ב-1991 החליטה פיב"א, התאחדות הכדורסל האירופית, להקים מפעל חדש - אליפות אירופה עד גיל 22. המטרה היתה לתת ביטוי לצעירים שלא מצליחים להיכנס לסגלים הלאומיים ואולי גם לסדר עוד כיבודים לבכירי פיב"א, אף על פי שרוב הטורנירים התקיימו במקומות מאוד לא אטרקטיוויים.
הנסיגה שחלה בכדורסל הישראלי בשנות ה-90 לעומת שני העשורים הקודמים והתפרקות המעצמות הגדולות, ברית המועצות ויוגוסלוויה, גרמו להיעדרות שנמשכה 20 שנה של הנבחרת הלאומית מרבע גמר אליפות אירופה.
המפעל החדש איפשר למדינות קטנות יחסית, כמו ישראל, למצוא מקום לנחמה לאחר הכישלונות בבוגרים. וכך, דור אחד מוצלח, ששיחק כמעט כולו בשתי נבחרות, העניק לישראל מקום רביעי וחמישי בשתי האליפויות הראשונות.
בעקבות תהליך ההצערה של הנבחרות, שנבע בין השאר מוויתור של הכוכבים האירופים על האליפויות לבוגרים לטובת האן.בי.אי או סתם חופשת קיץ, הורידה פיב"א ב-1999 את גיל האליפויות לנבחרות צעירות ל-20. ההחלטה איפשרה לישראל להביא לידי ביטוי את ההשקעה הרצינית שלה ואת הרצון להגיע להישגים, שעולים על המקובל במדינות אחרות.
מתחילים מהקאדטים והנוער
ישראל שולחת לכל טורניר אירופי - קאדטים, נוער ועתודה - את הנבחרת החזקה ביותר. השחקנים המוכשרים משחקים בכל קיץ בשתי נבחרות. בנבחרות אחרות, גילאי 16 ו-18, הכוכבים עדיין תורמים את חלקם. יותר מאוחר הראש שלהם נמצא בבניית קריירה אישית. לכן הדור של טל בורשטיין ויניב גרין, כמו זה של יותם הלפרין ורביב לימונד, נעצר באליפות אירופה לנוער ברבע הגמר, אבל בעתודה הגיע עד הגמר.
ישראל היא אחת משלוש המדינות היחידות שהעפילו לכל שבעת טורנירי הגמר של נבחרות עתודה. גם יוגוסלביה, סלובניה וליטא לא נעדרו משום טורניר מאז הפכו למדינות עצמאיות. הישגי הנבחרת הישראלית מציבים אותה במקום החמישי בין כל הנבחרות, הרבה יותר גבוה מהמיקום של הנבחרת הבוגרת. המיקום הממוצע של נבחרות העתודה הוא 6. בסופו של דבר, המטרה העיקרית של הנבחרות הצעירות היא לספק שחקנים לנבחרת הבוגרת ולליגה. מהבחינה הזאת, הנבחרת של מולי קצורין ב-1992 עשתה עבודה מצוינת. כבר אז היו לה שני שחקנים משמעותיים בנבחרת - גיא גודס ודורון שפר - ובהמשך הצטרפו אמיר כץ, אמיר מוכתרי ואורי כהן מינץ (השחקן היחיד כיום בנבחרת שגילו מעל 30). הנבחרת של אפי בירנבוים ב-1994 הוסיפה את עודד קטש וגור שלף.
ב-1974 ו-1975 נולדו הרבה שחקני כדורסל מוכשרים: קטש, מאיר טפירו, גור שלף ויואב ספר. הרבה ציפיות נתלו בנבחרת של פיני גרשון ב-1996, אבל היא אפילו לא העפילה לרבע הגמר. הדור של ילידי סוף שנות ה-70 היה הרבה פחות מוצלח. ליאור ליובין עדיין לא התגלה בתקופה שאלי קנטי בנה את נבחרת העתודה, גם לא דרור חג'ג'. הכוכבים הגדולים של הנבחרת ההיא איכזבו בהמשך. אלון שטיין לא הפך לשחקן מוביל, ויקי רווח נעלם. עידו קוז'יקרו ועמית תמיר יוכלו להציל את הכבוד של דורם.
הדור הבא מבטיח קצת פחות
1980, בתוך תקופת הפריחה של הכדורסל הישראלי, יצרה הכי הרבה כדורסלנים לשנה אחת. הנבחרת המיתולוגית של יורם חרוש לא רק הצליחה באליפות אירופה ובאליפות העולם - ארבעה שחקנים שלה היו שותפים למקום השביעי באליפות אירופה לבוגרים אשתקד - היא גם סיפקה הרבה שחקני נבחרת, כולל כאלה שלא נכללו בסגל הסופי למקדוניה (מתן נאור, אור איתן ויהוא אורלנד).
הדור הבא הוא הכי פחות מוכשר בכדורסל הישראלי בשני העשורים האחרונים. גיא פניני היה הכוכב בנבחרת של שרון דרוקר, שהעפילה בקושי לאליפות אירופה. חלפו רק שנתיים, וחמישה שחקנים כבר הספיקו להיעלם מנוף הכדורסל.
מהנבחרת הנוכחית ייצאו כנראה שני כוכבים גדולים, הלפרין ולימונד, ועוד שני שחקני נבחרת פוטנציאליים, אנטון קזרנובסקי וליאור אליהו. העובדה שהנבחרת תמשיך עוד שנה ביחד עד אליפות העולם בארגנטינה, אמורה להקל על השחקנים לתפוס מקום משמעותי יותר בקבוצות הליגה. את זה יש לזקוף לזכותם של אריק שיבק ויעקב ג'ינו לא פחות מאשר את מדליית הכסף.
מה קרה עם שחקני העתודה מאליפות אירופה?
1992. מאמן: מולי קצורין, מקום 4
שחקים בולטים שהמשיכו לנבחרת הבוגרת: גיא גודס, דורון שפר, אמיר כץ, אמיר מוכתרי, אורי כהן מינץ.
שחקנים שבלטו רק בליגה: קובי בלול, אלי בלול, קורן אמישה, דרור כהן.
נעלמו: מור נעמן, בני מרכוס, לייזי כהן.
1994. מאמן: אפי בירנבוים, מקום 5
שחקים בולטים שהמשיכו לנבחרת הבוגרת: דורון שפר, אמיר מוכתרי, עודד קטש, גור שלף, אורי כהן מינץ.
שחקנים שבלטו רק בליגה: אורן אהרוני, אורי להב, דרור כהן, קובי בלול, אלי בלול.
נעלמו: דני אלוש, אסף לב
1996. מאמן: פיני גרשון, מקום 9
שחקים בולטים שהמשיכו לנבחרת הבוגרת: עודד קטש, מאיר טפירו, גור שלף, יואב ספר, ארז מרקוביץ'.
שחקנים שבלטו רק בליגה: דרור כהן, אלון שטיין, יוסי דדון, אסף דותן.
נעלמו: רועי אייל, דני אלוש, ויקי רווח
1998. מאמן: אלי קנטי, מקום 10
שחקים בולטים שהמשיכו לנבחרת הבוגרת: עידו קוז'יקרו, עמית תמיר
שחקנים שבלטו רק בליגה: אלון שטיין, ישראל שיינפלד, גיל מוסינזון, אילן קדוש, גיא זנו
נעלמו: נמרוד חלאג', ויקי רווח, רועי גופר, שחר אמון, עמרי קארו
2000. מאמן: יורם חרוש, מקום 2
שחקים בולטים שהמשיכו לנבחרת הבוגרת: טל בורשטיין, יניב גרין, משה מזרחי, ארז כץ
שחקנים שבלטו רק בליגה: אפיק ניסים, שחר גורדון, אורי יצחקי, צפריר וולפר, איתי לב, איציק אוחנון, אבי קזרנובסקי, מתן נאור, אור איתן, יהוא אורלנד, שמוליק ברנר
נעלמו: אף אחד
2002. מאמן: שרון דרוקר, מקום 10
שחקים בולטים שהמשיכו לנבחרת הבוגרת: אף אחד
שחקנים שבלטו רק בליגה: גיא פניני, ערן יצחקי, רביב לימונד, אוריאל מרקו, גלעד מאיר, אדי גנשווילי, עודד שעשוע
נעלמו: טל רקאנטי, אהרון ויזן, שי מולנאור, רז מנשה, עדיל מאטה