קרן לייבוביץ' היתה הראשונה שהצליחה להכניס למודעות הציבורית את העובדה שהספורטאים הנכים הם קודם כל ספורטאים ורק אחר כך נכים. את המנטרה הזאת סיננו לא מעט ספורטאים נכים במהלך האולימפיאדות, החל מהראשונה, שנערכה ב-1960.
כשנבחרת הכדורסל זכתה במדליות זהב ב-1968 וב-1980 עדיין התייחסו לעצם נכותם. גם חנוך בודין, יזהר כהן וזיו בטר, השחיינים הוותיקים, לא הצליחו לשנות את הגישה.
לפני אולימפיאדת סידני כבר החלו בהתאחדות לספורט נכים לפרוט על העובדה שמדובר קודם כל בספורטאים. קרן לייבוביץ', בזכות הנכונות שלה להתראיין ובעיקר בזכות העובדה שהביאה שלוש מדליות זהב מסידני, היתה הזרז. מתן וילנאי, ששימש באותה תקופה כשר המדע, התרבות והספורט, דחף לשיתוף פעולה בין היחידה לספורט הישגי. התוכניות הפכו למקצועיות יותר, הפיקוח הפך ליותר מקיף.
לייבוביץ' היתה חלק מהמהפכה. אחרי האולימפיאדה בסידני היא עברה תקופה לא קלה. הספונסרים אמנם עזרו לה, אבל היא היתה חייבת למצוא דרך חדשה להגיע להישגים. היא החלה להתאמן בהפועל עמק חפר אצל המאמן אסף מיימון. האימונים בקבוצת שחיינים והשתתפותה במשחים באליפות ישראל הרימו את היכולת שלה. היא גם זכתה במדליות זהב לפני שנתיים באליפות העולם לנכים במאר דה פלאטה בארגנטינה והיה ברור שהיא הולכת על תארים באתונה.
ביום שני זכתה לייבוביץ' במדליית כסף במשחה 100 מטר חופשי, אבל היא התאכזבה מהמקום השני. זה נראה בבירור על הפודיום והיא גם אמרה את זה. היא ומיימון לא הכירו את המנצחת ג'סיקה לונג, שנרשמה עם התוצאה ה-16 בטיבה. "אני אתגבר ואזכה בזהב במשחה הבא שלי", הבטיחה לייבוביץ', שכבר לא מסתפקת במקום השני.
עברו יומיים, הגיע המשחה ל-100 מטר גב, משחה בו אין ללייבוביץ' מתחרות. היא עברה את המוקדמות כראשונה ובגמר הובילה מתחילת המשחה. לייבוביץ' ניצחה עם זמן של 1:19.55 דקות. על הפודיום היא שמחה ובכתה, מה שרצתה לעשות ביום שני. היא החזירה לעצמה את חדוות הניצחון.
לייבוביץ' היא נכת צה"ל. בשנים האחרונות מבינים בהתאחדות לספורט הנכים שלמרות שהתרומה של נכי צה"ל לקידום ספורט הנכים גבוהה, הרי שצריך גם לעבוד גם עם נכים מגיל צעיר. הדוגמאות הבולטות לספורטאים נכים מגיל צעיר הם ברוך חגאי, שהיה שנים כדורסלן וטניסאי כסאות גלגלים ברמה עולמית, וכעת הכוכבים הם ענבל פיזארו, שזכתה שלשום בארד, ואיציק ממיסטבלוב, ששלשום זכה בזהב ואתמול זכה במדליית כסף במשחה 200 מטר חופשי.
ההישג של ממיסטבלוב הפעם אף יותר מרשים. הוא התחרה הפעם עם נכים בדרגת נכות נמוכה משלו ועדיין הצליח לסיים את המרחק ב-5:07.44 דקות.
בסידני השיגה ישראל חמש מדליות, באתונה יש לה כבר שש מדליות והשביעית צפויה להגיע היום. הסקיפר דרור כהן ואנשי הצוות ארנון אפרתי ובני וקסלר המשיכו להפגין את הדומיננטיות בדגם הסונאר. השלושה סיימו אתמול במקום השלישי את השיוט השביעי שלהם וניצחו את השיוט השמיני (ניצחון שלישי בסך הכל בתחרות).
יש להם 18 נקודות לפני השיוט התשיעי והאחרון, שייערך היום. רק ההולנדים, עם 22 נקודות, עוד מסכנים את מדליית הזהב של הצוות.
כשקרן מבטיחה, היא גם מקיימת
רמי היפש
23.9.2004 / 8:13