מוני חזר, אבל לאן

אפשר להירגע. פיקוד העורף יכול להוריד את רמת הכוננות, גם היחידות המיוחדות יכולות לפרק ציוד. הוא שב הביתה בשלום. אחרי שבועות של חוסר ודאות שאיימו לשבש את מאזן הכוחות באזור, מוני פנאן חזר לבריגדת "הלב הצהוב". ושוב מדברים שם בפאתוס על מרקם יחסים, משפחה, אהבה, חברות. באותה נשימה שואלים הבעלים את עצמם ואת סביבתם מה מייחד את מכבי ת"א ומה מיוחד בה.

נכון, מוני חזר. אבל זה כבר לעולם לא יהיה אותו דבר. זה כבר לא המועדון של שמעון מזרחי וחבורת נאמנים שסרים למרותו ללא תנאי (כמו מוני פנאן). לדייויד פדרמן ורענן כץ יש מחשבות על ניהול מודרני, כי שניהם מגיעים מרקע עסקי והם לא גדלו בבריגדה הצהובה.

הייחוד של מכבי ת"א בארבעת העשורים האחרונים היה כשל חנות מכולת שופעת כל טוב, שהתנהלה בכוחניות חסרת פשרות שכתשה כל בסיס לתחרות מינימלית. הבעלים החדשים לא רוצים מכולת, הם רוצים קניון ענק ומפואר בלי לוותר על הכוחניות הכותשת. לראשונה ב-35 השנים האחרונות, מכבי ת"א פירסמה את תקציבה המתוכנן. שמעון מזרחי התקשה לבלוע רוק כשפדרמן סיפק את הנתונים ביובש, אפילו בהתמסרות ללא תנאי לתקשורת. בעבר שאלות כאלה היו נתקלות במבט מצמית של שמעון והשואלים היו נאלמים דום.

אבל עכשיו מוני ייאלץ לצמצם את תקציב חוות הפינוק שהוא מנהל בהצלחה גדולה כבר 12 שנה ולדווח על כל הוצאה חריגה. ושמעון לא יוכל לתמוך בו ללא סייג, כי יש שותפים כוחניים שרוצים להחליט, להשפיע ולבצע. אימפריות קרסו בגלל קרבות אגו, יהיה חבל אם זה יקרה גם ב"נכס הלאומי". בעתיד הקרוב נדע אם זו תחילתה של תקופה חדשה, או תחילתו של הסוף.