וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אטלנטה 1996 - קארל לואיס

דני בורשבסקי

27.6.2012 / 12:51

אגדת המסלול האמריקנית עשה ככל העולה על רוחו בשנות ה-80, אבל הזהב ההתשיעי והאחרון שלו הוכיח שמדובר באתלט הגדול במאה

כל ילד שגדל בשנות ה-80 ידע שקארל לואיס הוא הדבר הגדול ביותר ל'גיבורי העל' הכל כך אהובים, שיכלו לרוץ ולקפוץ כמו שאף בן אנוש לא יכל. הפנומן הזה הוכיח את עצמו בגדול באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' כשהישווה את שיאו של ג'סי אואנס וזכה ב-4 מדליות זהב באולמפיאדה אחת (100 ו-200 מטר, קפיצה לרוחק ושליחים). לואיס ביסס את עצמו כאתלט מספר 1 בשנות השמונים. הוא היה בלתי מנוצח בקפיצה לרוחק (65 ניצחונות רצופים) וקבע שיא עולם מדהים ב-100 מטר. תחילת שנות ה-90 היו גם תחילת העשור השלישי לחייו – רבים חשבו שכדאי לו לפרוש בשיא.

אחת הגדולות של גיבורים אולימפיים היא התיזמון שלהם לפרוש בשיא. לא קשה למצוא ספורטאים, שהיו יכולים להיזכר יותר לטובה, אם רק היו פורשים בזמן. כשקארל לואיס נרשם לנבחנים האמריקאיים לאולימפיאדת אטלנטה 96', רבים אמרו לעצמם: המלך קארל עומד להשפיל את עצמו ולפגוע בשמו הטוב.

התחזיות האלו התבררו כהגיוניות ביותר במבחנים עצמם. קארל לואיס סיים שמיני בלבד ב-100 מטר וחמישי ב-200. הוא הצליח להציל את כבודו בזכות המקום השלישי בקפיצה לרוחק שהכניס אותו בסופו של דבר לסגל האולימפי, הכל כדי להגשים את החלום הגדול שלו – מדליית זהב אולימפית תשיעית. המקום השלישי היה כמובן גם המקום האחרון ממנו יכל לואיס להגיע לאטלנטה. הוא קפץ למרחק של 8.30 מ' והקדים רק ב-3 סנטימטרים את הרביעי מייק קונלי.

28 ביולי 1996 – מוקדמות הקפיצה לרוחק באטלנטה. קרל לואיס לא מצליח לקבוע את מינימום העלייה לגמר בשתי קפיצותיו הראשונות ושוב שומעים קולות: למה הוא היה צריך את זה? לואיס עצמו האמין, אפילו יותר מדי. לפני האולימפיאדה הוא אמר: "עד עכשיו ניצחתי בעזרת הגוף, הראש והנשמה, הפעם אני אנצח עם הלב". בקפיצתו השלישית במוקדמות הוא הרחיק ל-8.29 ועלה לגמר.

29 ביולי 1996 – גמר הקפיצה לרוחק באטלנטה. קארל לואיס פוסל בקפיצה הראשונה שלו, אבל לא נראה מודאג. זה לא אומר שלא היו מיליוני מודאגים בבית. בכל זאת, יש כאן ליין אפ מרשים ביותר. שני האמריקאים שניצחו את לואיס במבחנים, שיאן העולם מייק פאוול וג'ו גרין, הכוח העולה החדש מקובה איבן פדרוסו וג'יימס בקפורד הג'מייקני, שהוביל את התחרות עם קפיצה של 8.29 מ'. מייק פאוול התחיל לא רע, אבל סבל מפציעה במפשעה ופרש. קרל לואיס ניצל את זה כדי לעלות למקום השני בתום הסיבוב השני, עם קפיצה של 8.14 מ'. בינתיים, גם פדרוסו מפשל ואף אחד לא מצליח לעבור את בקפורד. "פתחו לי את הדלת, אז לפני הנסיון השלישי אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות את זה עכשיו", סיפר לואיס שהדהים את 82 אלף הצופים באיצטדיון באטלנטה וקבע 8.50 מ'. עכשיו כבר היה ברור לכולם שזו מדלית הזהב התשיעית של גיבור העל הזה.

באותו הזמן במקום אחר באיצטדיון, אחד שקוראים לו מייקל ג'ונסון שורף את המסלול עם ריצת הברווז שלו ב-400 מטר אבל זה לא ממש מעניין את הרבבות ביציעים, שיודעים שהם חווים את אחד הרגעים הגדולים בהיסטוריה של האולימפיאדות. קארל לואיס הפך לספורטאי הרביעי שזוכה ב-9 מדליות זהב אולימפיות ולשלישי שזוכה ב-4 כאלו באותו המקצוע. ג'ו גרין, שסיים במקום השלישי לא יכל לסכם את אותו ערב אגדי טוב יותר. "אם הייתי בקהל", הוא סיפר: "הייתי רוצה לראות אותי (ג'ו גרין) מצליח, אבל בודאי שהייתי רוצה לראות את קארל לואיס מנצח – זה פשוט סיפור אדיר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully