החגים מגיעים, וכמו שמדי שנה יוצאים אוספי מוזיקה מיוחדים, שכאילו הומצאו כפתרון למצוקת ה-'מה קונים?', נדמה שמתבססת לה מסורת חדשה בעולם הספורט ספרוני יציאות ברברס של אנשי הספורט, במחיר שווה לכל כיס. הפעם מציעים לנו שניים כאלה.
סדרת הספרים "הוצא מהקשרו" הגיעה לפרק הרביעי, וכמקובל אצל להקות פופ מצליחות, מדובר בלקט עם בונוסים חדשים. על ההשפעות של הסדרה הזאת על תרבות הספורט הלא קיימת בישראל אין צורך להוסיף. כל איש תקשורת שמתפרנס מאותם אנשי ספורט דאג להעביר לעורכי הספר את כל הפאלטות שהוא או הקולגות שלו תפסו לציטוט והחברים כרכו והפכו לספר כיס. פתאום אנשי הספורט נהיו מודעים למה שהם אומרים וזה נחמד, כי ככה הם משתדלים יותר וטועים הרבה יותר.
החידוש השנה הוא כניסתו לשוק של גורם חדש, ערוץ הספורט, שהרים ספר משלו עם משפטי מחץ מהליגה האנגלית, זאת שהוא כבר לא משדר יותר (ככה בהמלצה, לא היה עדיף לתרגם את ספר הבדיחות הגדול על טוטי? יותר מצחיק ויותר משודר). מה נגיד לכם? זה שהם מדברים יופי של אנגלית לא עושה אותם יותר אינטליגנטיים. סר בובי רובסון בתפקיד אלון מזרחי, פיטר בירדסלי בתפקיד איתן בודיניוק, כמו שמאמנים אומרים פה לפעמים גם להם יש רק שתי רגליים, שתי ידיים וראש אחד. רק מה, הבריטים, בניגוד לקולגות מרחבי העולם (כולל אירופה וספרד), יודעים לצחוק על עצמם. על כל יציאה מפגרת הם תמיד יביאו אותה בשתי ירידות על עצמם. שואו ביזנס אמיתי.
בשורה התחתונה, אם אתם צריכים לבחור לכו על הגזרה המקומית. אין מה לעשות, זה החרא שלנו וידוע שנאד של מישהו אחר תמיד יותר מסריח אבל פחות מצחיק, בעיקר בחדר סגור. הרי גם ככה מדי יום אנחנו עסוקים בלהעביר טלפונים אחד לשני בפאדיחות ששמענו בכלי התקשורת השונים (הנה כמה מהחודש האחרון: אמיר בר שלום קורא לשייטים אודי גל וגידי קליגר, אודי וגל, במה שהופך לבדיחה של המשלחת האולימפית באתונה ואחרי זה מנסה לשכנע את מישה קולגנוב שהוא מעדיף להתחרות במרחק אחר, אלי דריקס מבטיח לפעול "בכל הצינורות המקבילים" כדי להזיז את המשחק מול באיירן ובוא נאמר שגם אבי רצון הבטיח את מקומו בספר הבא בסדרה, בזכות שיחה גיאוגרפית הזויה משהו עם עופר שלח בשידור חי) אז מה איכפת לנו גם שאנשים יתפרנסו מזה, בכיף. החברים מהוצאת גלורי לוקחים את העסק בסבבה וניתן למצוא בספר שורה של ז'וז'ו אבוטבול שבעצם מסתלבטת על האוטוביוגרפיה של רביבו שיצאה ממש אצלם.
חוץ משעה של צחוקים ועוד כמה שליפות לשיחות סמול-טוק במסדרון, ספרים מסוג זה הן סוג של מראה שמדגישה לנו שוב כמה אנחנו, חולי הכדורגל, אנשים מסכנים. תסתכלו על המשפטים האלה, תראו את מי אנחנו מעריצים ולאיזו רמה כלי התקשורת שמכסים את אותם ספורטאים מוכנים/ששים לרדת ותבינו עד כמה גדול הבוג'אראס. עורכי "גלורי" החביבים חיזקו את הנקודה בהוצא מהקשרו אחד משלהם, בדיווח על העורך המוסיקלי ברשת ב', ששם את 'תפתח חלון' אחרי המקרה המפורסם בו השליכה אשת כדורגלן את תינוקה מהחלון. כמה חבל שהמקרה קרה ב-95' והתקליט של ריטה יצא רק ארבע שנים מאוחר יותר.
מצד שני, איך היו נראים החיים שלנו בלעדי אותם כדורגלנים? אז שהם ימשיכו לדוג דוגמניות, לפלוט שטויות ולעשות מיליונים. אנחנו ואתם נמשיך להסתלבט על כמה טיפשים 'הם' יכולים להיות בשיחות שננהל בדירות מושכרות, בלי מזגן וחניה.
10 הגדולים
הרכבנו לנו עשירייה פותחת משני הספרים, למרות שבמקרה הזה זה באמת עניין של טעם. קבלו אותם מהקל לכבד:
10. "מי שלא שובר ביצה, לא אוכל חביתה" (יוסי בניון)
9. "פנדל הוא דרך פחדנית להבקיע" (פלה)
8. "בלי הנפילות שלי מהקורה בלוס אנג'לס, אף אחד לא היה שומע על ההתעמלות" (לימור פרידמן)
7. "תרבות הכדורגל בארץ שונה מזו של אנגליה ובאירופה בפרט" (משה פרימו)
6. "מועדון מכבי עלית תל אביב החליט להיענות לבקשתו של יורם חרוש לשחררו מתפקידו" (שמעון מזרחי לאחר שפיטר את חרוש)
5. "אני רוצה להטביל את ברוקלין, אבל אני לא יודע לאיזו דת" (דיוויד בקהאם)
4. "אני לא איזה חולה נפש או תולעת ספרים" (ז'אן טלסניקוב)
3. "לא יכולתי לחיות באיטליה. זה היה כמו לחיות בארץ זרה" (איאן ראש הוולשי)
2. "אני צריך לשחק בחסד ולא בזכות" (אלון מזרחי)
1. "שלטנו ב-99 אחוז מהמשחק, אלה שלושת האחוזים הנותרים שגרמו לנו להפסיד" (מנג'ר צ'לסי, רוד חוליט)
"הוצא מהקשרו 4", מרדכי אלון, אמי דורון, הוצאת גלורי.
"משפט המחץ של הכדורגל האנגלי", עמיחי שלו ומשה גוזגל, ספורט 5+.