מחממים את הפארקט: מילווקי באקס

אנחנו ממשיכים בפרוייקט פתיחת העונה המסורתי שלנו, בו נסקור בזו אחר זו, מדי יום, את 30 קבוצות הליגה. הסקירה מתבצעת בסדר עולה, מהנמושות עד למועמדות, ולא בסדר מתימטי מדוייק. העונה, אגב, נפתחת ב-2 בנובמבר. אם אתם מרגישים שיש לכם משהו להוסיף לנו (ולא דברים דומים למה שאנחנו עושים), אתה מוזמנים לשתף אותנו בפרצי היצירתיות שלכם דרך ה'כתבו לנו', פה למטה.

האורחת שלנו בפרק שביעי היא קבוצת הפועלים של מילווקי, שמקווה שטי.ג'יי פורד יחזור - ובהקדם, ושההפתעה של העונה שעברה תעבוד גם הפעם.

פועלים מאז 1968 תחת אותו שם.

אליפות: 1971. בעונה השלישית של המועדון, שיא בספורט המקצועני בארה"ב. עם בחירת הדרפאט אחרי העונה הראשונה שלהם, לו אלסינדור (שהחליף שמו לקרים עבדול ג'באר), ואוסקר רוברטסון שהובא בטרייד בקיץ שאחריו, השיגו באותה עונה את המאזן הטוב של הקבוצה אי פעם (16:66) וקינחו בפלייאוף מוחץ.

את המילניום פתחה מילווקי עם שאיפות להישגים מקבוצה שנבנתה סביב משולש שכלל את גלן רובינסון, ריי אלן וסם קאסל, תחת המאמן ג'ורג' קארל. ב-2001 זכה ההרכב הזה בבית המרכז וגרר את פילדלפיה לסדרה של 7 משחקים בגמר המזרח. שנה אחרי זה העסק התחיל להתפרק. לא היה ברור מי המנהיג על המגרש ובכלל, מה הכיוון של הקבוצה ואיך. תוך שנתיים לא נשאר אף אחד מהרביעייה במילווקי, שנשארה מצדה בלי פלייאוף ונכנסה לתכנית בניה מחדש, תחת שרביטו של המאמן הרוקי (ערב עונת 2003/04) טרי פורטר.

מאזן 41:41, מקום רביעי בבית המרכז ושישי במזרח כולו. פלייאוף: הפסידו 4:1 לדטרויט בסיבוב הראשון.

עם סגל, שעל הנייר נראה מוגבל מאוד, הצליח פורטר לבנות את אחת הקבוצות הכי מתואמות בליגה וגם כזו, שבנוסף ללחימה ומשחק הגנה קבוצתי, שיחקה כדורסל מהיר ומהנה (98 נק' למשחק, 1 במזרח ו-4 בליגה), שנתן לשחקנים מרחבים להביא את היכולת שלהם לידי ביטוי. עודף כשרון לא היה לבאקס ומסה יעילה במיוחד באמצע בטח לא, אבל לחימה היתה במילווקי כל ערב ובמזרח של העונה שעברה, אחד החלשים שידעה הליגה מזה זמן רב, זה הספיק כדי להתברג לפלייאוף. אם לא רצף שלושה הפסדים בסיום, כולל אחד מרגיז במיוחד, בבית מול טורונטו במשחק הנעילה, היו הבאקס מתייצבים לסיבוב הראשון מהמקום הרביעי עם יתרון ביתיות. אבל ראשוניות המעמד וההרכב הצעיר עשו את שלהם והצניחה למקום השישי קבעה להם מפגש עם הגורל - דטרויט. בשני המשחקים הראשונים הפתיע פורטר את בראון וחזר הביתה עם 1:1, אבל הפיסטונס העבירו הילוך וסגרו עניין בלי תקלות נוספות.

מייקל רד, שהיה אחת הסיבות השקטות לנכונות של הבאקס לוותר שנה קודם על ריי אלן, נתן את עונת הפריצה שלו. מממוצע של 15.1 נק' למשחק הוא קפץ ל-21.7, כשהוא הופך לגו-טו-גאי הברור של הקבוצה, ולראשונה בחייו נבחר לנבחרת האולסטאר. הרוקי טי.ג'יי פורד נכנס בקלות לנעלי בעל הבית ועם מהירות של סילון ויכולות ניהול משחק מולדות היה הערך המוסף של הקבוצה ודורג בין עשרת המוסרים הטובים בליגה, עם 6.5 אס' למשחק. חודשיים לפני תום העונה הוא נפל לא טוב ונפגע בעמוד השדרה הצווארי, מה שגמר לו את העונה וימנע ממנו לפתוח גם את הנוכחית.

דזמונד מייסון, הירושה העיקרית מהטרייד עם סיאטל באמצע העונה הקודמת, נע בין מעמד של שחקן שישי לשחקן חמישייה ובין העמדות 2-3 ונתן לקבוצה מימד אתלטי חשוב בשני צדי המגרש. הפורוורד טים תומאס, אחרי 4 שנים של 'אוטוטו הוא פורץ' נשלח באמצע העונה לניו יורק בתמורה לכשרון מבוזבז אחר באותה עמדה, קית ואן הורן. האיטריה נתן את המספרים שלו ואפילו באחוזים לא רעים, אבל לא השלים לגמרי עם המעבר למעמד של שחקן משלים ודי נעלם בפלייאוף (הסביר בדיעבד ששיחק עם פציעה ביד, שיהיה). קוקוץ' המזדקן, שקיבל את הדקות שלו במשורה, המשיך להיות חור בהגנה וכשרון נדיר בצד השני ומי שהיה ההפתעה האמיתית של העונה הוא הפ.פורוורד ג'ו סמית', שהניח את זכרונות מינסוטה מאחור (פרשיית התשלומים הלא חוקיים) ונתן עונה פרודוקטיבית ויציבה מאוד, כשהוא היחיד כמעט שמשיג נקודות בצבע.

נתוני הקהל במשחקים של הבאקס מעיד על הפער בין התדמית האפורה למה שהיה ברור למי שרואה אותם לעתים יותר קרובות: ממוצע של 16,431 צופים במשחקי הבית בתפוסה של 87.8% (15 בליגה). במשחקי החוץ, תפוסה ממוצעת של 82.5% - רק 27 בליגה.

קיץ רגוע עבר בסה"כ על משפחת הבאקס. הבשורה הקשה היא העיכוב בהחלמתו של טי.ג'יי פורד, שלא חזר לעצמו למרות ניתוח שעבר, וכאמור לא יפתח את העונה. במילווקי מקווים שהפעם הוא יסיים אתם את העונה, אבל זה לגמרי לא בטוח. גם הסנטר הפותח, בראיין סקינר, שלא הבריק אבל הביא עמו הרבה נסיון לרחבת הסל, לא יפתח את העונה עם הבאקס אחרי שמצא לעצמו חוזה עדיף בפילדלפיה. צמד הפוינט גארדים המחליפים, דיימון ג'ונס (אבידה) וברווין נייט (לא ממש אבידה) עזבו ובמקומם הובא צמד אחר, שאמור לכסות על פורד עד שיחזור - מייק ג'יימס, שנתן חצי עונה טובה בבוסטון אבל נעלם בחצי השני במעמקי הסגל של דטרויט ואמור לפתוח בפוינט, ומוריס וויליאמס, שהפתיע לטובה בעונת הבכורה שלו בליגה, עם הג'אז. בצבע לא מצא הג'נרל מנג'ר לארי האריס אף מניה בטוחה, אז הביא 4 סוסים, בדמותם של לוני ג'ונס, ג'לאני מקוי, זנדון המילטון וזאזה פאצ'וליה. פורטר כבר אמר כי הוא מתכוון להשאיר 6-7 שחקני פנים בסגל הפעיל והשניים האחרונים יתמודדו עם גדזוריץ' שממשיך לסבול מבעיות ברכיים ודניאל סנטיאגו המשופשף על הדקות בעמדת הסנטר וגם מאחורי סמית' בעמדת ה-פ.פורוורד.

במבט כולל, הקבוצה של השנה אפורה אפילו עוד יותר מזו של אשתקד, בטח בלי המנוע, כשאף אחד מהמצטרפים לא הגיע לליגה דרך הסיבוב הראשון של הדראפט. עם זאת, פורטר אומר שהוא מרוצה מתוצאות העבודה על איוש הסגל בקיץ והאריס אומר כי בעיניו זהו סגל מוצלח יותר מזה שהיה לו ביד לפני שנה. דזמונד מייסון, שגם העונה צפוי למלא בעיקר את תפקיד השחקן השישי ולקבל את ה-30 פלוס דקות שלו בעמדות 2-3, קיבל משימה לקיץ מפורטר - לעבוד על הג'אמפ ועל הקליעה מעבר לקשת. אחרי שבעונה שעברה זרק רק 39 פעמים לשלוש וקלע ב-23 אחוז, הוא מבטיח שהשנה מגינים כבר לא יוכלו לקחת כל כך בקלות את הצעד אחורה כדי לעצור את הצעד הראשון המהיר שלו.

1. מה קורה עם מנוע הפורד? טי.ג'יי פורד הוא שחקן שגורם לקבוצה להראות כמו קבוצה. אם הוא לא יחזור העונה, כמו שכמה מהמקורבים לקבוצה טוענים, קשה לראות את הבאקס מתקרבים לאיזור הפלייאוף. מייק ג'יימס די מרשים בינתיים במחנה האימונים, אבל זאת תהיה הפתעה גדולה מאוד אם הוא יגרום לחסרונו של פורד להיות בלתי מורגש.

2. קית פירוק או הרכבה? ואן הורן הוא שחקן מוכשר, מאוד אפילו. ואן הורן הוא גם שחקן עם אגו גדול, מאוד אפילו. אם יצליח לספוג קצת מהצניעות של המאמן שלו וילמד לחפש קודם כל איך לעזור לקבוצה שלו, בכל מה שצריך באותו רגע, כי כגו-טו-גאי כבר לא בונים עליו, הוא יכול לעשות את ההבדל בין סתם קבוצה לקבוצה מנצחת. מי שרואה סיבה שזה יקרה, מוזמן להחכים אותנו.

3. זאזה רברס? מתוך מאות הקילו שיש לפורטר לשים בצבע, פאצ'וליה הוא היחידי בעל פוטנציאל להפוך לשחקן-שחקן. בעונה הראשונה שלו (באורלנדו) הוא לא נתן הרבה סיבות לחשוב שהוא הרבה יותר מפוטנציאל, אבל לשחקנים גבוהים, בטח כאלה שמגיעים מאירופה (כן, גרוזיה זה באירופה), לוקח בדרך כלל זמן להיכנס לעניינים. אם הוא ילמד ויילחם, העזיבה של סקינר עשויה להתברר כברכה.

4. כמה טוב מייקל רד? אין דין פריצה כדין תפקוד שוטף במעמד של שחקן מוביל, שגם מקבל יחס בהתאם מהגנות היריב. בחלק השני של העונה היתה ירידה קלה בתפוקה וביעילות של רד, אם הגרף לא יחזור לטפס, כל השאלות הנ"ל מיותרות.

5. מה שעבד במזרח המבולבל של העונה שעברה יספיק לאיזור המתחזק של השנה לקבוצה שמשחקת בבית הקשה באיזור המזרחי, עם דטרויט ואינדיאנה המועמדות לאליפות ועם קליבלנד המחוזקת?

המטרה: פלייאוף כמובן. אף אחד לא רוצה ללכת אחורה. עם זאת, במיוחד במידה ופורד לא ישחק העונה, גם מאבק על הפלייאוף יתקבל כהישג סביר.

התסריט האופטימי: רד (אלינו) אווירון, מייסון יורה ב-40 אחוז מעבר לקשת ומעניש בדאנק עצבני כל הגנה שיוצאת אליו, סמית ממשיך להיות ווטסון, היכולת של פאצ'ולה זזה קדימה, פורד חוזר כאילו לא נפצע מעולם ואפילו ואן הורן לא מפריע (אופטימי, לא?). 45 נצחונות ומקום רביעי במזרח.

התסריט הפסימי: כמו באופטימי, רק להפך. 25-27 נצחונות ועונה שנגמרת כבר בדצמבר.

התחזית: בהנחה שפורד חוזר, ייאבקו על מקומות 6-8.

טי. ג'יי פורד
פ.גארד
1.78 מ', 74.8 ק"ג
נולד: 24/03/1983
עונה שניה בליגה
עונה קודמת (במילווקי): 7.1 נק', 3.2 ריב' ו-6.5 אס' ב-26.8 דקות למשחק. שותף ב-55 משחקים.

מוריס וויליאמס
פ.גארד
1.85 מ', 84 ק"ג
נולד: 19/12/1982
עונה שניה בליגה
עונה קודמת (ביוטה): 5 נק', 1.3 ריב' ו-1.3 אס' ב-13.5 דקות למשחק. שותף ב-57 משחקים.

מייק ג'יימס
פ.גארד
1.88 מ', 85 ק"ג
נולד: 23/06/1975
עונה רביעית בליגה (2 במיאמי, חצי עונה בבוסטון וחצי בדטרויט)
עונה אחרונה (בוסטון ודטרויט): 9.3 נק', 2.9 ריב', 4.2 אס' ו-1.19 חט' ב-27.1 דקות למשחק. שותף ב-81

משחקים.

אריק סטריקלנד
גארד
1.91 מ', 95 ק"ג
נולד: 25/11/1973
עונה תשיעית בליגה (4 דאלאס, 1 בניו יורק וונקובר, 1 בוסטון, 1 אינדיאנה, 1במילווקי)
עונה אחרונה: 5.4 נק', 1.7 ריב' ו-2.1 אס' ב-13.3 דקות למשחק. שותף ב-43 משחקים.

טומי אדאמס
גארד
1.91 מ', 15/01/1980
רוקי (בוגר מכללת המפטון, לא נבחר בדרפאט. בשנתיים האחרונות שיחק בסין וב-CBA)

מייקל רד
ש.גארד
1.98 מ', 98 ק"ג
נולד: 24/08/1979
עונה חמישת בליגה (כולן במילווקי)
עונה אחרונה: 21.7 נק', 5 ריב' ו-2.3 אס' ב-36.8 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.

דזמונד מייסון
גארד-פורוורד
1.96 מ', 101 ק"ג
נולד: 11/10/1977
עונה חמישית בליגה (2 וחצי סיאטל, 1 חצי במילווקי)
עונה אחרונה: 14.4 נק', 4.4 ריב' ו-1.9 אס' ב-30.9 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.

ברנדון וויליאמס
ס.פורוורד
1.96 מ', 89 ק"ג
נולד: 27/02/1975
עונה רביעית בליגה (1 גולדן סטייט, 1 סן אנטוניו, 1 אטלנטה)
עונה אחרונה: 0.3 נק' ו-0.3 ריב' ב-3.2 דקות למשחק. שותף ב-6 משחקים.

ג'והקין הוקינס
ס.פורוורד
2.01 מ', 93 ק"ג
נולד: 02/07/1973
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (ביוסטון, 2002/03): 2.3 נק' ו-1.3 ריב' ב-11.8 דקות למשחק. שותף ב-58 משחקים.

טוני קוקוץ (קרואטיה)
פורוורד
2.11, 107 ק"ג
נולד: 18/09/1968
עונה 12 בליגה (6 וחצי שיקגו, 1 וחצי פילי, 1 וחצי אטלנטה, 2 מילווקי)
עונה אחרונה: 8.4 נק', 3.7 ריב' ו-2.7 אס' ב-20.8 דקות למשחק. שותף ב-73 משחקים.

קית ואן הורן
פורוורד
2.08 מ', 109 ק"ג
נולד: 23/10/1975
עונה שמינית בליגה (5 בניו ג'רזי, 1 בפילי, חצי עונה בניו יורק וחצי במילווקי)
עונה אחרונה (בניקס ובמילווקי): 16.1 נק', 7 ריב' ו-1.7 אס' ב-32.5 דקות למשחק. שותף ב-72 משחקים.

מרכוס הייסליפ
פורוורד
2.08 מ', 22/12/980
עונה שלישית בליגה (כולן במילווקי)
עונה אחרונה: 3 נק' ו-1.7 ריב' ב-8.5 דקות למשחק. שותף ב-31 משחקים.

ג'ו סמית
פ.פורוורד
2.08 מ', 102 ק"ג
עונה תשיעית בליגה (2 וחצי גולדן סטייט, חצי בפילי, 2 מינסוטה, 1 דטרויט, 2 מינסוטה, 1 מילווקי)
עונה אחרונה: 10.9 נק', 8.5 ריב', 1 אס' ו-1.24 חס' ב-29.7 דקות למשחק. שותף ב-76 משחקים.

זאזה פאצ'וליה (גרוזיה)
פורוורד-סנטר
2.11 מ', 109 ק"ג
נולד: 10/02/1984
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (באורלנדו): 3.3 נק' ו-2.9 ריב' ב-11.3 דקות למשחק. שותף ב-59 משחקים.

זנדון המילטון
פורוורד-סנטר
2.11 מ', 109 ק"ג
נולד: 29/04/1975
עונה חמישית בליגה (1 בקליפרס, 1 בדנבר, 1 בטורונטו, 1 בפילי)
עונה אחרונה: 3.7 נק' ו-3.2 ריב' ב-10.3 דקות למשחק. שותף ב-46 משחקים.

דן גדזוריץ
סנטר
2.11, 109 ק"ג
נולד: 02/02/1978
עונה שלישית בליגה (כולן במילווקי)
עונה אחרונה: 5.7 נק', 4.6 ריב' ו-1.27 חס' ב-16.3 דקות למשחק. שותף ב-75 משחקים.

דניאל סנטיאגו (פורטו ריקו)
סנטר
2.16 מ', 116 ק"ג
עונה רביעית בליגה (2 בפיניקס, 1 במילווקי)
עונה אחרונה: 4 נק' ו-2.4 ריב' ב-13.1 דקות למשחק. שותף ב-54 משחקים.

לוני ג'ונס
סנטר
2.13 מ', 103 ק"ג
נולד: 08/11/1979
רוקי (בוגר מכללת בול סטייט. בשנתיים האחרונות שיחק בליגות המשנה בארה"ב).

ג'לאני מקוי
סנטר
2.08 מ', 111 ק"ג
נולד: 06/12/1977
עונה שביעית בליגה (3 בסיאטל, 1 בלייקרס, 1 בטורונטו, 1 בקליבלנד)
עונה אחרונה: 0.0 נק' ו-2 ריב' ב-6 דקות למשחק. שותף ב-2 משחקים. במדי טורונוט רשם ממוצעים של 6.8 נק' ו-5.3 רבי' ב-67 משחקים.

מאמן ראשי: טרי פורטר

המאמן השמיני בהיסטוריה של הבאקס, עונה שניה בקבוצה.

פורטר, שגדל במילווקי, חזר אליה אשתקד במה שהיה סגירת מעגל שלצערו לא הושלם מעולם על הפארקט. למרות שהחזיק ברקורד בן שנה אחת בלבד של נסיון באימון - כעוזר בצוות של הסקרמנטו קינגס, הוא עשה קריירת משחק ארוכה ומצליחה, בעיקר בפורטלנד ובסן אנטוניו, וכבר כשחקן שימש כסוג של מאמן על המגרש.

כמי שהיה פוינט גארד לא מבריק אבל מאוד יעיל, פורטר הוא חסיד של משחק קבוצתי המבוסס על הרבה תנועה, אגרסיביות בשני צדי המגרש ואחווה משפחתית כמעט בחדר ההלבשה. כבר בעונה הראשונה שלו זה בא לידי ביטוי על המגרש בצורה מוצלחת מהצפוי, כשממצב של קבוצה שנובא לה אחד משני המקומות האחרונים במזרח, הגיעה מילווקי לפלייאוף.

כשחקן, הופיע ב-1,274 משחקים ורשם ממוצעים של 12.2 נק', 5.6 אס' ו-1.24 חט' למשחק. הופיע פעמיים באולסטאר (1991, 1993) והגיע פעמיים לסדרת הגמר (1990, 1992) עם פורטלנד. שיחק 10 שנים בפורטלנד ולאחר מכן קדנציות קצרות יותר במינסוטה (שנתיים) ומיאמי (שנה), לפני שסיים עם שלוש עונות בסן אנטוניו. מעולם לא היה חלק מטרייד בין קבוצות בליגה.

יהיו עזר כנגדו:
פורטר הצעיר מגיע מוקף בהרבה נסיון לקראת עונת הרוקי שלו כצ'יף על הקווים.
מייק שולר (בן 62. עונה שניה בקבוצה, אימן את פורטר בפורטלנד)
בוב אוסיאפקה (קבוצה שישית בה הוא משמש כעוזר. עונה שניה במילווקי)
ג'רום קרסי (רוקי באימון. חברו של פורטר מימי פורטלנד העליזים, ובהמשך שוב בסן אנטוניו)
ג'ים בויילן (עונה ראשונה בקבוצה. מילא תפקיד דומה אשתקד בגולדן סטייט, ועבד 7 שנים תחת רודי-טי ביוסטון)