תחילה, דבר המערכת:
אנחנו ממשיכים בפרוייקט פתיחת העונה המסורתי שלנו, בו נסקור בזו אחר זו, מדי יום, את 30 קבוצות הליגה. העונה, למי שפספס, נפתחת ב-2 בנובמבר.
האורחת שלנו לפרק הח"י היא פילי, שתנסה למצוא קצת אחווה והרבה מנהיגות אצל הפרחח המתבגר שלה. רונן קרני ינסה להעריך מה הסיכויים שזה יקרה.
העונה, כאמור, מתקרבת, ואנחנו מעלים את קצב פרסום הכתבות. פרק נוסף, על ממפיס, יפורסם מאוחר יותר הערב, ופרק על יוטה - מחר בבוקר. תיהנו.
אל תפספס
הסיקסרס
נוסדו ב-1937 כסירקיוז נשיונאלס והיו חלק מה-NBA מיומה הראשון. ב-1963 עברו לעיר האחווה, הלא היא פילדלפיה, שנפרדה מהווריורס (נדדו סן פרנסיסקו) ושינו את שמם ל-76' (סוונטי-סיקסרס). השם נבחר בתחרות בין אוהדים, כשההקשר ההיסטורי הוא כמובן שנת הכרזת העצמאות של המושבות האמריקאיות מהממלכה הבריטית ב-1776. באותה עת, היתה העיר פילדלפיה המרכז הפוליטי של האומה המתגבשת.
אליפויות: 3 (1953-54, 1966-67, 1982-83)
ועוד 6 הופעות נוספות בסדרת הגמר.
הרקורד העונתי הכי טוב - 13:68 (1966-67) - השלישי בטיבו אי פעם
הרקורד העונתי הכי רע - 73:9 (1972-73) - שיא ליגה
בין השמות הגדולים ששיחקו בקבוצה לאורך השנים: ווילט צ'מברלין, בילי קנינגהאם, ג'וליוס ארווינג (ד"ר ג'יי), מוזס מלון וצ'ארלס בארקלי.
ב-93' שלחו את הכוכב האחרון ברשימה הנ"ל לפיניקס, בנסיון שלא עלה יפה, לבנות את הקבוצה מחדש. על פילי עברו כמה שנות כדורסל שחונות יחסית, עד להגעתם של גארד פושטק על המגרש ומחוצה לו, אלן אייברסון שמו, ומאמן שהוא מורה אמיתי של כדורסל, בשם לארי בראון. על ציר מערכת יחסים מורכבת בין השניים, שהיתה הרבה יותר מאהבה-שנאה, נבנתה בפילי אחת הקבוצות הסוחפות בליגה. קבוצה שנראה היה כאילו היא באמת מוציאה מעצמה את המקסימום, שמאז 1999, למרות סגל בעייתי, הגיעה חמש פעמים ברציפות לפלייאוף, ובשיאה (2001) טיפסה עד לסדרת גמר של ה-NBA, שם הפסידה 4:1 לקבוצת השיא של שושלת שאקובי.
עונה אחרונה
מאזן 49:33, מקום 5 בבית האטלנטי ו-11 במזרח כולו.
מעט מאוד אחווה היתה בעונה שעברה בפילי. כבר בקיץ היה ברור שהקבוצה נכנסת לעידן חדש, אחרי התפטרותו של קואץ' בראון, שמאס בנסיון לבנות סביב אייברסון קבוצה שיכולה לקחת אליפות, ונדד לו לדטרויט כדי להוכיח שהבעיה בטח לא היתה בו. במקומו מונה עוזרו הבכיר בחמש העונות הקודמות, רנדי איירס. שינוי היה צפוי, אבל לנפילה שכזאת אף אחד לא ציפה (כולל הח"מ).
ערב העונה, הסגל התחזק מעט, כשקית ואן הורן נשלח לניו יורק במסגרת טרייד סיבובי שהנחית את הסקורר גלן רובינסון ואת הסנטר מארק ג'קסון. גם הפתיחה לא בישרה על ההמשך, כשהקבוצה לא הבריקה אבל נתנה כמה משחקים טובים ושמרה על מאזן סביר של 10:11 ולאחר מכן 20:18. אלא שאז התחילו הדברים להשתבש. דרק קולמן ומארק ג'קסון, שניים שהיו אמורים לתת ביחד 50-55 דקות בערב בצבע, הסתבכו עם פציעות, הקבוצה התחילה להפסיד, ובלחץ שנוצר, האמון שנבנה בין אייברסון לאיירס התגלה כרעוע ביותר. אחרי שהקבוצה הפסידה 10 מ-13 משחקים, ובמאזן של 31:21, פוטר איירס - אבל הברדק רק התחיל.
למשרת המאמן הונחת כריס פורד, אקס בוסטון סלטיקס ומאמן נוקשה יותר ממה שאייברסון התרגל אליו. אהבה לא היתה שם לרגע, ואם פיל ג'קסון תיאר בספרו הטרי את מערכת היחסים שלו עם קובי בראיינט כ"מלחמה פסיכולוגית", הרי שבפילי היתה אינתיפאדה של ממש. הכוכב הפרחחי דאג להבהיר לפורד לאורך כל הדרך שהוא לא רוקד לפי החליל של אף אחד וההצהרות של המאמן כי אף אחד לא קודם לקבוצה, רק העצימו את האש. אייברסון החסיר אימונים (לא תופעה חדשה אצלו), הסתפק בהודעה לרופא הקבוצה כשהחליט לא להגיע למשחק ובשיא - אחרי שהחלים מפציעה בברך, סירב לעלות למשחק מול דטרויט של בראון, לאחר שפורד החליט שהוא יפתח על הספסל וישולב בהמשך.
בין לבין, התמודד אייברסון עם הפציעה בברך ופציעות בחלקים שונים בידיו, שהשביתו אותו בסה"כ ל-34 משחקים. קולמן המזדקן החסיר 48 משחקים, מארק ג'קסון 60 וגם גלן רובינסון, שלא במפתיע פרח בעיקר במשחקים בהם אייברסון ישב בצד, היה כשיר רק ל-42 משחקים.
אריק סנואו וארון מקי הוותיקים, לצד הפאואר פורוורד הנמוך והקפיצי קני תומאס, שביסס עצמו כמר דאבל-דאבל, החזיקו איכשהו את הקבוצה, ועם התקדמות של הגרעין הצעיר, נתנו הסיקסרס כמה ממשחקיהם הטובים ביותר דווקא ללא אייברסון, אבל למרות שעד שבועיים לסיום העונה עוד חלמו שם גבוה, התוצאה הסופית היתה בלתי נמנעת - עונה ראשונה בלי פלייאוף מזה 6 שנים.
הבשורה החיובית, כאמור, נרשמה בגזרת דור העתיד. סמואל דאלמבר, בעונתו השניה בליגה, הראה סימנים שגדל פה סנטר עם יכולות הגנתיות מרשימות (2.3 חסימות למשחק, 4 בליגה ביחס לדקות המשחק), שגם מסוגל לעשות משהו בהתקפה אם נותנים לו (54.1% מהשדה). הגארד ג'ון סלמונס התקדם פחות מהצפוי, אבל הרוקי קייל קורבר הבהיר כי כשמדובר ביכולת טיווח מרחוק, יש לפילי אוצר בידיים, ומי שהותיר את הרושם החם ביותר היה הגארד ווילי גרין, שנבחר כמה מקומות מעל קרובר בסיבוב השני (41), ובעיקר כשקיבל את הכדור ליד במשחקים נטולי אייברסון, התגלה כסקורר אתלטי ומגוון.
מחוץ לפארקט, הדימוי של פילי כקבוצה לוחמת ומלהיבה, ששווה את מחיר הכרטיס, קצת נסדק, אבל לא נשבר. אחוזי התפוסה במשחקי הבית ירדו מ-96.3% ל-91.5%, אבל זה עדיין היה שווה מקום 12 בליגה, שזה הרבה מעל הדירוג המקצועי שלה ומקום 4 בממוצע הצופים בבית (19,222). גם בחוץ הקסם של אייברסון המשיך לעבוד, ופילי שיחקה מול תפוסה ממוצעת של 91.5%, פחות מאשתקד (95), אבל במקום השישי בליגה.
אל תפספס
אל תפספס
הקיץ שהיה
אווירה של טרום מהפכה ליוותה את סיום העונה הקודמת, כשאף פרשן NBA שמכבד את עצמו, לא שכח לכתוב מאמר שבוחן את האפשרויות של פילי לבצע טרייד על אייברסון. אבל חוזה המקסימום של התשובה, שנחתם רק ערב העונה הקודמת ובעיקר הספק בליגה סביב יכולת גופו הצנום לסחוב עונות שלמות בלי פציעות, לעומת האהדה אליו בעיר, השאירו את הלב בבית.
שבוע בתוך הפגרה מונה ג'ים אובראיין, שברח מבוסטון באמצע העונה שעברה, כמאמן הראשי השלישי בתוך שנה מאז עזיבתו של לארי בראון. בואו של אובראיין, שבסלטיקס הסתדר מצוין עם פירס, ווקר והרווח שביניהם, אותת כי הג'נרל מנג'ר בילי קינג לא בונה על טרייד עבור אייברסון והצוות התפנה לעבודת הקיץ.
הרגע הכי חשוב של הקיץ הזה היה שיחה בין אייברסון לאובראיין, באחת הפגישות הראשונות שלהם, בה ביקש השחקן מהמאמן החדש שלו להפקיד בידיו את תפקיד הפוינט גארד. היה זה צעד משמעותי מבחינת אייברסון, שבעבר סירב לבקשות חוזרות של בראון לשחק בפוינט. אובראיין אמר כן בלי להסס וזאת היתה תחילתה של ידידות. נפלאה או לא רק הזמן יגיד, אבל בתור התחלה זה לא רע בכלל.
ההחלטה על שינוי התפקוד של אייברסון, כמו גם ההתקדמות של שחקני החוץ הצעירים בעונה החולפת והבחירה של הגארד-פורוורד המוכשר אנדרה איגואודאלה במקום ה-9 בדראפט (אתלט, מגוון, מוסר מצוין, קליעה לא יציבה. מושווה לפיפן), הובילה לטרייד בו ויתרה פילי על שירותיו של הפוינט גארד הוותיק ששימש כמנהיג השקט של הקבוצה, אריק סנואו. קליבלנד, שהיתה השותפה לטרייד, שלחה בתמורה לחוזהו המרופד את הפוינט ההגנתי הנודד קווין אולי, שחוזר לקדנציה שלישית בפילי, ואת קדריק בראון, גארד-פורוורד אתלטי שקצת הולך לאיבוד בליגה.
קינג הצהיר בתקשורת כי פילי רוצה את ראשיד וואלאס, שגדל בעיר, אבל לכולם היה ברור ש'שיד' נשאר במקום בו לקח אליפות. דרק קולמן קשישא (בן 37), נשלח לדטרויט לספר לו מקרוב מה קורה בסצינת הלילה של פילדלפיה ובמקומו הובא הפורוורד/סנטר בראיין סקינר, ששיחק בקבוצה בהצלחה בינונית בעונת 2002/03, לפני שנתן עונה לא רעה במילווקי. גרג באקנר וזנדון המילטון, שאיבדו את מקומם ברוטציה, עזבו, וגם הסנטר טוד מקאלה, שהקריירה שלו נקטעה בשל מחלה נדירה, הורד רשמית מהרוסטר. התוספת האחרונה היתה הפורוורד קורליס וויליאמסון, הג'וקר של דטרויט בשנים האחרונות.
קולות ממחנה ומשחקי האימון סיפרו על אווירה טובה בקבוצה וגם מאזן משחקי הקדם עונה (1:5) מצביע על כיוון התקדמות חיובי בפילי. אובראיין עבד והעביד קשה כדי להטמיע את שיטת המשחק שלו אצל שחקניו החדשים, אבל שבוע לפתיחת העונה, עדיין לא ברורה לגמרי הרוטציה הצפויה בקבוצה.
שלוש עמדות בחמישייה נראות סגורות - אייברסון בפוינט, ביג-דוג רוביסנון בסמול וקני תומאס בפאואר. כמו שזה נראה כרגע, ארון מקי יפתח בעמדת השוטינג, אבל יכול מאוד להיות שווילי גרין יקבל את המקום, אם לא עכשיו, אז בהמשך העונה. ג'ון סלמונס, שיכול לשחק בעמדות 1-3, צפוי לקבל הרבה דקות בין שלוש העמדות, וגם הרוקי איגואודאלה, שמשחק באותן עמדות, צפוי לקבל דקות - לא במרכז הרוטציה, אבל מספיק כדי שנוכל לראות מה יש לו להציע. קווין אולי יישלף בעת צרה וקדריק בראון לא צפוי לראות הרבה פארקט. בסמול פורוורד, מלבד השניים שעבר ציינו, גם קייל 'הצלף' קורבר וג'וש דייויס, שהוחתם כשחקן חופשי והרשים במחנה האימון (ה-MVP של ה-CBA אשתקד), ינגסו בדקות המשחק של רובינסון. בפאואר, קורליס וויליאמסון ובראיין סקינר יקבלו דקות מאחורי תומאס, כשאותו סקינר, לצד הבריון מארק ג'קסון יתחרו עם סאם דאלמבר על דקות בעמדת הסנטר. המקום בחמישייה מיועד לדאלמבר, אבל הוא לגמרי לא באנקר.
סימני שאלה
1. שאלה או תשובה? איך שלא נהפוך את זה, פילי היא קודם כל אלן אייברסון. בגיל 29 מתחיל להיגמר הזמן להתבגר ואייברסון אמנם גילה הקיץ סימנים של שחקן ומנהיג בשל יותר, אבל גם בקיץ הקודם, ולמעשה גם בזה שלפניו, הוא השמיע קולות דומים. הבעיה אצלו מתחילה בדרך כלל כשהעסק קצת מסתבך והוא נזכר שהוא לא חי בעולם מושלם. עכשיו הוא מגיע אחרי העונה הגרועה בקריירה שלו("בהרבה", הוא טען לא מזמן). עונה בה רשם את ממוצע נק' הנמוך מאז עונתו השניה בליגה (26.4), את אחוזי הדיוק הנמוכים בקריירה (38.7%), ממוצע הריב' הנמוך ביותר (3.7), וכשמעבר לקשת הוא כבר מזמן לא פגש את קו ה-30 אחוז. בקטיגוריית האסיסטים הוא אמנם רשם שיא קריירה של 6.8 למשחק, אבל אליו לווה שיא קריירה נוסף - באיבודים (4.35). בלי סנואו, התפקיד שלו כמנהיג על המגרש יהיה משמעותי עוד יותר, במיוחד לאור המעבר לשיטת משחק חדשה ועם כל כך הרבה צעירים מסביב. אם הדיבורים הפעם הם לא רק חול וכמובן - אם גוף רבע העוף שלו מסוגל לחזור לחטוף מכות בלי להפסיד 30 משחקים בעונה - אז אולי יהיה מה לאכול בפילי בסוף העונה.
2. זה זמן הדאלמבר? הסנטר הצעיר, עליו אומרים שהוא הסיקס-פוטר הכי גבוה בליגה, נראה בשליש האחרון של העונה שעברה כמו פוטנציאל בן וואלאס. מול הניקס הוא כבר דפק משחק של 9 חסימות ואם לוקחים בחשבון שבעונה שעברה הוא היה צריך זמן כדי להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של אחרי פציעה (את עונת הרוקי שלו בילה בשיקום אחרי ניתוח ברך), אז יש סיבה להאמין שזה היה השליש שייצג אותו יותר טוב. מצד שני, הנוכחים באימוני טרום העונה של הסיקסרס סיפרו על קשיים של הבחור להסתגל להגנה הקבוצתית המורכבת של אובראיין (עליה נרחיב בהמשך). בגיל 23, הוא עוד ילד עבור סנטרים. אם יפנים את שיטת המשחק החדשה וישמור על יציבות, לפילי יש קו קדמי שיכול להזכיר (לפרקים בינתיים) את זה של הפיסטונס. זה שיש לו שני מחליפים ראויים, אפילו מאוד בסטנדרטים של המזרח - ג'קסון וסקינר, יכול לעבוד לשני הכיוונים.
3. מי בתור? כאמור, ההיררכיה בסגל עדיין לא ברורה לגמרי וכנראה תיסגר רק במהלך העונה. ארון מקי, שיזכה ליותר תחרות מבית ממה שהיה רגיל על דקות המשחק שלו, וקורליס וויליאמסון, שבמשחקים מסויימים בטח לא יראה פארקט, הם שניהם זוכי תואר השחקן השישי של הליגה בעברם ואובראיין בוודאי מקווה שהצעירים שלו ילמדו מהם עוד כמה דברים חוץ ממשחק עם הגב לסל. ועדיין, עם 4 ילדים שצריכים להשתלב ברוטציה אבל בלי שיהיה ברור באיזה היקף, דברים יכולים ללכת לאיבוד בקלות. נקודת המפתח בעניין תהיה גלן רובינסון. לאור ההיסטוריה שלו כמגן, הירידה הטבעית במהירות שלו, והדרישות של המאמן החדש, הוא בוודאי ימצא את עצמו דקות ארוכות יותר ממה שהתרגל על הספסל. בעבר (בעיקר ככוכב בבאקס), הוא לא הגיב טוב לשינויים במעמדו בהיררכיה. פילי עדיין צריכה את הנסיון והיד שלו. השאלה עד כמה הראש שלו יהיה במקום.
סימני קריאה
המטרה: 1. פלייאוף. 2. קידום הצעירים.
התסריט האופטימי: אייברסון בריא - בראש ובגוף, לפחות שלושה מהצעירים (סלמונס, גרין, קורבר ואיגואודאלה) מתקדמים, דאלמבר נותן 10 ריב', 8 נק' ו-3 חס' לערב, וביג-דוג תורם בשקט. תוך חודשיים הקבוצה והשיטה נדבקים ועם 45-47 נצחונות, פילי מתמודדת על המקום הרביעי במזרח.
התסריט הפסימי: אובראיין מעצבן את אייברסון והוא אפילו לא יודע למה. הצעירים המגוונים בקו האחורי דורכים אחד על השני, רובינסון מרעיל את הסביבה, ועם כל הבשר בסנטר, האוהדים עדיין מעלים זכרונות מימי מוטומבו. פילי גומרת את העונה עם 30 נצחונות ושריקות הבוז גורמות להנהלה לשקול מחדש את העתיד על פי אייברסון.
התחזית: אייברסון לא אדיוט. לגמרי לא. גם הוא יודע שמגיע הגיל בו נגמרים המשחקים. ההרכב סביבו צריך זמן - אל תוך העונה כדי להתחיל להתחבר, ועוד שנה-שנתיים כדי להפוך לכוח של ממש. היום כבר אין לו ברירה אלא לחכות, גם בגלל שקונים רבים לא נמצאו עבורו הקיץ. מאחורי המנהיגות והכשרון שלו, פילי תשתפר במהלך העונה ועם 41-43 נצחונות תתפוס את מקומות 6-7 במזרח.
סגל
קווין אולי
פ. גארד
1.88 מ',88.5 ק"ג
נולד: 27.12.72
עונה שמינית בליגה (שיחק ב: דאלאס,אורלנדו,סקרמנטו, ניו-ג'רזי ,שיקאגו, אינדיאנה, מילווקי, סיאטל, קליבלנד)
עונה אחרונה (קליבלנד): 4.2 נק', 2.1 ריבאונדים ו-2.9 אסיסטים ב-7 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-82 משחקים.
אלן אייברסון
גארד
1.83 מ', 74.8 ק"ג
נולד: 07.06.75
עונה תשיעית בליגה (כולן בפילדלפיה).
עונה אחרונה: 26.4 נק', 6.8 אסיסטים ו-2.4 חטיפות ב-42.5 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-48 משחקים.
ווילי גרין
גארד
1.93 מ', 90.7 ק"ג
נולד: 28.07.81
עונה שנייה בליגה (שיחק עונה אחת בפילדלפיה)
עונה אחרונה: 6.9 נק' ו-1.2 ריבאונדים ב-14.5 דקות בממוצע למשחק. שותף ב53- משחקים.
ג'ון סלמונס
גארד
2.01 מ', 95.3 ק"ג
נולד: 12.12.79
עונה שלישית בליגה (שנתיים בפילדלפיה)
עונה אחרונה: 5.8 נק', 2.5 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים ב-20.8 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-77 משחקים.
ארון מקי
גארד-פורוורד
1.96 מ', 94.8 ק"ג
נולד: 02.10.72
עונה 11 בליגה (2 וחצי עונות בפורטלנד, עונה וחצי בדטרויט, ו-7 עונות בפילדלפיה)
עונה אחרונה: 9.2 נק', 2.6 אסיסטים ו-3.4 ריבאונדים ב-28.2 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-75 משחקים.
אנדרה איגואודאלה
גארד-פורוורד
1.98 מ', 93.9 ק"ג
נולד: 28.01.84
רוקי (נבחר 9 בדראפט האחרון, ממכללת אריזונה. בעונתו האחרונה במכללות, רשם ממוצעים של 12.9 נק', 8.4 ריב' ו-4.9 אסיסטים).
נייט ג'יימס
גארד-פורוורד
1.98 מ', 90.7 ק"ג
נולד:07.08.77
רוקי
קדריק בראון
גארד-פורוורד
2.01 מ', 100.7 ק"ג
נולד: 18.03.81
עונה רביעית בליגה (2 וחצי עונות בבוסטון,חצי עונה בקליבלנד)
עונה אחרונה: 5.3 נק' ו-2.3 ריבאונדים ב-17 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-55 משחקים.
קייל קורבר
ס. פורוורד
2.01 מ', 95.3 ק"ג
נולד: 17.03.81
עונה שנייה בליגה(עונה ראשונה בפילי)
עונה אחרונה: 4.5 נק' ו-1.5 ריבאונדים ב-11.9 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-74 משחקים.
גלן רובינסון
ס. פורוורד
2.01 מ', 108.9 ק"ג
נולד: 10.01.73
עונה 11 בליגה (8 עונות במילווקי, עונה אחת באטלנטה ועונה אחת בפילי)
עונה אחרונה: 16.6 נק' ו-4.5 ריבאונדים ב-31.8 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-42 משחקים.
ג'וש דייויס
ס. פורוורד
2.03 מ', 108.9 ק"ג
נולד: 10.08.80
עונה שנייה בליגה (שיחק 4 משחקים בעונה שעברה באטלנטה).
עונה אחרונה: 1.3 נק' ו-1.3 ריבאונדים ב-5.8 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-4 משחקים.
קורליס וויליאמסון
פורוורד
2.01 מ', 111.1 ק"ג
נולד: 04.12.73
עונה עשירית בליגה (חמש עונות בסקרמנטו, חצי עונה בטורונטו, 4 וחצי עונות בדטרויט)
עונה אחרונה: 9.5 נק' ו-3.2 ריבאונדים ב-19.9 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-79 משחקים.
קירק הסטון
פ. פורוורד
2.06 מ', 109.8 ק"ג
נולד: 10.03.79
עונה שלישית בליגה (שנתיים בהורנטס שנה בשארלוט ושנה בניו-אורלינס)
עונה אחרונה: 0.5 נקודות ו-0.6 ריבאונדים ב-4.8 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-12 משחקים.
קני תומאס
פ. פורוורד
2.01 מ', 111.1 ק"ג
נולד: 25.07.77
עונה שישית בליגה (3 וחצי עונות ביוסטון, עונה וחצי בפילדלפיה)
עונה אחרונה: 13.6 נק', 10.1 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים ב-36.5 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-74 משחקים.
מארק ג'קסון
פורוורד-סנטר
2.08 מ', 114.8 ק"ג
נולד: 16.01.75
עונה חמישית בליגה (עונה וחצי בגולדן-סטייט, עונה וחצי במינסוטה ועונה בפילדלפיה)
עונה אחרונה: 9.4 נק' ו-5.7 ריבאונדים ב-27.2 דקות בממוצע למשחק. שותף ב-22 משחקים.
בריאן סקינר
פורוורד-סנטר
2.06 מ', 120.2 ק"ג
נולד: 19.05.76
עונה שביעית בליגה (שלוש שנים בקליפרס, עונה בקליבלנד, עונה בפילי ועונה במילווקי).
עונה אחרונה: 10.5 נק' ו-7.3 ריבאונדים ב-28.2 דקות בממוצע למשחק. שותף ב56- משחקים.
סמואל דאלמבר
סנטר
2.11 מ', 113.4 ק"ג
נולד: 10.05.81
עונה שלישית בליגה (שתי העונות בפילדלפיה)
עונה אחרונה: 8 נק', 7.6 ריבאונדים ו-2.3 בלוקים ב-26.8 דקות בממוצע למשחק. שותף בכל 82 המשחקים.
אל תפספס
צוות מקצועי
מאמן ראשי: ג'ים אובראיין
בן 52, עונה ראשונה בקבוצה
אובראיין, ששימש כמאמן ראשי בבוסטון משך שלוש שנים והצליח להפיח שם חיים בקבוצה שנראתה במצב קליני, נקרא לפילי לעשות אותו דבר.
מדובר בחסיד של משחק אינטנסיבי, שכולל הגנה קבוצתית לוחצת ונסיון להשיג כמה שיותר נקודות במשחק מעבר. שיטת ההגנה שלו, שמחייבת תיאום ברמה גבוהה מאוד בין כל חמשת השחקנים על המגרש, דורשת תנועה בלתי פוסקת, חילופי מקום, יציאות בליץ לדאבל-טים על שחקנים בפינות וסגירת קווי המסירה פנימה. רוב אימוני טרום העונה הוקדשו לעניין הזה. השנים שלו בבוסטון, בהם נתן לפול פירס ואנטואן ווקר אישור הפצצה כמעט חופשי, קנו לו שם של מאמין גדול בטיווח מעבר לקשת, אבל הוא מתעקש שהיתה זו החלטה בהתאם לתנאים קיימים.
לפני שמונה למאמן הסלטיקס, שימש כעוזרו של ריק פיטינו בכמה קדנציות: עם הניקס (89'-87'), במכללת קנטקי (97'-94') ולבסוף בבוסטון (01'-97'), עד שהחליפו בתפקיד.
יהיו עזר כנגדו (אותו צוות שעבד עמו בבוסטון):
לסטר קונר (מוגדר כמאמן ראשי לצד אובראיין. ב-6 השנים האחרונות עבד עם אובראיין ותחתיו בבוסטון)
דיק הרטר (שועל ותיק שנחשב לאחד ממאמני ההגנה הטובים בליגה. קריירת האימון המקצוענית שלו נמשכת למעלה מ-20 עונות, בהן עבד כעוזר בדטרויט (עם צ'אק דיילי), ובאינדיאנה. שימש כמאמן ראשי לתקופה לא ארוכה בשרלוט הורנטס ולאחר עשה קדנציה ארוכת שנים בניקס תחת ריילי וקרליסימו. ב-98' עבד עם לארי בירד באינדיאנה, וקיבל מבירד קרדיט רב על תרומתו לבחירתו כמאמן השנה).
פרנק ווגל (עבד עם אובראיין 6 שנים בבוסטון).
ג'ו גאלגר (מאמן מכללות ותיק (מאז 72'), שהתחיל בעונה שעברה את עונתו הראשונה במקצוענים, תחת אובראיין).