הסינים ביישו את עצמם. הטורניר דווקא לא

הסינים כנראה לא יודעים לקבל הפסד בכסוד, בטח לא כזה מגיע מול היריבה השנואה מיפן. אלפי סינים יצאו אתמול לרחובות אחרי ההפסד במשחק גמר גביע אסיה 3:1 ליפן וחסמו את רחובות בייג'ינג. הסינים היכו אוהדים יפנים, שרפו את דגלי היריבה ונכנסו לעימותים עם המשטרה, שמצידה סגרה את כבישי הגישה לבייג'ינג באופן זמני.

שחקני נבחרת סין איימו להחרים את טקס חלוקת המדליות בעקבות השער השני של יפן במצב של 1:1. זה קרה במחצית השניה, כשקוז'י נקאטה העלה את היפנים ליתרון בנגיחה שנויה במחלוקת. הטלויזיה הסינית הוכיחה אחרי המשחק שנקאטה השתמש בידו בזמן המהלך. בסופו של דבר, היפנים חגגו בצורה מינורית, הסינים חייכו במבוכה ועצב, האוהדים הסינים עוד זרקו כמה חפצים על היפנים החוגגים זכיה שלישית בתואר באקט אחרון של מחאה.

"אני מקווה שהמשחק יהיה סמל לשלום והנאה מכדורגל ולא לאלימות", אמר ביום שישי זיקו, מאמן נבחרת יפאן, במסיבת העיתונאים לקראת משחק הגמר, וסיכם את התחושה הכללית בשתי המחנות. כל כך הרבה דובר על הגמר הזה, הרבה לפני שכדור אחד אפילו נבעט, עד שקיומו של המשחק עצמו כמעט ונשכח. ההיסטורית העגומה של יחסי המעצמות נפרשה מעל עיתוני ואתרי העולם. גם מי שעד כה התעלם מהיבטו הספורטיבי של הטורניר, מצא עצמו כפוי על ידי ההתרחשויות להתייחס לפחות להיבט הפוליטי של משחק הגמר. היפאנים הם אלופי הטורניר הקודם שנערך בלבנון והפייבוריטים הגדולים, אבל הסינים, מחוזקים מפריחתם הספורטיבית באליפות הנוכחית, נתנו בשבועות האחרונים דרור לרגשות אנטי יפאניים מודחקים, שלובו היטב על ידי התקשורת הסינית שלא היססה להזכיר בכל הזדמנות את זוועות מלחמת העולם השניה.

סוף השבוע היה עמוס אירועים, כשכל הצדדים נרתמו למטרה אחת: הרגעת הרוחות. באתר הרשמי של השגרירות היפנית בבייג'ינג ניתנה המלצה ברורה לאוהדים שהגיעו לסין "לא להתקהל, לא ללבוש סממנים מזהים, להשתדל שלא להניף כרזות, ולהוריד פרופיל באופן כללי". מנהיגים יפאנים פנו לממשלת סין ודרשו להימנע מביזוי ההמנון וזריקת זבל על האוהדים היפאנים. גם הממשלה הסינית קראה להפחתת העוינות כלפי היפאנים. היומון הקומוניסטי הנפוץ בסין, "פיפל'ס דיילי", שימש פה עבורם בהטיפו למיליוני קוראיו: "עלינו לתת לקבוצות האחרות את הכבוד המגיע להם. קבוצות גדולות מנצחות בלי יוהרה ומפסידות בלי אכזבה", נכתב שם, "אנשים גדולים מראים אומץ לב, אבל גם נותנים כבוד ליריב. העם הסיני צריך לשמש דוגמה לחברות בצד חיזוק היכולות אתלטיות". גם מאמר המערכת של היומון "דה צ'ינה יות'" הובלטה הבקשה שלא להביא פוליטיקה לאיצטדיון משום ש"כל העולם צופה בנו עכשיו".

בצד המעשי ציוותו מארגני הטורניר מאות אנשי אבטחה נוספים ל-6,000 השוטרים שכבר שובצו ל"איצטדיון העובדים". בלילה שלפני המשחק אספו אנשי הניקיון אבנים שפוטנציאלית יכולים היו לשמש פורקן לזעם. "נערכנו לתרחישים הכי קיצוניים", אמר לי דגנדקו, מפקד משטרת בייג'ינג. שגריר בייג'ינג בטוקיו הבטיח ליפאנים שהרשויות יגיבו בכח על כל הפגנה אנטי יפאנית שתחרוג מגבולות הסביר. מאמן סין, הארי האן ההולנדי, הכניס את כולם לפרופורציות באומרו ש"זו מסיבה של כדורגל ולא של פוליטיקה. כולם צריכים פשוט להנות, זו משמעות המשחק".

הסינים נחשבים לאילו שהמציאו את המשחק, אבל מעולם לא ראו את עצמם מועמדים לזכייה בתואר כלשהו. בשלושת מפגשיהם הקודמים עם היפאנים במסגרת האליפות הפסידו, כולל חצי הגמר בביירות 2000, אבל ההצלחה בטורניר הנוכחי, למרות מכת הפציעות הקשה, גרמו להם להאמין. האן אמר ש"יפאן היא קבוצה ידועה בעולם הכדורגל ואנחנו רק התחלנו, אבל נבוא לנצח". 66 אלף הכרטיסים נמכרו והסוחרים עשו קופה יפה במכירות של דגלים ומוצרי עידוד.

יגידו מה שיגידו הפרשנים על חשיבות הטורנירים השונים, על איכות השחקנים והטקטיקות המורכבות, ממוצע השערים מדבר בעד עצמו.

הקופה אמריקה ואליפות אסיה הציגו אלופה (וסגנית) התקפית והוגנת יותר (יפן וברזיל כבשו 13 שערים כל אחת, לעומת 7 של יוון). בסופו של קיץ בינלאומי עמוס במיוחד, נבחרת יוון והיורו מפסידים בכל פרמטר.

גביע אסיה - כל הזוכות, כולל ישראל

1956 - דרום קוריאה
1960 - דרום קוריאה
1964 - ישראל
1968 - איראן
1972 - איראן
1976 - איראן
1980 - כווית
1984 - סעודיה
1988 - סעודיה
1992 - יפן
1996 - סעודיה
2000 - יפן
2004 - יפן