התקווה (שלהם)

באפריל האחרון פירסם אלפרד רידלה, מאמנה האוסטרי של נבחרת פלסטין, מודעה במגזין הגרמני "קיקר", המבקשת משחקנים להגיע למבחנים במחנה האימונים בקלן. "ההתאחדות הפלשתינית מחפשת שחקנים להצטרף למאמצים להעפיל למונדיאל 2006", נכתב שם. "אם אתה מכיר שחקן ממוצא פלשתינאי, ששיחק או התאמן באחת משתי הליגות הבכירות בארצו, ללא רקע בשום נבחרת, אנא פנה לגורמים הרלוונטיים".

בסוף המודעה, שגם מופיעה בשער הכניסה של אתר האינטרנט של ההתאחדות הפלשתינית, מופיעה כתובת הדואר האלקטרוני של רידלה. "כל עוד אין שלום והם לא יכולים לשחק בליגה, צריך לחפש שחקנים טובים מכל העולם", הסביר את הצעד החריג. 21 שחקנים ענו להצעה והגיעו לבחינות, אף אחד מהם לא נמצא היום בסגל. "קיבלנו הרבה פניות, אבל רוב השחקנים היו חובבניים ומתחת לרמה המתבקשת", סיכם המאמן.

אחרי שלושה מחזורים בבית האסיאתי, ממוקמת פלשתין שלישית עם ארבע נקודות, שהושגו אחרי תיקו 1-1 מול עיראק (מקום 6 באסיה) וניצחון 0:8 על טייוואן, הגדול בתולדותיה. "בפעם הראשונה יכולתי להרגיש את שערותי סומרות", אמר השוער רמזי סאל ל-BBC אחרי המשחק. פלסטין מדורגת כרגע במקום ה-23 ביבשת. ניצחון ביתי מחר על אוזבקיסטן (פלסטין מארחת את משחקיה בדוחא, בירת קטאר), והעולה לשלב הבא תיקבע במשחק מכריע נגד עיראק בירדן בעוד חודשיים.

רידלה מונה לתפקיד בינואר, אחרי קדנציה קצרה בנבחרת וייטנאם. הוא החליף את הצ'יליאני ניקולה שאוואן, שפוטר גם בגלל הכישלון במוקדמות גביע אסיה וגם מכיוון שהאביס את הסגל בשחקנים לא מקומיים. בראיון לאתר האינטרנט של פיפ"א, זמן קצר לאחר מינויו, הסביר רידלה כי "כדורגל הוא הספורט מספר אחת כאן. אפילו הנשיא יאסר ערפאת אוהד. למרות זאת, אין תנאים לאימונים רגילים".

לרידלה היתה נקודת פתיחה טובה יותר מקודמיו. קצת לפני מינויו לתפקיד, פנה תייסיר ברקאת, בן 45, סוכן נסיעות כווייתי אמיד ממוצא פלשתיני, להתאחדות לכדורגל והציע את תמיכתו הכספית. ברקאת ריכז סביבו חבורה של 15 אנשי עסקים, שגייסו סכום ראשוני של כשני מיליון דולר. 700 אלף הופנו לבניית שני מגרשים בגדה ובעזה, והיתר לניהול השוטף ולבניית בניין ההתאחדות החדשה בעזה שיושלם בשנה הקרובה.

ההתאחדות אינה תומכת כלכלית בנבחרת, אבל לאחר הזכייה במדליית הארד באליפות ערב 99', ערפאת מימן מטוס כדי להחזיר את השחקנים לשטחים. ביום רגיל, הם היו אמורים לחזור מירדן במכוניות.

הבעיה העיקרית שעמה נאלץ רידלה להתמודד היא מבחר השחקנים המצומצם. הליגה המקומית הוקפאה מאז תחילת האינתיפאדה, האימונים מפוצלים לקבוצות הגדה ועזה, שנפגשות רק לפני משחק. מעברם של השחקנים בין הערים אינו אפשרי בגלל מחסומי צה"ל.

"בעבר היינו באים מאזורים שונים, וחלק מהשחקנים היו נפגשים למעשה רק לפני המשחק. אם היינו צריכים לשחק בקטאר, היינו נפגשים בשדה התעופה ועורכים אימון אחד או שניים רק לפני ההתמודדות", מספר סאמר אבו שוויש, מנהל המשלחת, לצמד הבמאים הצ'יליאנים מרסלו פינה ונלסון סוזה, המפיקים את הסרט הדוקומנטרי "פוטבול פלסטינה 2006", שאמור לצאת לאקרנים בעוד כשנה וחצי.

התרומה הנוספת הוקצבה למימונה השוטף של הנבחרת. "בזכות ברקאת, אנחנו מסוגלים לפתור את הבעיות הלוגיסטיות של ריכוז השחקנים יחד", הודה רידלה. השחקנים מקיימים מחנות אימונים במדינות מתחלפות. בחודש האחרון התאמנו באיסמעיליה (מצרים), לאחר מספר שבועות באיסטנבול (טורקיה) וטהראן (איראן). כל שחקן משתכר 12 דולר ליום אימונים, בונוסים כספיים מובטחים לעלייה.

כשהם לא מתאמנים, השחקנים תושבי השטחים מקבלים שכר כאנשי ביטחון, למרות שהם לא מחומשים או בעלי ניסיון באבטחה. רצף האימונים נקטע לא פעם, כשישראל אוסרת על יציאת חלק מהשחקנים מהשטחים, ולקראת המשחק נגד אוזבקיסטאן נמנעה יציאתם של חמישה כדורגלנים מעזה. בקשתה של ההתאחדות הפלשתינית מפיפ"א לדחות את המשחק נענתה בשלילה.

רידלה מנסה לסגל לנבחרת סגנון משחק אגרסיווי, טקטי ומאורגן המבוסס על כושר גופני גבוה. "אנחנו קבוצה טקטית לעומת הקבוצות במזרח התיכון, וזה נותן לנו יתרון על האחרות", מוסיף רוברטו בישרה, אחד השחקנים.

לעיתונאים הפלסטינאים מסביר רידלה, שהוא בונה נבחרת לטווח ארוך. הוא אופטימי ("ההתאחדות הפלשתינית לא הציבה מטרות, לאנשי העסקים אין ציפיות, אבל אנחנו מקווים להגיע לסיבוב הסופי של מוקדמות אסיה"), אבל אחד מעורכי הספורט הפלשתינאים מגחך: "אם פלשתין לא תעבור את הבית המוקדם, רידלה יפוטר. אף אחד לא מוכן לקבל כאן כישלון". וזה לא הדמיון היחיד לנבחרת ישראל. למרות העניין הרב, המשחק מול אוזבקיסטאן לא ישודר בשל מחלוקת כספית.

סגל הנבחרת מורכב מ-10 פלסטינאים (שמונה מעזה ושניים מהגדה), חמישה מצ'ילה ונציג לכוויית, סוריה ולבנון. "אנחנו מפוצלים בעולם", אומר ראמי אל חסן, "אבל הנבחרת מחזיקה אותנו יחד". מספרם של הצ'יליאנים בסגל עומד ביחס לישיר לריכוז הפלשתינאים הגבוה במדינה, כ-350 אלף. אחת מקבוצות הליגה המקומית היא פלשתינו, מועדון עם אוריינטציה פלשתינית. למרות הריחוק, מסתבר שהזרים לאומנים יותר מהמקומיים.

ריקארדו עבדאללה, מסנטיאגו דה צ'ילה, שיחק בפלשתינו שלוש שנים. סבו פלסטינאי, הוא לא דובר ערבית ולא ביקר בגדה. "אני מתאר לעצמי כמה קשים החיים בזמן שאני בצ'ילה", סיפר. "אחד השחקנים שלנו, ג'מאל אל חורי, ראה בטלוויזיה את ביתו נהרס, אבל המשיך להתאמן. אז הבנתי שהשחקנים האלו חזקים מאתנו".

גם החלוץ רוברטו קלטון, שחקן סקובה היוונית, מעולם לא ביקר בשטחים. כך גם הקשר הצ'יליאני חאבייר אבו ריד, שהוריו היו פעילים אופוזיציונרים למשטרו של הרודן אוגוסטו פינושה. "אבי עבד כמפיק ברדיו של אחת מארבע התחנות שהיו מותחות ביקורת על שלטונו של הרודן. ההיסטוריה הזאת יושבת לי בראש וזאת הסיבה שהצטרפתי לנבחרת". הוריו של הבלם עומאד חבה מסוריה, הם מפליטי 48'. אביו של זיאב אל קורד היה בכלא הישראלי 16 שנים. "כשהוא ראה אותי משחק בכלא, זה גרם לו להרגיש חופשי", הוא מספר.

רידלה מעולם לא ביקר בשטחים. הוא לא דובר ערבית ומתקשר עם השחקנים באמצעות עוזר מאמן הונגרי. שלושת עוזריו דוברים אנגלית וערבית. גם השחקנים תושבי השטחים נבחרים באמצעות עוזריו. "אי אפשר להשוות את עבודתי לזו של מאמן רגיל, משום שיש הרבה מצבים לא צפויים שאני נאלץ להתמודד אתם". למשל, ההתקפה האוזבקית.

ארבע או חמש נבחרות מתוך ה-32 שיהיו במונדיאל יגיעו מאסיה. 39 נבחרות החלו את המוקדמות, כולל 14 חלשות ששיחקו בשיטת בית וחוץ על הזכות להצטרף ל-25 בשלב הבתים, שמשוחק בחודשים אלה.

32 הקבוצות בשלב הבתים מחולקות לשמונה בתים של ארבע (פלסטין בבית 2 הקל יחסית עם אוזבקיסטאן, עיראק וטייוואן), אחת עולה מכל בית לשלב הגמר. בשלב הגמר מחולקות שמונה העולות לשני בתים של ארבע קבוצות, שמשחקות שוב בשיטת ליגה. שתי הראשונות מכל בית עולות אוטומטית לגביע העולם, השתיים שיסיימו במקום השלישי יתמודדו ביניהן בשיטת בית וחוץ על הזכות לשחק בפלייאוף מול הרביעית מאזור צפון ומרכז אמריקה והקריביים.