הפרידה של לנדאו מהפועל ת"א היא הדבר הכי צפוי, אבל באותה מידה היא גם בלתי נתפשת ומביכה עבור כל הגורמים שלקחו חלק באפיזודה הקצרה הזאת. לנדאו סיכם ואמר ש"יש בהפועל תל אביב שחקן שמסתובב עם אות קין", אבל האמת היא שאות הקין הזה צריך לדבוק בכל מי שלא היו מסוגלים לעצור לרגע ולהתעשת.
הפועל ת"א. לשם מה בדיוק הוחזר שחקן בית מפואר למועדון? רק כדי להשפיל אותו, רק כדי לרצות את האוהדים, או להיות עלה התאנה של ההנהלה? איך מועדון שלא מזמן דיבר על תהליכים ארוכים מאפשר לעצמו לתת למאמן קרדיט של שבעה מחזורים בלבד? וזאת כמובן הנחה מקלה, שכן דינו של לנדאו נחרץ עוד לפני המשחק עם בני יהודה, אם לא קודם לכן.
גילי לנדאו. מה זה עוזר אם מדובר באדם רהוט, מאמן לא רע, אם בסופו של דבר הוא מתעקש להיות צודק ולא חכם. שום משל לא יכול להסביר את ההתעמרות באבוקסיס, את הכניסה לדרך ללא מוצא, או את המניפולציות הזולות. לא התקשורת הביאה לסיום עבודתו, אלא התוצאות הרעות של הקבוצה והמחשבה שהוא יכול לנהל את התקשורת כרצונו. זה גם די נאיווי לציין ש"חוץ מאבוקסיס התאמנו עוד ארבעה שחקנים שלא שותפו מול בני יהודה". או טיפשי.
יוסי אבוקסיס. מעמד של מנהיג מצריך התנהגות אחרת, ששום ערגה לדרור קשטן אינה יכולה לפטור ממנה. גם חוזה נדיר, טוב יותר מפוליסת ביטוח חיים, מחייב אחריות כלפי הקבוצה, המוניטין שלה והשחקנים האחרים בה. זה אולי לא אות קין, אבל חבל שאבוקסיס בשלהי הקריירה סידר לעצמו גם תווית של פוליטיקאי לא קטן ואגואיסט גדול. גם דרישת השלום היתה מיותרת.
סמי סגול. בעלים של קבוצה זה דבר שמחייב לקיחת אחריות, עמידה בחזית. אפשר לבחור בין הסגנון של הרציקוביץ', שחר או פניג'ל, אבל אי אפשר להתנהג כמו חוצן.
למי שייך אות הקין?
שלומי ברזל
25.10.2004 / 8:23