גיבור הניצחון של נבחרת ליטא על ארצות הברית 90:94, היה ללא ספק רכז מכבי תל אביב, שארונאס יסיקביצ'יוס. בתקשורת האמריקאית הוא הפך לשיחת היום ושליחנו לאתונה, עדי רובינשטיין, פגש במהלך הלילה עיתונאים מארץ הכדורסל שדיווחו כי הטאלנט נמצא בדרך לדאלאס מברקיס מה-NBA.
"מארק קובן מחפש מחליף לסטיב נאש ושאראס יהיה בדיוק האיש", הסבירו. "הסיכויים שיגיע לדאלאס גבוהים ביותר".
דאלאס נפרדה הקיץ מהרכז הפותח שלה בשנים האחרונות, סטיב נאש, שהעדיף חוזה שמן בפיניקס. למרות שהמאבס הביאו לא מזמן את ג'ייסון טרי מאטלנטה כתחליף, רבים בארה"ב מפקפקים ביכולת ניהול המשחק של השחקן, שלא נחשב ל"רכז טבעי".
שאראס, שניצח את המשחק במו ידיו, הפך מייד לאייטם המרכזי בתקשורת האמריקאית, שזוכרת איך כמעט קטע להם את החלום בסידני 2000. "הוא השם הכי חם היום באמריקה בעקבות המשחק הזה. הוא שם סקסי", סיכם עיתונאי מה'ספורטס אילוסטרייטד'.
ההתייחסות אל הליטאי עד היום בארה"ב היתה כאל "שחקן מאוד מוכשר", אבל כזה שבגלל הגיל (28) והיכולת ההגנתית הלא מזהירה כבר לא יגיע ל-NBA. ההצגה שלו מול אייברסון ושות' בטח גרמה לאנשי המקצוע האמריקאיים להרהר מחדש בסוגיה, ודוני נלסון, בנו של מאמן דאלאס דון ומי שאחראי על גיוס השחקנים לקבוצה, אמר לאחר המשחק ש-"שאראס הוא בהחלט שחקן מצויין", וש-"היה קשה שלא לשים לב אליו". למשפחת נלסון, אגב, שורשים בליטא, וקואץ' דון היה זה שהביא את הגארד האירופאי הראשון ל-NBA, גם הוא שרונאס (מרצ'ולניס), עוד בשנות ה-80, לגולדן סטייט. הנלסונים נמצאים בקשר הדוק עם אנשי הכדורסל בליטא וסביר כי שאראס ישמח לשחק עבורם.
המעבר של שאראס לברצלונה מוקדם יותר הקיץ, נזכיר, לא יצא אל הפועל רק משום שהספרדים סירבו לשלם את מיליון הדולר שבמכבי ת"א דרשו כפיצוי. לקובן, הבעלים הבזבזן של דאלאס מברקיס, לא תהיה בעיה להוציא את המיליון הזה וגם לתת למזרחי ושות' איזה קטנה "שיקנו להם משהו".
שאראס עצמו העדיף "לא להתייחס לשמועות", ואנחנו נצטרך לחכות ולראות עד כמה ומתי העסק הופך לרציני.
אל תפספס
"אם 30 קבוצות חושבות שאני לא שחקן NBA, אז כנראה שאני לא מתאים"
הרכז הליטאי, כהרגלו, שומר על פאסון, ולא הראה התרגשות יוצאת דופן מהניצחון על האמריקאים. הליטאי, אתם כבר יודעים, לא אוהב שאלות מציקות של עיתונאים, וכבר יצא לו מכל החורים לשמוע את האמריקיאם מחזירים אותו לזריקה ההיא מסידני, שכמעט קטעה את החלום האמריקאי כבר אז.
"לא חגגתי בסיום למרות שזאת נבחרת החלומות, וזה ניצחון אדיר", הסביר יאסו-קיי. "בשבילנו זה עוד משחק. לא באנו כדי לנצח את ארה"ב או נבחרת אחרת, באנו להילחם על מדליה. נמאס לי ששואלים אותי על הזריקה ההיא מסידני. לא היה לי סיכוי אמיתי להכניס את הכדור לסל. זה כמו שעיתונאי יעבוד בלי עט, היו עליי שלושה שחקנים, הייתי רחוק 9-10 מטר מהסל ובכלל לא ראיתי את הטבעת".
שאלה נוספת שהפכה לשגרתית, היתה "איך זה שלא הגעת ל-NBA?". למר נוקיהו היתה תשובה מוכנה: "הייתי שחקן חופשי באירופה, וזה אף פעם לא הגיע - אף הצעה. הם דיברו על זה שהם מעוניינים, אבל לא היו אפילו הצעות לשכר מינימום, אז אני חושב שאני כנראה פשוט לא שחקן בשביל ה-NBA, כי החבר'ה האלה יודעים מה שהם עושים. אם 30 קבוצות חושבות שאין לי את זה, אז אין לי את זה". העיתונות האמריקאית הציגה את שאראס כדוגמה למה שחסר בנבחרת האמריקאית, אבל הליטאי הרגיע ואמר "אני לא חושב שאני ברמה של החבר'ה בנבחרת האמריקאית".
לארי בראון, מאמן נבחרת ארצות הברית ואלופת ה-NBA, דטרויט פיסטונס, אמר במסיבת העיתונאים: "הוא (שאראס) שחקן גדול, אבל ברמה בינלאומית אירופאית. באירופה, בגלל החוקים השונים, אפשר להחביא שחקן יותר בקלות על המגרש ולהוציא אותו לזריקות חופשיות ממרחק".
בראון ממשיך להביע תסכול עצום מהגישה והיכולות של השחקנים שלו. והרמזים של התקשותר שאולי אפשר להוציא יותר משחקני הנבחרת הוציאו ממנו את המשפט הבא: "אם מישהו יכול ללמד קליעה ממש ממש מהר, הוא יכול לבוא לדטרויט ולקחת את הג'וב שלי".