לפרק, לבנות מחדש

הרגע שבו אנשים מבינים שמה שהם עושים זה במקרה הטוב קשקוש ובמקרה הפחות טוב אחיזת עיניים, תחליף לחיים שאין להם אומץ לחיות, ומחליפים את האתגר בחייהם הוא רגע שבדרך כלל מגיע ממצוקה מאד גדולה. כלומר, אתה יכול להידרדר בחייך, לאבד עניין בכל; בעבודה, במשפחה, בחברים, אבל אתה תמשיך באותו מסלול של התרסקות. למה? כדי להעביר את הזמן, בידיעה לא נעימה שאחרי שהזמן הזה יחלוף, יבוא זמן נוסף ואחריו עוד זמן ועוד זמן. ההידרדרות נעצרת רק לאחר פיגוע פנימי כלשהו: התקף לב קטן, משבר משפחתי או כלכלי, איזשהו אירוע מטלטל שגורם להבין שמכאן חייב לבוא שינוי.

ליגת הכדורסל בישראל עדיין לא זיהתה את הרגע הזה. עיתונים עדיין עוסקים בליגה הזו, זרים עדיין באים, מאמנים עדיין ערים בלילות למצוא איזה "סטיל" ביוגוסלוויה לשעבר, שחקנים עדיין מתאמנים ומשחקים ויו"רים ובעלים עדיין משלמים להם (לרוב) על הפעילות הזו. האירוע הגדול, המטלטל, לא קרה עד הקיץ.

היו אירועים קטנים לאורך השנים, שהסוו את ההתרסקות. מכבי הפסידה את האליפות לגליל ב-93, הפועל ירושלים סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון ב-99', וקבוצה בשם קרית אתא/מוצקין ניצחה ביד אליהו. נוצרה אשליה של ליגה והסטטוס-קוו נשמר. ליגת הכדורסל עדיין מסוקרת כענף ספורט מרכזי יותר מכדוריד, הנבחרת הגיעה לכמה הישגים אז אמרנו שהענף הוא שגריר מוצלח, וקבוצות ישראליות זכו בתארים אירופיים.

הקיץ נשבר הסטטוס-קוו. הנסיגה המהירה שביצעה קבוצת "מוסט" ברשות ולדימיר גוסינסקי מהפועל תל אביב היא אירוע בסדר גודל מטלטל. כך גם ההחלטה של הפועל ירושלים לא להשתתף ביורוליג. גם אי הרצון של אף קבוצה להצטרף להרפתקה בליגת העל, מה שמבטל את החשיבות של ליגה שנייה. או הקמפיין של הנבחרת. או הנהירה של שחקנים ישראלים לאירופה.

האנשים שמשלמים על המוצר של ליגת העל הם אלו שקובעים את אופי הסטטוס-קוו והם כבר לא מעונינים לשלם עליו. גוסינסקי לא רוצה לשלם. גם רוכשי כרטיסים. עכשיו, לאחר ההתפכחות, גם ערוצי הטלוויזיה. אף קבוצה לא הגדילה את תקציבה, ההיפך קרה. לכולם ברור, ואנשים בתוך הענף מדברים על כך בגלוי, שהליגה הזו היא בדיה. זה בדיוק הזמן לשינוי.

יש אנשים שמציעים רעיונות להחיות את הליגה, גם מקוריים ויצירתיים. דייויד פדרמן כבר ביטא בעבר את צערו על מצב הליגה. זה נחמד מאוד, רק מה אדוני מתכוון לעשות? הדבר הטוב היחיד שהביא הקיץ האחרון הוא הסימן הברור שצריך לגשת לניתוח דחוף. אין זמן. צריך לחלק מחדש את הקלפים. לפרק את הליגה, לפרק את מוקדי הכוח הישנים, שהשחקנים הישראלים רק יתאמנו שנה אחת, שמכבי לא תגיע לפיינל פור במוסקווה, שירמי אולמרט יישב עם אנשים ויגבש תכנית ואו שיחזור לציבור האוהדים והצופים עם הצעה מהפכנית, או שישים את המפתחות וילך לנהל איזה מועצה אזורית.