הבית הצפון מערבי

סיאטל סופרסוניקס: לקראת עונת 2004-05

סיאטל, אחרי שתי עונות ללא פלייאוף, עשתה כמעט כלום הקיץ, וכנראה תבזבז עוד עונה לקראת פירוק ובניה מחדש

  • סיאטל סופרסוניקס
רונן קרני

אנחנו ממשיכים בפרוייקט פתיחת העונה המסורתי שלנו, בו נסקור בזו אחר זו, מדי יום, את 30 קבוצות הליגה. הסקירה מתבצעת בסדר עולה, מהנמושות עד למועמדות, ולא בסדר מתימטי מדוייק. העונה, אגב, נפתחת ב-2 בנובמבר.

לפרק החמישי קבלו אורחת חדשה באגף הנמושות, למרות שאת מיקומה פה צריך לייחס גם לעובדה שהיא משחקת במערב הצפוף - סיאטל סופרסוניקס.

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על חיי מין לא מספקים: כך תשפרו את הביצועים

לכתבה המלאה

הסופרסוניקס

הצטרפו לליגה לעונת 1967/68 ופעילים מאז תחת אותו שם בסיאטל. השם הוא מזכרת מפרויקט הענק של חברת התעופה בואינג בשנות ה-60', ליצירת גרסה משלהם, בשם 'סופרסוניק' למטוס הקונקורד. הפרוייקט לא הושלם מעולם. השם נשאר.

אליפויות: 1 (1979)

בהיסטוריה של הסופרסוניקס בולטות שתי תקופות שיא: הראשונה הגיעה בסוף שנות ה-70', עם שתי העפלות רצופות לסדרת הגמר וזכיה אחת בתואר, כשבהרכב מככבים ג'ק סיקמה, פרד בראון, דניס ג'ונסון וגאס וויליאמס, תחת המאמן לני ווילקינס. התקופה השניה הגיעה לקראת אמצע שנות ה-90', כשהקבוצה נהנתה מסגל עמוק שנבנה סביב הפוינט גארד גארי פייטון והפורוורד הוירטואוז שון קמפ, שהביאו אותם עד לגמר המערב ב-93' (הפסידו במשחק 7 לפיניקס של בארקלי) ולסדרת הגמר שלוש שנים לאחר מכן (הפסידו לשיקגו של ג'ורדן ב-6 משחקים), בסיומה של עונה בה השיגה הקבוצה מאזן שיא של 18:64. כל זה תחת הדרכתו של ג'ורג' קארל.

אחרי השיא של סוף שנות ה-70', סבלו הסוניקס מחוסר יציבות בשנות ה-80', למרות כמה כוכבים מצליחים, ביניהם טום צ'יימברס בתקופה בה 0 מ-14 היה מאזן ההצלחה של השומרים מולו. עם ההתייצבות בסוף העשור והפריחה בשנות ה-90', נבנה בסיאטל אחד הרצפים הארוכים בליגה - 15 עונות (1988-2002) של 50 אחוזי הצלחה לפחות. מה שמביא אותנו לשתי העונות האחרונות.

עונה אחרונה

מאזן 45:37, 5 בבית הפסיפי ו-12 במערב כולו.

לפני שנה בפרק הזה דיברנו על קטיעת רצף של 15 שנים בפלייאוף, עכשיו אנחנו כבר מדברים על שתי עונות רצופות שנגמרו באמצע אפריל - ועוד היד נטויה.

הפציעה של ריי אלן, שדפק את הקרסול ערב פתיחת העונה וישב בחוץ את 25 המשחקים הראשונים, הטילה מראש צל על סיכויי השיבה של הסוניקס לליגה האמיתית, אבל דווקא בלעדיו, ועם ג'וקר מפתיע בדמותו של רונלד 'פליפ' מוריי (או מאריי, תבחרו) כקומבו גארד מהיר ומגוון, פתחה סיאטל לא רע את העונה וקיבלה את פניו של הכוכב החוזר עם שורה כמעט מאוזנת (13:12). ריי אלן, אחרי שחזר לעצמו באמת, הבהיר כי הוא בריא לגמרי וכמו שעשה בחצי העונה הראשונה שלו עם הסוניקס - קבר את ה-20,5 ו-5 שלו מדי ערב. אבל אלן הוא השחקן שיודע לעשות הכי טוב את מה שממנו לסוניקס יש בשפע - סקוררים, או לפחות כאלה שזה מה שהם חושבים על עצמם.

פליפ מוריי, שבהיעדרו של אלן קלע בממוצע 18.6 נק' למשחק, ירד ל-9.7 אחרי שהסטאר חזר. מה לעשות ששני שחקנים על משבצת אחת אומר שלפחות מאחד מהם אפשר להפיק רק חלק מהמקסימום שלו. וזה בערך הסיפור של הסוניקס במודל של העונה שעברה - הרבה כשרון, בעיקר התקפי, על שתיים, אולי שלוש משבצות.

וככה ראינו קבוצה שמיידה שלשות בערך בקצב בו זורקים קסאמים על שדרות, עם המספר הלא ייאמן של 1,936 נסיונות מעבר לקשת לאורך העונה (כמעט 24 למשחק) - למעלה מ-300 יותר מכל קבוצה אחרת בליגה, כולל מפציצות בכבוד כמו בוסטון, ניו אורלינס ודאלאס. כשזה עובד, אתה יכול לנצח במשחק כמעט כל קבוצה - כפי שראינו בנצחון של הסוניקס בלוס אג'לס על הלייקרס, כשאלו היו בשיא הפורמה, אבל אף משחק לא בטוח - כפי שראינו לאורך העונה כולה. סדרת פלייאוף, אם איכשהו היתה משתחלת אליה הקבוצה הזאת, רק היתה מוכיחה זאת באופן מובהק יותר.

ולדימיר רדמנוביץ', שאחרי העונה הזאת כבר אף אחד לא מדבר עליו ברצינות כתואם נוביצקי, נוסה די בעקשנות בעמדה 4, אבל בסופו של דבר מקמילן נאלץ להודות שאיך שלא תסובב אותו הוא שחקן די דומה (וקצת פחות טוב) לסמול פורוורד רשארד לואיס, שמצדו פתח את העונה עם משחק בום של 50 נקודות, אבל חזר להיות שחקן רך מדי, שמסתפק בקלות בזריקות מבחוץ ולא מצליח לייצר יציבות. ערימת הבשר בצבע לא ייצרה הפתעה מרעישה, ולמרות שאיכשהו, לצד אלן, הצליחו ברנט בארי, אנטוניו דניאלס והרוקיז לוק רידנאואר וריצי' פרהאם - כולם גארדים, לתת עונה די מוצלחת מבחינה אישית, הרי היה זה בעיקר נפח שמילא את הוואקום לפניהם, לא שום דבר שנתן תחושה כי הקבוצה הזאת יכולה להגיע לפלייאוף או לעשות שם משהו.

הקיץ שהיה

החברים בסיאטל למדו כנראה שיעור או שניים מהדרך בה מתנהלים דברים במזרח התיכון והגיעו למסקנה הפשוטה - אם רע, למה לשנות?

הסוניקס ריחרחו הצעות שונות לטרייד, כולל עבור ריי אלן, אבל מלבד טרייד צנוע יחסית בו נשלח הסנטר הדיקטי קלווין בות לדאלאס תמורת מי שהיה עד לא מזמן משאבת ריבאונד, דני פורטסון, לא נסגר כלום. השינוי המשמעותי ביותר היה עזיבתו של הגארד הוותיק ואחד הקלעים הטובים בליגה, ברנט בארי, שחתם בסן אנטוניו.

עם בחירה מספר 12 בדראפט, לקחו הסוניקס סנטר מהתיכון, רוברט סוויפט, שהוא כנראה פוטנציאל לעתיד, אבל עיקר התרומה שלו השנה לספסל של מקמילן תהיה החיוך הג'ינג'י המאיים שלו. אולי זה יעבוד על השופטים.

מי שכן מצופה לתת קבלות כבר העונה הוא ניק קוליסון, שנבחר בסיבוב הראשון של דראפט 2003, אבל במחנה האימון לקראת העונה שעברה נפצע בכתף והחמיץ את העונה כולה. קוליסון, פ.פורוורד לא אתלטי מאוד, אבל חזק, אמור להרים את יכולת הריבאונד של הקבוצה מרמת הבדיחה וקואץ' מקמילן מדבר על שחקן שהבנת המשחק היא הנכס העיקרי שלו. חיזוק אירופאי מפתיע הגיע בדמותו של הסקורר הטורקי הוותיק, איברהים קוטולאי, שהרשים את האמריקאים במדי נבחרת טורקיה בקיץ ובגיל 30 תפס חוזה ב-NBA. בכל קבוצה אחרת, היד של קוטולאי היתה יכולה להיות נכס אמיתי, דווקא בסיאטל ספק אם זה מה שהיה צריך.

חוץ מזה, הסוניקס פותחים את העונה תחת צל מורגש מאוד של אי ודאות לעתיד. השמועות העונתיות על הכוונה של הבעלים, הווארד 'סטארבאקס' שולץ, למכור את הקבוצה, הוכחשו מכל וכל, אבל עם 8 שחקנים שמסיימים חוזה בקיץ הבא, הכל יכול להיות. בין השמונה: אלן, רדמנוביץ', מוריי, פוטפנקו, ג'יימס ואוואנס. אלן רוצה חוזה של 100 מיליון לשש שנים ואם יקבל אותו בסיאטל ישמח כנראה להישאר. מוריי ורדמנוביץ' ישמחו לכל הצעת טרייד סבירה כבר עכשיו ועל האחרים בכל מקרה לא יהיו שפע קופצים.

נייט מקמילן הבהיר כבר עם פתיחת מחנה האימונים שתם עידן המטווח. הוא רוצה להמשיך לשחק בקצב גבוה, אבל להוריד משמעותית את קצב הזריקות לטובת תקיפה פנימה והצעקה הכי שכיחה שלו באימונים היא 'כנס לסל! (יא,...)'. המשימה השניה לקראת העונה היא שינוי שיטת ההגנה. מקמילן החליט לנטוש את שיטת ה'טראפ' שהיתה נהוגה בסיאטל מזה למעלה מעשור, והתבססה על דאבל-טים כמעט אוטומטיים - גם בגלל העזיבה של המומחה לעניין, ברנט בארי. במקום זה הוא רוצה יותר הגנה אישית, עם עזרה איזורית, כשהמודל הוא הדטרויט פיסטונס. התפקיד של הפוינט גארד אמור להיות משמעותי יותר, גם בלחץ על כל המגרש, וגם בהובלת הכדור, משימה בה נטלו חלק בעונה שעברה גם הפורוורדים.

בינתיים, כבר השתבשו לו התכניות, כשהליגה אילצה אותו לשנות את מערך האימון שלו עקב החוק החדש שאוסר תרגולים של למעלה מ-3 שעות ביום במהלך מחנה האימון. את החוק העביר ארגון השחקנים בתמורה להסכמתו לבטל את הסעיף משנה שעברה, שאיפשר לשחקנים ותיקים (3 שנים ומעלה) לא להגיע לחמשת ימי הפתיחה של מחנות האימון, מה שתרם לפתיחת עונה נוראית אשתקד.

סימני שאלה

1. ריי אלן. שני סימני שאלה למעשה. הראשון מגיע תמיד אצל שחקן בשנת חוזה והוא עבור מי ומה הוא ישחק - החוזה או הנצחונות. השני הוא התדמית הרכה. אלן כמנהיג עדיין לא הוביל קבוצה לפלייאוף. בשביל שיהיה לסוניקס סיכוי הוא יצטרך לדעת להיות קצת יותר רע לפעמים, גם כלפי החברים שלו לקבוצה.

2. רדמנוביץ' קייס. מתי יילך ועבור מה? השאלה הזאת תקפה למעשה גם בסוגיית שאר השחקנים שאינם ריי אלן ומסיימים חוזה. רובם לא מתאימים לתכניות ארוכות הטווח של הסוניקס. אז לתת להם ללכת ולפנות מקום תחת תקרת השכר או לחפש טריידים שיאזנו את הקבוצה? כמובן שגם מה שיקרה עם אלן ישפיע על התשובה פה.

3. איזה מן קו קדמי זה? פורטסון, במקרה הטוב, מסוגל לתת קצת גוף על פורוורדים ואפילו חלק מהסנטרים בליגה ולתת תפוקת ריבאונד יציבה. במקרה הטוב כי בשתי העונות האחרונות ביחד, בגולדן סטייט ודאלאס, שיחק ביחד 73 משחקים אחרי שלא הסתדר עם המאמנים והשיטה. רג'י אוואנס הוא לוחם אמיתי, אבל שחקן מוגבל מאוד ופוטפנקו הוא שחקן NBA שנעצר הקיץ במיאמי, אחרי שהתווכח עם איש בטחון שלא הכניס אותו למועדון. או במלים אחרות - זה שהיה לו חוזה של 33 מיליון לשש שנים לא הופך אותו לכוכב. קוליסון נראה שחקן סולידי לעתיד, אבל לא יכול לשחק כסנטר ומן הסתם יצטרך שנה-שנתיים של התאקלמות. בכל הרביעייה הזאת אין אף בלוקר, וגם אף שחקן התקפה מגוון.

4. מה הפוינט? לא רק לשחק עוד עונה עם סיכוי נמוך לעשות משהו, בעיקר כשבקיץ בטח הכל יתפרק, אבל השאלה היא מי יהיה מנהל המשחק. רידנאואר הראה בעונת הרוקי שלו סימנים של רכז אמיתי, ומתאים לשיטת הלחץ והדחיפה קדימה שמקמילן מחפש. אנטוניו דניאלס, לא רכז טבעי, עשה עבודה לא רעה שנה שעברה, הוביל את הליגה ביחס של אסיסטים לאיבודים (4.9) והוא שומר אישי טוב יותר. אם מקמילן יצליח לבסס אחד מהם כבעל בית, סיאטל עשויה להיות ההפתעה של השנה. פליפ מוריי, זה ברור, יישאר כאופציה לשינוי מהספסל.

ועוד שאלה אחת - מה אלה המזכרות סוניקס האלה? (פה, למטה, למי שמחפש)

סימני קריאה

המטרה: בסיאטל מדברים כמובן רק על פלייאוף, אבל גם מאבק ראוי שיסתיים בכשלון, כשהוא משאיר סיבות לאופטימיות לגבי רידנאואר וקוליסון, ואולי אפילו סוויפט, יתקבל בהבנה.

התסריט האופטימי: רידנאואר ודניאלס משחקים עם הרגל על הדוושה גם בהגנה, אלן ממשיך לצלוף ומתחיל לגלות שיניים, רשארד לואיס הולך 8 פעמים במשחק לקו וגושי הבשר בפנים הופכים ליחידת ריבאונד יעילה. קוליסון מצליח אפילו לתת איזה נקודה עם הגב לסל פה ושם ומוריי הוא השחקן השישי של העונה. 45 נצחונות ומקום שישי-שביעי במערב.

התסריט הפסימי: אלן מבין שהוא צריך לשחק בשביל החוזה ועושה את זה, ושביעיית מסיימי החוזה מסביב מנסים לעשות אותו דבר, בהרבה פחות חן. המטווח נמשך והסוניקס, שגומרים את העונה אחרי רצף הפסדים בפתיחה, רואים את הגב של הקליפרס מתחתית טבלת המערב עם עונה של 20 נצחונות.

התחזית: יותר מדי סימני שאלה, יותר מדי רגליים שדורכות אחת על השניה, בלי אף מנהיג רע על המגרש. הסוניקס יצללו לעומקים חדשים עם עונה של 30 וקצת נצחונות וייצאו לקיץ של עבודה קשה.

סגל

לוק רידנאואר
פ.גארד
1.88 מ', 80 ק"ג
נולד: 13/02/1981
עונה שניה בליגה (ובסיאטל)
עונה שעברה: 5.5 נק', 1.6 ריב' ו-2.4 אס' ב-16.1 דקות למשחק.

אנטוניו דניאלס
גארד
1.93 מ', 93 ק"ג
נולד: 19/03/1975
עונה שמינית בליגה (אחת בונקובר, ארבע בסן אנטוניו, אחת בפורטלנד, אחת בסיאטל)
עונה אחרונה: 8 נק', 2 ריב' ו-4.2 אס' ב-21.3 דקות למשחק. שותף ב-71 משחקים.

רונלד מוריי
גארד
1.93 מ', 86 ק"ג
נולד: 29/07/1979
עונה שלישית בליגה (חצי עונה במילווקי, אחת וחצי בסיאטל)
עונה אחרונה: 12.4 נק', 2.5 ריב' ו-2.5 אס' ב-24.6 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.

ריי אלן
ש.גארד
1.96 מ', 93 ק"ג
נולד: 20/07/1975
עונה תשיעית בליגה (שש וחצי במילווקי, אחת וחצי בסיאטל)
עונה אחרונה: 23 נק', 5.1 ריב', 4.8 אס' ו-1.27 חט' ב-38.4 דקות למשחק. שותף ב-56 משחקים.

דייויד יאנג
גארד
1.96 מ', 93 ק"ג
נולד: 18/08/1981
רוקי. נבחר בסיבוב השני בדראפט (41). בוגר מכללת צפון קרולינה מרכז.

איברהים קוטולאי (טורקיה)
ש.גארד
1.98 מ', 91 ק"ג
נולד: 07/01/1974
רוקי. אחרי קריירה מפוארת למדי באירופה (האחרונה באולקר, לפני כן בפנאתינייקוס, א.א.ק, אפס פילזן וקבוצת הבית - פנרבחצ'ה).

רשארד לואיס
ס.פורוורד
2.08 מ', 98 ק"ג
נולד: 08/08/1979
עונה שביעית בליגה (כולן בסיאטל)
עונה אחרונה: 17.8 נק', 6.5 ריב', 2.2 אס' ו-1.24 חט' ב-36.6 דקות למשחק. שותף ב-80 משחקים.

ולדימיר רדמנוביץ (סרביה-מונטנגרו)
פ.פורוורד
2.08 מ', 106 ק"ג
נולד: 19/11/1980
עונה רביעית בליגה (כולן בסיאטל)
עונה אחרונה: 12 נק', 5.3 ריב' ו-1.8 אס' ב-30.1 דקות למשחק. שותף ב-77 משחקים.

ניק קוליסון
פ.פורוורד
2.06 מ', 116 ק"ג
נולד: 26/10/1980
רוקי. בחירה 12 בדראפט של 2003. נפצע ערב פתיחת העונה שעברה ולא שיחק לכל אורכה.

רג'י אוואנס
פ.פורוורד
2.03 מ', 111 ק"ג
נולד: 18/05/1980
עונה שלישית בליגה (כולן בסיאטל)
עונה אחרונה: 2.9 נק' ו-5.4 ריב' ב-17.1 דקות למשחק. שותף ב-75משחקים.

ויטאלי פוטפנקו
פורוורד-סנטר
2.08 מ', 130 ק"ג
נולד: 21/03/1975
עונה תשיעית בליגה (שתיים וחצי בקליבלנד, שלוש וחצי בבוסטון, שתיים בסיאטל)
עונה אחרונה: 7.1 נק' ו-4.4 ריב' ב-21.8 דקות למשחק. שותף ב-65 משחקים.

ג'רום ג'יימס
סנטר
2.16 מ', 123 ק"ג
נולד: 17/11/1975
עונה חמישית בליגה (אחת בסקרמנטו, שלוש בסיאטל)
עונה אחרונה: 5 נק' ו-3.5 ריב' ב-15.2 ב-דקות למשחק. שותף ב-65 משחקים.

רוברט סוויפט
2.13 מ', 111 ק"ג
נולד: 03/12/1985
רוקי. בוגר תיכון בייקרספילד (מממוצעיו בעונה האחרונה: 19.7 נק', 11. 4 ריב' ו-4.7 חס'). נבחר 12 בדראפט האחרון.

צוות מקצועי

מאמן ראשי: נייט מקמילן

עונה חמישית בתפקיד. המאמן ה-12 בהיסטוריה של המועדון.
מאזן קריירה 153:160 (בפלייאוף - 3:2)

אחרי שאת כל 12 שנותיו כשחקן ב-NBA עשה בסיאטל, הצטרף בקיץ 98' לצוות המקצועי של הסופרסוניקס כעוזר מאמן. חודש בתוך עונת 2000/01 קיבל את המושוכת לידיים, אז כמאמן הראשי הצעיר בליגה, במינוי זמני שהפך כעבור חודש וחצי מוצלח לקבוע, ועם הופעות פלייאוף בשתי עונותיו הראשונות בתפקיד, גם נשאר כזה.

בשלוש השנים שלו על הקווים בנה לעצמו מקמילן שם של מאמן קשוח ועקשן, שלא מהסס לעשות לכוכבים הצעירים שלו סדרות חינוך ולא סולח בקלות על בעיות משמעת, רשלנות בהגנה או לקיחת זריקות שלא במקום. אחרי העונה שעברה, כפי שסיפרנו, נראה כי הוא החליט להיות נאמן עוד יותר לעקרונות המשחק שלו והולך לשחק את תפקיד הבוס הקשוח עד הסוף.

כשחקן, נחשב מקמילן לאחד השומרים הטובים בליגה ולמודל למקצוענות מהי. כשפרש ממשחק, בסוף עונת 1997/98, היה השחקן עם הכי הרבה חטיפות ואסיסטים בהיסטוריה של הסוניקס. גופיה מספר 10 הנושאת את שמו תלויה על תקרת האולם בסיאטל.

יהיו עזר כנגדו (אותו צוות מהעונה שעברה):
דווין קייסי (עונה 12 במועדון ורביעית כעוזר מאמן. אימן 5 שנים ביפן)
בוב וויז (עונה 11 בצוות. נכנס לעונה 37 בליגה ו-25 כמאמן. נכלל בסגל המקורי של הסוניקס ב-1967. שימש כמאמן ראשי בסן אנטוניו שנתיים בסוף ה-80' ושלוש שנים בהוקס בתחילת ה-90')
דין דמופולוס (עונה רביעית בצוות. אימן 18 שנים במכללות)
ג'ק סיקמה (עונה שניה בקבוצה. כוכב וסנטר הקבוצה בשנות ה-70' וה-80' ו-7 פעמים אולסטאר)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully