תנו לו עוד טיפת אוויר. האריכו את נשימתו עוד בפעימות אחדות. גילי לנדאו זקוק בעיקר לזמן. הוא ניחן בתבונה וברגישות המתחייבות והראויות בכל מקצוע בכלל ובמקצוע הנזיל וההפכפך שבו הוא עוסק בפרט. הוא לא יידבק לכיסאו. הוא לא ייאחז בקרנות המזבח. הוא הראשון שיגיד יפה תודה ולשלום, אם וכאשר ירגיש כי זה המעשה שנכון לעשותו.
לא עכשיו. עדיין לא. הליגה זה עתה נולדה. עודה רכה. יש עוד כמאמרה החבוט, הנכון והקולע, של הקלישאה עוד המון נקודות בקופה. מה בוער? מה נשרף?
נכון שפתיחתה של הפועל תל-אביב את העונה הנוכחית בליגת העל בכדורגל מדדה, צולעת, ברווזית משהו. אז מה. זו לא סיבה לערוף את ראש המאמן ( קל וחומר לא סיבה לרוצץ את גולגלתו).
לנדאו מביא משהו אחר לכדורגל. משהו בגישה, בסגנון, באיפוק, במתינות, בשכל הטוב. משהו תרבותי. אם יפוטר כבר עכשיו, לאלתר, יאבד הכדורגל הישראלי את הפוטנציאל הרב הגלום באיש היקר הזה. הוא יפסיד את תרומתו החשובה אם ייפרד ממנו.
על הנייר, לכאורה, הפועל תל-אביב בנויה, תקציבית, תקשורתית, תדמיתית להיות קבוצת צמרת. אבל כדורגל לא משחקים בעיתונים אלא על כרי הדשא המרופטים, הגבשושיים, במגרשים הפרוצים לכל רוחות האלימות.
כדורגל אינו מדע מדויק (גילי יודע זאת טוב מאתנו) ובכל זאת הוא מביא אל המשחק הזה סדר, שיטה, קו, אופק. הוא משלב בגישתו מתימטיקה ושירה. מזה ומזה.
קל, וכנהוג במקומותינו גם מתבקש - לתבוע את ראשו לאחר מה שמסתמן כבר עכשיו כתהליך של אי-הצלחות. אולי קל, אבל מיותר ומזיק. אם גילי לנדאו יילך השבוע הביתה איש לא ירוויח מהליכתו ורבים יפסידו ממנה. הפועל תל-אביב ערכה שינוי מהותי בעמדת המאמן. עצם מינויו של לנדאו תחת דרור קשטן היה בבחינת בלון ניסוי, אשר איש לא היה יכול לערוב להצלחתו.
כאשר שחקנים מודים, קבל עם ותקשורות, כי הם אינם מתחברים לא אל השקפת עולמו הפילו-ספורטיבית ולא אל מזגו ודרך עבודתו; כאשר הם נדים לו בחמלת-מה, אולי אף מגחכים אותו מאחורי גבו, על מכתביו האישיים, שאותם הוא כותב בדם לבו החם אבל גם בשכלו הקר, הם יורים ברגליהם, קודם כל ברגליהם ותוקעים גול עצמי. הם מפסידים במשחק קודם תחילתו.
אם השחקנים אינם נותנים למאמנם לא את הכבוד שהוא ראוי לו ולא את האשראי שהוא זקוק לו, מי אנחנו, הצופים בטלוויזיה, מאזינים לרדיו וקוראים בעיתונים שנניא אותם מיישום החלטתם להרוס את עצמם לדעת? מי אנחנו שנלין על האופן שבו הם ממיטים על עצמם את הכישלון הצפוי מראש?
בין אם גילי יירמז רמזים דקים כעובי פילים כי עליו ללכת הביתה ובין אם הוא יילך מרצונו ( כלומר בעל כורחו בכל מקרה אבל ביוזמתו) יהיה זה לא רק רגע עצוב למועדון עבר מפואר אלא רגע עצוב, רע וגרוע, לעתידו של הכדורגל הישראלי בכלל.
אש על הגולש
בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם המלא.