כשהיינו באתונה בחודש מרץ השנה, העיר נראתה כמו הירושימה ביום שאחרי. הביוב ברחובות השתלב בצורה כמעט מושלמת עם הבניה העזתית והאוטסטראדות החדשות שהיו בשלבי בניה. לא היה להן התחלה ולא היה להן סוף אבל הן היו בשלבי בניה. זאת אומרת היה להן אמצע אבל לא הייתה להן התחלה וסוף. חמישה חודשים אחריי וניתן להגיד בוואדות שהגשרים שעשו את המוות והעמידו אותנו בפקקים נעלמו כלא היו. האוטסטראדות הן המילה האחרונה באירופה והמשטרה היוונית מכוונת את התנועה לנוחות הבאים והשבים.
לא אפרט כאן על ההפתעות שמחכות בתוך העיר. כמובן שיש כאלה. אבל על כך בטח שמעתם בכל המקומות. כן, היוונים הפתיעו אותנו. חבל על הזמן.
העניין הוא שנכון לעכשיו אין תייר אחד בעיר הזאת. אתה שומע את כל השפות ורואה את כל הצבעים אבל כולם בתפקיד. אין תיירים. אולי בשל העובדה שהעסק כאן יקר. שבוע מלון או סתם חדר להשכרה יעלה לכם 2000 דולר. כרטיס הכי זול יעלה לכם משהו בסביבות ה-50 יורו. העסק לא פשוט. אולי בהמשך, עם פתיחת המשחקים, אנשים יתחילו לזרום לעיר לדילים קצרים.
אין לנו כוונה לנאחס, אבל בדרך כלל לפני שהמשחקים מתחילים הכל דופק כמו שעון. יש סיכוי לא רע שביומיים הראשונים, יחול פה הכאוס המצופה (צפו פגיעה מכיוון נהגי האוטובוס) אבל עד עתה, למרות העצבים הגבוהים והחום המעיק אפשר להגיד שאתונה מוכנה לאולימפיאדה.
היוונים הפתיעו אותנו
11.8.2004 / 23:34