חדשות טובות לפרמיירליג

יש משהו לא בריא בשליטה מוחלטת של שתי קבוצות בליגה אחת במשך שמונה שנים. 70 הדקות הראשונות היוו עוד הקצנה בדינמיקה של המשחקים בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל. חמישה שערים ב-360 הדקות האחרונות בין הקבוצות ממחישות בכמה מעט יכולות הקבוצות להפתיע. אפס בעיטות למסגרת של ואן ניסטלרוי, אפס כדורים חכמים של ברגקאמפ לרחבה, בעיטה אחת של הנרי למסגרת, אפס מצבים בהם רונאלדו הצליח לפתח מהירות אמיתית עם הכדור ברגליו. אינטנסיווי, אבל צפוף וצפוי.

בסיטואציות כאלו, הניסיון לסחוט פנדל, ואפילו כרטיס, הופך מרכזי במאמצי הקבוצות. מבחן קשה לשופט, מבחן בו נכשל בכמה החלטות גבוליות. בניגוד לספרדים, שמשבצים את כל השופטים בהגרלה, האנגלים ממנים למשחקי עונה את השופט הבכיר ביותר. כך שגם הוא מתמודד עם הלחץ של משחק העונה. זה לא בריא. מייק ריילי נכנס למשחק עם מוניטין של שופט עם נטייה לאדומים. התקשורת עסקה בכך. הוא החליט בעליל לא לשלוף כרטיסים בחצי השעה הראשונה והדבר גרם למשחק המון נזק. ולארסנל קצת יותר.

צפוי וצפוף, אבל לווין רוני, ביום הולדתו ה-19, זה היה משחק עונה ראשון. 70 דקות הוא למד את הנושא. השאלה אם ביים את הפנדל (כנראה) או הגיב נכון למגע אמיתי של קמפבל באמת, לא רלוונטית. זה לא כדורגל בינלאומי רך, זו לא פנרבחצ'ה. זו היתה ארסנל הבלתי מנוצחת. הסיפור לפיו רוני תמיד מנצח את המשחק הגדול רק הולך וגדל.

התוצאה היא חדשות טובות לליגה האנגלית, שעל פי תחקיר שהתפרסם אתמול לראשונה היא מתמודדת במשך שנים עם נסיגה בכמות הצופים. בוודאי חדשות טובות לצ'לסי, וגם ליונייטד שיכולה להתעודד מהנתון הבא: היא כבר שיחקה מול כל שש הראשונות בטבלה. לארסנל יש עדיין את צ'לסי וליוורפול ודרבי מול טוטנהאם בעתיד הקרוב.