אצל הלפרין, כל עכבה לרעה

ליאור ארדיטי מכיר את הסיפור הזה מקרוב. מאוד מקרוב. קיץ 1987, ארדיטי בן עשרים. זה עתה סיים את עונתו השנייה בקבוצה הבוגרת. תחת שרביטו של צביקה שרף הוא היה שותף פסיבי לדאבל השגרתי ולהפסד בגמר גביע אירופה לטרסר מילאנו. המחשבות ניקרו בראשו. לא הפסיקו. לשפע המחמאות שהורעפו עליו בקבוצת הנוער של מכבי תל אביב וההצטיינות בנבחרות ישראל הצעירות לא היו קבלות בקבוצה הבוגרת. ארדיטי נדחק לקצה הספסל, מביט בגיבורי ילדותו משחקים. "הייתי צריך לקחת החלטה", סיפר השבוע. "ידעתי שככה זה פשוט לא יכול להימשך. אתה כל כך רוצה לשחק, אתה יודע שיש לך מה לתרום, אבל אין לזה ביסוס בדקות משחק. לא היתה לי ברירה. החלטתי שאני עוזב". ארדיטי עבר למכבי רמת גן. משם המשיך, עבר לבוסטון קולג', חזר לארץ והיווה במשך שנים הציר המשמעותי שעליו נשענו הפועל תל אביב ובני הרצליה.

17 שנה חלפו. לא מעט שחקני נוער שעלו לקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב עמדו מול השאלה הבלתי נמנעת: להישאר נערי פוסטר במכבי תל אביב, או לבחור למצות את עצמם במקום אחר. יותם הלפרין מוצא עצמו כרגע בפני שאלה זהה בדיוק. בקיץ 2004 אחרי אליפויות וגביעים עם הקבוצה הבוגרת וזכייה בגביע היורוליג, שאלת הלפרין עולה על הפרק. המקום השני שהשיגה נבחרת העתודה בתחילת השבוע באליפות אירופה בצ'כיה סיפק חותמת רשמית לעוצמת הכישרון. הלפרין נבחר לחמישיית הטורניר והנהיג, כך טוענים, 11 שחקנים למצות את מלוא יכולתם ברגע הנכון. אוסף דקות המשחק שלו בשלוש העונות בקבוצה הבוגרת לא ממש תאם את הדומיננטיות שהיתה לו באליפות אירופה. מי שקוטלג בשנים האחרונות כדבר הבא בכדורסל הישראלי, שידר בשלוש העונות במכבי שביעות רצון מהיותו חלק "מקאדר השחקנים הכי טוב באירופה", כפי שטען בעבר.

העובדה כי מבחינה מקצועית התחושה היתה כי הוא לא מקבל את הקרדיט שלו הוא ראוי, התקבלה על ידיו בשוויון נפש. עד עכשיו. אליפות אירופה הסירה גם ממנו את הספקות. "אסור לי לשבת על הספסל, חשוב לי מאוד לשחק", אמר בטקס קבלת הפנים של הנבחרת במהלך השבוע.

"הסיפור של יותם הרבה פחות מורכב משלי", טוען ארדיטי. "הוא הרבה יותר מוכשר ממה שאני הייתי אז והמקומות שהוא יכול להגיע הם הרבה יותר אטרקטיביים. ברור שזה כבוד מאוד גדול לשחק במכבי, זה מועדון ענק, אבל יותם צריך היום ללכת למקום אחר כדי לראות שהוא יכול להוביל קבוצה לרמות הכי גבוהות".

זו הדרך היחידה?

"כן. יותם צריך להבין שהוא צריך להגיע למכבי בשלב יותר מאוחר וככוכב. לא בתור כישרון שעוד לא הבשיל. כאחד שגדל בקבוצה אני יודע שאת שחקני הבית במכבי תמיד פחות סופרים. הוא צריך לעשות בדיוק את מה שגור שלף עשה במקומות אחרים, את מה שעודד קטש ואני עשינו במקומות אחרים. עם כל הכבוד לאימונים הקשים במכבי, הוא עדיין צריך לשחק ולסחוב קבוצה על הכתפיים. כדי שהוא יגיע למכבי בסיבוב הבא אחרי שהוא כבר עבר את הדברים האלה. זו הברירה היחידה. אם הוא לא יעשה את זה עכשיו הוא תמיד יהיה הכישרון ששיחק פה חמש דקות, שם עשר דקות. במקרה הטוב".

ויקטור סקורניק אימן את יותם הלפרין בקבוצת הנוער של מכבי תל אביב. ההישג האחרון של נבחרת העתודה לא ממש הפתיע אותו. הביטחון שלו ביכולת של הלפרין גורמת לו לקבוע ללא היסוס: "יותם צריך לצאת לשנה או שנתיים, להוכיח שהוא באמת לידר. אחד שיכול להוביל קבוצה. ואני בטוח שהוא יעמוד בזה. צריך מאמן שיידע לדחוף את יותם ואין לי ספק שהוא יעמוד בזה. שיהיה ברור: אי אפשר להיות לידר ליד שאראס. אי אפשר. הוא גדול מדי על כולם. יותם צריך לשחק במאני טיים, הוא צריך להיות הלידר ואין לי ספק שהוא יגיע אפילו יותר רחוק ממה שכולם חושבים".

עד כמה השנה הזו קריטית?

"הוא יכול לאבד את המומנטום. זה די גבולי. אי אפשר לדעת. אף אחד לא מבטיח שאם הוא באמת יעבור לקבוצה אחרת יהיה מי שידחוף אותו. לדוגמה, ארז קוחנסקי. כולם רצו אותו, בסוף אף אחד לא נתן לו שנייה. גמרו אותו. קח את אנטון קזרנובסקי, גמרו אותו. קח את גלעד הירש, גמרו אותו. קח את אבי בן שימול. גם לימונד לא עשה כלום בירושלים. באופן מוזר, היחיד שכן שיחק היה יותם. בכל אופן, הוא צריך לצאת. חובת ההוכחה עדיין עליו. הוא צריך להוכיח שהוא לידר. שהוא ייקח את גליל למקומות 1- 4. אם הוא לא יעשה את זה אז הוא נכשל. הוא צריך להבין את זה".

מי שעתיד לקלוט את יותם הלפרין בצפון, אם זה אכן יצטרף בסופו של דבר להפועל גליל עליון, הוא עודד קטש. מי שבעצמו, לפני כעשר שנים, עמד באותה סיטואציה בדיוק. קטש, כשחקן נוער, בחר אז להרוויח את הדקות שלו במכבי רמת גן. "התשובות לדעתי הן די ברורות", אמר קטש השבוע. "מבחינה מקצועית כל עוד לשחקן יש שאיפות להתפתח ולשפר יכולות, חשוב מאוד שישחק. אין שני לדקות משחק. כמה שלא תעשה מהלכים באימון, הניסיון שתצבור שאתה עושה את המהלך עם הלחץ, עם החשיבות, עם סיטואציה של משחק, הוא הכי חשוב. אין תחליף לזה. כמה ששחקן יעשה יותר מהלכים, ייקח יותר אחריות, זה רק יעזור לו".

ההשוואה אליך היא בלתי נמנעת.

"סיטואציות דומות אבל שני אנשים שונים. צריך להיזהר כל הזמן מלנסות להשוות. כל אחד בסיטואציה שלו וכל אחד בטיימינג שלו. מה שמכבי יודעים היום הם חשבו אחרת פעם ולהפך. אני שונה מיותם גם באופי. אני חושב שלכל אחד יש את הדרך המיוחדת שלו להצליח ולהגיע לדברים שהוא רוצה והמטרות שלו ודברים שיספקו אותו שישמחו אותו וירגשו אותו. אני יכול לנסות להסתכל מבחוץ למרות שאני מאמן גליל שישמח אם יותם ישחק אצלו ולהשתדל להיות הכי אובייקטיבי שאני רק יכול. יש את הצד של יותם שצריך לתת לו כבוד ויש את הצד של מכבי תל אביב שגם להם מגיע כבוד. גם למכבי כגוף יש את הצרכים שלהם. אני יכול להבין את הקושי בלשחרר אותו אבל אני חושב שאם הם ישקלו נכון ויחשבו נכון גם הם יבינו שעדיף להם שהוא ילך".

דני פרנקו ועופר רון אימנו את הלפרין בנבחרת הקאדטים. גם להם, כשניים שליוו את ההתפתחות הקריירה, אין ספק באשר לעתיד. "חד משמעית, הוא צריך לעזוב את מכבי", אומר רון. "אני חושב שהוא צריך להוביל קבוצה. הניסיון מלמד ששחקנים שהפכו להיות שחקני מפתח במכבי הם שחקנים שבאו מבחוץ. יש בו דברים שעדיין צריך לעבוד עליהם. הפעולות הרגילות שלו צריכות להיות הרבה יותר סדרתיות. במכבי הוא שיחק מאוד מבוקר וחלק מהעניין של להיות שחקן מוביל בקבוצה זה לקחת הרבה יותר סיכונים ממה שהוא עושה במשחק שלו. הוא צריך להיות יותר אינטנסיבי במשחק פתוח. אין ספק שהילד בשנים האחרונות לא קיבל את הדקות ששחקן עם הכישרון שלו היה צריך לקבל. כל עכבה כזו עוצרת את ההתפתחות שלו כשחקן. חבר'ה בכישרון שלו ובגיל שלו כבר מובילים קבוצות באירופה".

גם המסקנה של פרנקו דומה: "זה לא סוד. יותם חייב לשחק, צריך לשחק ויכול לשחק בכל רמה. כולל מכבי תל אביב. כל מקום שיצליח לשכנע את יותם שהוא יוכל להיות בו דומיננטי, שם יותם צריך להיות. כמה שנים יותם נמצא בבוגרים של מכבי תל אביב? את המסלול הזה של להיות על הספסל ובק אפ לבק אפ יותם כבר עשה. הוא הגיע לנקודה מסוימת. יש תחושה לכולם, ואני בטוח שגם ליותם שהוא יכול לעשות הרבה יותר".

"יותם הלפרין כבר עשה את הטירונות שלו", מגדיר מיקי ברקוביץ' את המצב. לפני כמעט 30 שנה, גם הוא נער מוכשר שגדל בנוער, לקח החלטה לעזוב את מכבי תל אביב ולעבור לשנה לארצות הברית. "המקום שהוא נמצא בו אחרי אליפות אירופה אומר משהו. הוא למד ועבר חוויות שאני מאחל לכל ספורטאי לעבור והוא צריך להתחיל להיות מפקד ולהנהיג. ההחלטה צריכה להיות משותפת שלו ושל מכבי תל אביב. אם נותנים לו להנהיג ולהוביל או שאומרים לו צא. זו הדרך היחידה".

עמדתם בפני צומת החלטות זהה.

"נכון. גם אני הייתי כמעט באותה עמדה כמוהו. הייתי שחקן מוביל בנבחרת הנוער, הייתי מלך הסלים של אירופה עד גיל 18, עליתי לבוגרים כבר בגיל 16 וחצי בלי כל היועצים והסוכנים שישנם, אפילו ההורים שלי לא היו מעורים כל כך בספורט. זו היתה אינטואיציה אישית שלי כילד ללכת וללמוד משהו אחר, להתחסן, להתבגר מנטלית, לקבל ניסיון בכדורסל האמריקאי, להשתפר בדברים שלא הייתי יכול להשתפר בהם בארץ בהגנה ובקליעה ולקחתי את ההחלטה לבד, נגד ההחלטה של מכבי תל אביב. נסעתי לנוואדה לאס וגאס. שמלוק ורלף הגיעו עד לשם כדי לשכנע אותי לחזור ולא הסכמתי. יותם מספיק טוב כדי להוביל כל קבוצה בליגה. יש פה שתי אפשרויות או שנותנים לו ישר להנהיג או שאומרים לו לך שנה לקצונה, תהיה מ"מ ואז תגיע אלינו. אם עוד שנה הוא לא משחק, הזיק, השמחה, העיניים הנוצצות ייעלמו. בלי שום קשר לכסף. אם לא משחקים זה לא שווה. גם אם חתמת על חוזה אתה צריך לשחק. הכסף זה לא פונקציה. מה שכן משמעותי זה הדקות שאתה מקבל".

"הדבר הכי נכון שיותם צריך לעשות עכשיו זה להתוות לעצמו דרך", טוען חנן קרן. קרן מנהל כיום את בית הספר למאמנים במכון וינגייט. לגירסתו, לא יהיה נכון לקחת החלטה ללא תוכנית אופק מקדימה. כשחקן שהכיר את יד אליהו בעיקר דרך הספסל של מכבי תל אביב, יכול קרן להבין היטב את המקום שבו נמצא הלפרין. השנים הללו, הוא טוען, הן סוף ההתפתחות המקצועית של של בני ה-20-22. הלפרין חייב לקחת החלטה.

"אחת הסיבות ששפר לא הגיע ל-NBA היא בגלל ניהול כושל. העסק עם הלפרין הוא זהה. הוא צריך לקחת שני אנשים מקצועיים שינהלו לו את הקריירה ברמה העסקית והמנהלית. היום, למשל, יותם הלפרין הוא לא שחקן משוחרר. איך זה יכול להיות? מי שניהלו לו את העניינים לא עשו זאת כמו שצריך. אם הוא לא יעשה את זה, הוא ייעלם. הוא צריך להגיע למכבי עם תוכנית ולטעון בפניה שאיתה הוא רץ. להגיד למכבי: 'אם אתם רוצים ללכת איתה, בואו נשתף פעולה. אם לא, אז בואו נפרד. הרציונל צריך לדבר: אם הוא רוצה להגיע ביום מן הימים ל~NBA, הוא צריך כבר עכשיו לבנות את עצמו לשם. לומר: השנה אני רוצה להשיג עשרים דקות משחק, לשפר פרמטרים מקצועיים, קליעה, ודריבל זריזות מהירות רק כך זה יעבוד. בסוף השנה לבדוק עם עצמו האם הוא באמת הלך קדימה. השנים האלה קריטיות. אם הוא לא ישתפר הוא יהפוך להיות עוד מאיר טפירו כזה. אם הוא יסתכל לטווח הקצר, הוא ייכשל".

מה לדעתך הצעד הנכון?
"אם הוא לא יהיה שחקן שביעי-שמיני, במכבי אין לו בשביל מה להישאר. מה שכן, הוא לא צריך להצהיר שהוא לא נשאר. צריך לחשוב לפני זה. איבדו את הפרופורציות לגבי ההישג הזה. אליפות אירופה לעתודה היא רק 60 אחוז מהרמה הנדרשת בקבוצה בוגרת. אם הם לא יתכננו את העתיד שלהם בצורה מוקפדת, הם לא יבינו מאיפה באה להם הנפילה. חייבים להיכנס לפרופורציות כי אחרת הנפילה תהיה פתאומית. הם צריכים לחזור לקרקע".

גיא גודס הוביל בגילו של יותם את מכבי תל אביב. לדבריו, הסיטואציות שונות. "לדעתי הפעולה הנכונה היא לעבור קבוצה ולהוביל קבוצה אחרת לשנה-שנתיים, לפחות עד שעמדת הרכז תתפנה במכבי. נכון להיום, שיש את שאראס שהוא רכז מאוד דומיננטי, קשה מאוד לראות איפה הוא יוכל להשתלב. יש לך את דרק שארפ, טל בורשטיין. מבחינתו המצב לא מזהיר. לדעתי הוא פוטנציאל גדול והוא צריך לסחוב קבוצה על הגב. אני עשיתי את זה כבר בגיל 15 וחצי והגעתי למכבי אחרי שאני סוחב קבוצה ואני פקטור מרכזי בקבוצה. פשוט באתי מחושל, באתי אחרי קרבות תחתית ואחרי קרבות של פלייאוף עליון, וידעתי מה אני רוצה מעצמי. מבחינתם הוא כמו ביצה שצריך לדגור עליה עכשיו כדי שייצא הגוזל. הוא חייב ללכת למקום אחר. לשחק כרכז ראשון, מוביל ודומיננטי. להתחשל ולהיות במצבים קשים. רק כך הוא יגיע למכבי הרבה יותר דומיננטי".

ארדיטי: "הוא צעיר, אתלט יש לו יכולת גם מנטלית וגם גופנית מצוינת. אם הוא לא יעשה את הצעד הזה הוא יהיה בבעיה. במכבי לא בונים על יותם היום כשחקן שישי או שחקן חמישייה. הוא צריך להגיע למכבי בסיטואציה אחרת. קטש הגיע ממקום אחר. יותם צריך לשפר ולתקן את הקילר אינסטינקט שלו. יש לו את היכולת אבל זה עדיין לא מבוסס אצלו. ברגע שיהיה לו את זה כמו שהיה לקטש גורדון ומיקי אז הוא באמת יגיע לרמות הגבוהות".

משה ויינקרנץ מחזיק בתזה שונה לחלוטין. את מכבי תל אביב הוא מכיר כעוזרו של צביקה שרף עוד בשנות השמונים. הדעה שלו ברורה: "אני חושב שנכון יעשה יותם אם יישאר במכבי תל אביב. למה שמכבי יכולה להעניק בדרך ובצורת ההתפתחות, אין דומה בשום מקום בארץ. דקות המשחק שיותם קיבל השנה, גם אם הן לא היו רבות, היו כאלה של זמן משחק אמיתי. אני לא חושב שהוא שיחק בגרבג' טיים. אני חושב שהוא שיחק במאני טיים. אם הוא יבדוק את הדקות שהוא שיחק, אני מניח שכל דקה כזו היא שוות ערך לעונה שלמה בכל קבוצה אחרת. אני לא חושב שבמכבי רואים בו שחקן אימונים. זה לא נראה כך. בשנה של זכייה בגביע אירופה הוא קיבל דקות משחק שהן דקות של מאני טיים. כל דקה כזו שווה פי עשרות מונים לכל השתתפות אחרת במסגרת אחרת וקבוצה אחרת. הוא יישאר עוד שנה. כולם מעריכים אותו, הוא יהיה יותר בשל, זה יהיה יותר נכון. זה כמו עץ שצומח. הוא פשוט יהיה עם בסיס וגזע הרבה יותר מוצק והרבה יותר רחב. אני לא רואה בזה שום פסול. אז הוא ישחק בגליל. נו מה? יגמרו מקום שלישי רביעי. אז נגד מי הוא ישחק? מכבי חיפה? נגד מי יש לו לשחק בארץ? הרי אין פה ליגה בכלל. יכול להיות שהוא לא משחק מספיק, על זה אפשר להתווכח. זה כבר שיקול של מאמן. אם אני צריך לשחק 40 דקות נגד מכבי חיפה עם יותם הלפרין או לשחק נגד קבוצה איטלקית או רוסית 12-14 אין פה בכלל מקום להשוואה. הוא חייב להישאר במכבי. נגד מי הוא יעשה את האימונים בגליל? עם מי הוא ישחק".