פאריירה מאמין בכדורגל שמח, אבל לא מוותר על פנדלים

"ניצחון בבעיטות הכרעה הוא עניין של יכולת טכנית, ואני חושב שהיינו מעולים בתחום הזה. האימונים האחרונים שלנו השתלמו, הבעיטות היו מלכותיות והשחקנים הראו שליטה עצמית וקור רוח יוצא מן הכלל". עשר שנים לאחר שזכה באליפות העולם בדו קרב פנדלים, קרלוס אלברטו פאריירה, מאמן נבחרת ברזיל, ממשיך להתלהב מניצחונות שהושגו בשיטת ההכרעה הכי שרירותית בעולם הספורט.

ייתכן ששביעות הרצון שלו מההצלחה של חניכיו לבעוט כמה בעיטות עונשין מדויקות, נובעת מהעובדה שבניגוד לשאר המאמנים בקופה אמריקה, פאריירה מעולם לא היה כדורגלן מקצועני. הנקודה הזאת בעברו השפיעה משמעותית על פילוסופיית האימון שלו. פאריירה הרוויח את מעמדו בברזיל לאחר אין ספור שעות השקעה בלימוד שיטות משחק, בתכנון מדעי של אימונים ובעבודת הכנה טקטית לפני משחקים.

דרכו בנבחרת ברזיל החלה בתפקיד מאמן הכושר של הנבחרת שזכתה במונדיאל של 1970. ההזדמנות הראשונה שלו כמאמן ראשי היתה דווקא בנבחרת הלאומית של גאנה. משם פאריירה עבר למפרץ הפרסי (כוויית), שם הניח את היסודות של "כדורגל הנפט", שהפך בשנים האחרונות ליעד המבוקש ביותר בקרב הכוכבים המתבגרים של הכדורגל הלטיני והאירופי.

אחרי כישלונה של הנבחרת הברזילאית הנאיווית במונדיאל 1982 בספרד, פאריירה - שבינתיים נחל הצלחה עם מועדון פלומיננזה בליגה המקומית - נקרא אל הדגל. פאריירה התחיל, כדרכו, בבנייה יסודית, אבל הכישלון של ברזיל בקופה אמריקה של 1983 (הפסד 2-0 לאורוגוואי בגמר) שלח אותו שוב למפרץ הפרסי. פאריירה המשיך לשכלל שם את הכדורגל המבוקר שלו, עד שב-1991 קיבל הזדמנות שנייה לאמן את נבחרת ברזיל.

כמו מאמנים אחרים שלא היו שחקנים מקצועיים, פאריירה התחיל להאמין יותר ויותר ביכולתו לשלוט במתרחש על כר הדשא. אליפות העולם שהוא השיג ב-1994 עם ברזיל, לאחר דו קרב פנדלים עם איטליה בגמר המאופס היחיד בתולדות המונדיאל, הוכתמה בחוסר שביעות הרצון של עשרות מיליוני ברזילאים.

מהכוכבים שלהם הברזילאים ציפו לכדורגל הרבה יותר התקפי ושמח. הברזילאים, והעולם כולו, מתחו ביקורת קשה על פאריירה, שלמרות כוכבים התקפיים מבריקים שהיו בנבחרת, כמו רומאריו ובבטו, העניק את הבכורה דווקא לקפטן דונגה, קשר אחורי קשוח וחסר ברק.

אבל פאריירה, בניגוד למאמנים רבים אחרים, למד שלא בושה להודות בטעויות העבר. הוא גילה פתיחות לרעיונות חדשים ולתפישות מעודכנות. ברזיל של הקופה אמריקה הנוכחי הציגה ברוב משחקיה כדורגל התקפי והרפתקני, שדומה הרבה יותר ל"ז'וגו בוניטו" המפואר של פלה, גארינצ'ה, סוקרטס וזיקו מאשר למכונה המנצחת וחסרת הדמיון שהנהיג דונגה במונדיאל בארצות הברית.

למרות כל השינויים בתפישתו של המאמן, פאריירה לא לוקח סיכונים וברזיל ממשיכה להקדיש אימונים מיוחדים לבעיטות עונשין מ-11 מטרים. את זה פאריירה לא יכול, או לא רוצה, לשנות.