונות בלייקרס).
עונה אחרונה: 21.5 נק', 11.5 ריב' ו-2.48 חסימות ב-36.8 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-67 משחקים.

מייקל דוליאק
סנטר
2.11 מ', 119 ק"ג
עונה שביעית בליגה (שלוש עונות באורלנדו, אחת בקליבנד, אחת וחצי בניקס וחצי עונה בדנבר)
עונה אחרונה (ניקס ודנבר): 4.5 נק' ו-3.7 ריב' ב-14.3 דקות למשחק. שותף ב-72 משחקים.

וונג זיזי (סין)
סנטר
2.16 מטר, 128.8 ק"ג
נולד: 08.07.77
עונה חמישית בליגה (שנתיים בדאלאס, עונה וחצי בקליפרס וחצי עונה במיאמי)
עונה אחרונה: 2.9 נק' ו-1.1 ריב' ב-7.1 דקות בממוצע למשחק. סה"כ שותף ב-16 משחקים.

מאמן ראשי: סטן ואן גנדי.

בן 43, עונה שנייה כמאמן הקבוצה.

סטן, אחיו הצעיר של ג'ף, מאמן הרוקטס, החל לעבוד בהיט לפני 9 שנים כעוזר. שבועיים לפני פתיחת העונה שעברה, עם התפטרותו של ריילי מהעמדה על הקווים, מונה למאמן הראשי והוביל אותה לפלייאוף.

את קריירת האימון שלו החל ואן גנדי באוניברסיטת ורמונט, שאימן בשנים 1981-1983. לאחר מכן אימן את מכללת קסטלטון סטייט ואת אוניברסיטת ווינסקונסין. היה עוזרו של ריילי במשך שנים רבות ולמרות שחוזר על ידי לא מעט קבוצות, העדיף להישאר לצידו של המאסטר ולחכות להזדמנות שלו.

כשחקן, כיכב בעמדת הגארד בתיכון אלהמברה. ואן גנדי הוא בוגר מכללת סאני-ברוקפורט, שם שיחק תחת אביו ביל ונבחר לאתלט השנה בעונתו האחרונה במכללה.

יהיו עזר כנגדו:
בוב מקאדו (עונה תשיעית כעוזר בקבוצה. עובד עם שחקני הפנים)
קית' אסקינס (עונה רביעית כעוזר בקבוצה. שיחק במשך 9 שנים בליגה ונמצא במקום השלישי בקלעי השלשות של כל הזמנים)
אריק ספולסטרה (עונה תשיעית בצוות המקצועי של ההיט. עונה שלישית כעוזר\סקאוט)
רון רוטשטיין (היה עוזר\סקאוט בניקס ובהוקס בשנות השמונים, ומאמן בפיסטונס בתחילת התשעים)


סייע בהכנת הכתבה: שימי ששון.