לפחות בחוף המזרחי בארה"ב נדמה שהוורלד סירייס כבר החל ושהשיא החדש במלחמת מאה השנים בין הרד סוקס ליאנקיז הוא הקרב המאסף של העונה. אבל הלילה, במרחק של 2000 ק"מ, תחל סדרה בין שתי קבוצות לא פחות מלהיבות ולא פחות טובות על הכרטיס השני להצגה המרכזית כשהסט לואיס קרדינלס ואלברט פוחולס יארחו את היוסטון אסטרוס ורוג'ר קלמנס.
ההייפ שיוצרות הקבוצות בעלות השוק הגדול מהמזרח מאפיל על שתיים מההצגות הטובות ביותר ביבשת. אף אחד מהמומחים לא חשב אפילו לפני פתיחת העונה שהקרדינלס יקחו את בית ה-NL מרכז, בוודאי שלא בצורה דורסנית ומרשימה כזו. על יוסטון דווקא דיברו כמועמדת אבל ב-15 ביולי, כשהקבוצה עמדה על מאזן 44-44 והפלייאוף נראה כמו חלום רחוק, למנכ"ל ג'רי האנסיקר נשבר והוא פיטר את ג'ימי וויליאמס הכושל. המהלך ההתאבדותי של האנסיקר עבר את כל הציפיות והאסטרוס, עם מאזן של 48 נצחונות מול 26 הפסדים בחלק השני של העונה, רמסו כל דבר שזז בדרך לדילוג קליל מעל השיקאגו קאבס המאכזבים לתוך הפלייאוף.
בעונה הרגילה יוסטון הכניעה את סט. לואיס 10-8 אבל כשמסתכלים על העימות הצפוי בניתוח לפי עמדות קשה להשתחרר מהתחושה שהרד סוקס או היאנקיז יסעו לגדות המיסיסיפי לסדרה האחרונה העונה.
המנג'ר
פיל גארנר נמצא בעמדה הנוחה ביותר שיכול מנג'ר לבקש. כמי שמונה במהלך העונה לאף אחד לא היו ציפיות ממשיות להגיע לפלייאוף. אבל הקבוצה של גארנר, שנראתה לפני כן כמו חבורה של עצלנים חסרי השקעה, התחילה להכות בברזל עד שלהט וכל זאת מתחת לראדאר של סן דייגו והקאבס, וכשהליגה פקחה סוף סוף את העיניים האסטרוס כבר נסעו לאטלנטה. המצב של גארנר השתפר אפילו יותר בפלייאוף כשלמרות טעויות טירוניות, כמו למשל הכנסת הקלוזר בראד לידג' באינינג השביעי במשחק 2 ואגרסיביות יתר על הבסיסים במשחק 4, הצליח לעלות לגמר החטיבה בפעם הראשונה בתולדות האסטרוס.
מול גארנר יעמוד מנג'ר מנוסה שכבר זכה בצלחת אליפות עם אוקלנד. אפשר לומר שהקבוצה של טוני לה-רוסה דמתה מאוד במירוץ שלה ליוסטון של החלק השני של העונה, רק שהקרדינלס לא הפסיקו לרוץ משריקת הפתיחה. לה רוסה ייצב בולפן רועד ומזעזע ויצר רוטציה מעניינת של מגישים, לא משובחת אבל מספיק טובה כדי ללכת עד הסוף. וכשבקבוצה שלך משחקים יהלומים כמו אלברט פוחולס, סקוט רולן וג'ים אדמונדס, אתה לא צריך יותר מזה.
יתרון לסט. לואיס.
הפותחים
למרות השמחה על הניצחון באטלנטה, יוסטון מרגישה מאוכזבת קלות מהעובדה שלא הצליחה לסגור עניין כבר בשבת. העובדה שרוי אוסוולט הגיש במנוחה של שלושה ימים וזרק 111 הגשות מוציאה אותו מכלל שימוש עד משחק 4 כשעם הפסד אחד פחות יכול היה לפתוח את הסדרה מול וודי וויליאמס. במקומו יפתח במשחק הראשון ברנדון באקי המוכשר ואחריו פיט מונרו שלא נכלל ברוטציה בסדרה הקודמת. האסטרוס ירגישו מאוד בנח אם יגיעו לרוג'ר קלמנס במשחק 3 עם מאזן חצוי בסדרה. חובה כמובן לציין שיוסטון הגיעה לפלייאוף בלי אנדי פטיט ו-וייד מילר שהיו אמורים להיות חלק מרוטציה משובחת.
אצל הציפורים אין כאמור פותח מבריק אבל וויליאמס וג'ייסון מארקי ינסו ליצור מומנטום עבור מאט מוריס (גרוטאה מהלכת) וג'ף סופאן. הקרדינלס ינסו לעבור בשלום את שני המשחקים הראשונים לפני המפגש עם קלמנס ואוסוולט.
צמוד צמוד, אבל בזכות קלמנס ואוסוולט יתרון קל ליוסטון.
הבולפן:
נתחיל מהסוף: בלי הטרייד ששלח את אוקטביו דוטל לאוקלנד והביא את קרלוס בלטראן מקנזס סיטי, יוסטון לא היתה מגיעה לפריים טיים. בראד לידג' הוא מניה בטוחה בבנק, קלוזר עם סטאף מדהים שעומד ברגעי הלחץ. הוא טוב יותר מהמקביל המנוסה אך לא אמין בעליל שלו מהעבר השני של המתרס, ג'ייסון איזרינגהאוזן. אבל כדי להגיע ללידג' האסטרוס צריכים לעבור דרך צ'אד קוולס, מייק גאלו ודני מיסלי משימה מאוד לא קלה, בעיקר כשבעבר השני מחכים ריי קינג וסטיב קליין. בדרך כלל הריליף האמצעי הוא מה שמפיל אותך בפלייאוף.
יתרון לסט. לואיס
הגנות
ג'ף קנט, מורגן אנסברג וקרלוס בלטראן הם שחקנים טובים אבל מול התקפה כל כך קטלנית סביר להניח שמלאכתם תהיה קשה יותר מזו של כפפות זהב כמו ג'ים אדמונדס, סקוט רולן ואדגר רנטרייה. שתי ההגנות טובות בהרבה מהממוצע, אבל במשחקים צמודים מנצח מי שעושה פחות טעויות, ועל הנייר במשחק של טעויות יוסטון תמצמץ ראשונה.
יתרון לסט. לואיס
התקפה
בכוונה שמרנו את הדובדבן לסוף. נכון, פיצ'ינג מנצח משחקים ובלה בלה אבל עם התקפות כאלה כל ניתוח מקדים עלול למצוא את עצמו מהר מאוד בפח האשפה. לביג'יו, באגוול וברקמן נוספה עוד בי"ת אחת העונה קרלוס בלטראן האימתני, האיש היחיד בהיסטוריה שהכניס תשעה ונכנס תשע פעמים בעצמו הביתה בסדרת פלייאוף. לקרדינלס יש כאמור את השלישיה המפחידה של פוחולס-אדמונדס-רולן אבל אסור להתעלם גם משחקנים עתירי ניסיון כמו רג'י סנדרס, התופס מייק מאת'יני והצעיר הנצחי טוני וומאק שבלטו בסדרה עם הדודג'רס.
שיוויון
התוצאה הסופית
לשים טוב לב: החובט הימני הכי טוב בליגה בשנים האחרונות מול המגיש הכי טוב, אולי, בכל הזמנים. כל עימות בין אלברט פוחולס לרוג'ר קלמנס ראוי להנצחה מיוחדת.
התחזית: סט. לואיס בשישה.