ארבעה ימים הסתובב כאן מרסיו ג'ובאניני במתח. כשהשחקנים ישנו בצהריים, הוא גלש באינטרנט, ובערבים שוטט במסדרונות בחוסר מנוחה. גם ברונו הייס לא הצליח להרגיע אותו. "אני כל כך רוצה לשחק במכבי", אמר בתחילת המחנה. הוא חשש שניר קלינגר יחתוך אותו, ובינתיים נחתך במצחו במהלך המשחק מול פלובדיב הבולגרית, וחזר לשחק עם תחבושת גדולה. קלינגר היה מרוצה: "שחקנים כאלה אני אוהב, זה מראה על נחישות ואופי, שאיכפת לו מהקבוצה, למרות שהוא לא חייב לנו כלום. כזו אישיות אני אוהב".
ועדיין עתידו של ג'ובאניני תלוי בהחלטתו של טל בן חיים אם לחזור. במשחקון לחץ באימון יום שני קצת התברבר וטעה, אבל שעתיים לאחר מכן הודיע קלינגר בשיחת טלפון לארץ למנכ"ל אלי דריקס: "אני רוצה את ג'ובאניני, תחתים אותו". במשחק ביום שלישי, 0:3 מול אפלדרון מהליגה השנייה, ג'ובאניני כבר הרגיש בבית. צעק ודירבן את השחקנים כאילו נולד בקבוצה. לוני הרציקוביץ' שישב על הספסל התפעל: "תשמעו", הוא אמר לסובבים, "ג'ובאני הזה זמר אופרה, איזה קול יש לו".
אווירה נינוחה ומאוד חברית מלווה את מחנה האימונים של מכבי תל אביב בהולנד. אותה אווירה שנראתה גם בשנה שעברה במחנה באוסטריה, ויותר מאוחר התפוצצה בפרצוף. הפעם, כך נראה, העסק יסתיים בשלום. העובדה שרוב השחקנים מתגוררים בקומת קרקע מונעת לפחות קפיצות ליליות ממרפסת למרפסת. הערת המשמעת היחידה ששמענו באה ממאמן הכושר רון ציבלין: "חבר'ה, אתם חושבים שאני לא שומע אתכם ב-12 בלילה עם הפלייסטיישן?". למדתי לקח מהמחנה מהעונה שעברה", אומר קלינגר, "ושלא יסיקו מזה שיש לי משהו אישי לגבי מישהו מהאנשים. אני מדבר עובדות. אחד הדגשים ששמתי עליהם עין באסיפת פתיחת העונה זה שאני רוצה לראות אנשים מחוברים אחד לשני, ולא משנה אם הם חברים ביומיום או גרים באותו חדר. עד עכשיו אני מאוד מרוצה. יש כאן פרגון, כל אחד שומר על כבודו של השני, ויש לנו דבר מאוד יפה שנותן להתעסק בכדורגל".
הקבוצה מחולקת באופן טבעי לחבורות: "הינשופים", שחבריה צמודים כל הזמן אחד לשני (תמיר כהן, ראובן עובד וקובי מוסא), שלושת האפריקאים, שני הברזילאים, החבר'ה שעלו מהנוער וכל השאר, אבל בסך הכל יש אווירה של ביחד. הפעם אי אפשר לטעות. חבורת הצעירים הפוחזת התמתנה, וקלינגר מתייחס בהתאם לקבוצה הצעירה ביותר בליגה. באימון קרנות הוא מכריז על עונש למי שיתרשל בשמירה בהגנה: "חמישה יורו קנס, אין הנחות לחיילים". בשנה הבאה רבים מהחיילים האלה כבר ישתחררו, ובמכבי מצפים מהם להתחיל לקטוף אליפויות. בינתיים הם עובדים קשה במזג האוויר הקריר, הגשום מאוד לפעמים, כולל סערת ברקים אימתנית שקטעה את אחד האימונים לקראת סיומו וחילצה "אללה יוסתור" מג'ון פנסטיל המשעשע. במשחקי האימון משחקת מכבי הרבה יותר טוב ממפגני השעמום שהציגה במהלך רוב העונה שעברה. זו היתה עונה מוזרה ולא נעימה, ואיכשהו, למרות הכל, עמד קלינגר במבחן התוצאה. עכשיו הוא חייב לעצמו גם התמודדות מכובדת על מקום בליגת האלופות, שימחק את ביזיון ז'ילינה. "יש פה אנשים שרצים בהליכה", הוא צורח באימון. "אוי למי שאראה במכונה (מכשיר שצמוד לשחקנים ומראה את קצב הדופק) שהוא לא עבד. אלה הקצבים שיש באירופה". ובאנחה מוסיף: "כשתגיעו לרמה הזו יהיה טוב".
המלחמה על ההרכב מורגשת. שחקנים שנדחקו מגלים להיטות יתר. סאלם אבו סיאם, ששוב הפך לשחקן ספסל, נכנס בפראות ברגלי השחקנים. ארז מסיקה כובש צמד יפהפה בניצחון 0:3 על אפלדורן (אבי סטרול: "תיזהר, בסוף עוד יחתימו אותך באירופה") וגם קובי מוסא משתדל. מי שחזר לעניינים בגדול הוא סטרול, שיפתח לצידו של ג'ובאניני, ומפגין יכולת טובה ובעיקר אחריות ("ככה זה כשאני משחק בתפקיד הטבעי שלי, ולא מגן שמאלי או ימני"). ראובן עובד פשוט מצוין במשחקים, המגינים פנסטיל ונדאלה עדיין פושרים, ברונו הייס בעל הבית, תמיר כהן יציב וטוב, ישמעאל אדו חד בהתקפה אבל לא עושה הגנה, ואלי ביטון, שהודח לטובת לירן כהן הכשרוני, תפס שוב מקום בהרכב ומגלה יכולת טובה. רק ברוך דגו עוד לא בעניינים. קצת הולך לאיבוד על הקווים, לא מפוקס בהתקפה, ונראה שהוא עדיין חושש מתיקולים. כשיחזור לכושר, מכבי תהיה במיטבה. בינתיים הם רצים הרבה וחזק על הדשא, קלינגר מתרוצץ ביניהם, משתתף מדי פעם במשחקונים, עושה איתם כושר ולוקח את עובד כבן זוג. החיוכים רצים גם באימונים המפרכים ביותר, אבל קלינגר דואג להפגין מורת רוח. "אין פה עבודה", הוא שואג, "למה אני צריך לצעוק ככה. די, הרסתם לי את החיים".
רפואה שלמה?
"איזה מזל נאחס", ממלמל אורן זיתוני כשהוא צופה בחבריו המתאמנים. שבת לפנות ערב, שעות אחדות לאחר שחזר מבית חולים בארנהם, שם אובחן בצילום אולטראסאונד קרע במפשעה הימנית. יום קודם הוא הוכנס לקראת סיום המשחק מול אלופת בולגריה, פלובדיב. זיתוני הספיק לשחק כחמש דקות עד אותה הגבהת כדור קרן תמים שהפך לטרגי עבורו. זיתוני השתרע בכאבים, והספסל של מכבי קפץ בחרדה. עשר דקות הוא טופל על ידי המעסה עידו דנה, עד שלבסוף צלע החוצה. לזיתוני אין מזל עם מחנות האימון של מכבי. לפני שנתיים בגרמניה, ביום הרביעי למחנה, קרע את שאריות הסחוס בברכו והחמיץ את עונת האליפות. בשנה שעברה הושאר להתאמן עם הנוער בארץ, לאחר שסירב לקצץ בחוזהו. הפעם זה נגמר אחרי יום וחצי. בהתייעצויות טלפוניות הוחלט להחזיר את הפצוע לארץ. כאן נחשפת העובדה המדהימה: מחנה האימונים של מכבי תל אביב מתקיים ללא רופא צמוד. כבר באותו משחק ראשון של הקבוצה מבין ארבעה, הורגש חסרונו של רופא. הבלם הברזילאי מארסיו ג'ובאניני נחתך עמוקות מעל הגבה, ומאוחר יותר הוסע לבית חולים, שם בוצעו בו ארבעה תפרים. אחר כך הגיעה הפציעה הקשה יותר של זיתוני. רק לפני עשרה ימים, במסיבת העיתונאים המפוארת, התגאה לוני הרציקוביץ' בגיבוי הרפואי של הספונסר, קופ"ח הכללית. בתום דבריו הזמין את ד"ר אורית יעקובסון, רופאה מחוזית, לעלות לבמה. ד"ר יעקובסון התיישבה בינו לבין קלינגר וסיפרה על הליווי הצמוד שלהם, על הגיבוי, על המאמץ למנוע פציעות. לוני נראה מרוצה מאוד.
התחום הרפואי במועדון הפך לרגיש מאוד מאז טראומת מני לוי, שתתברר בתביעת המיליונים בבית משפט. לאחר המקרה הוא תוגבר וניתנה לו חשיבות עליונה. לפני שנתיים הוחלף ד"ר מרק רוסנובסקי ובמקומו נחת ד"ר יוני ירום. בעונה שעברה פוטרו ירום והפיזיותרפיסט רפי וירשובסקי, בין היתר בגלל האכזבה מאופן הטיפול בפציעות ותהליך ההתאוששות האיטי מדי לטעמו של קלינגר. לארץ הוזעק מומחה הולנדי, ששהה בארץ כחודש וחזר לארצו עם ברוך דגו, שטופל על ידו באופן אינטנסיבי. אבל כאן בהולנד אין כמעט זכר לדגש המיוחד למערך הרפואי המפואר. שני רופאי הקבוצה, ד"ר נתן סרבו וד"ר גדעון מן, נותרו בארץ, והפיזיותרפיסט דנה הפך לסמכות הרפואית העליונה בקבוצה. כשדנה נסע בשבת עם זיתוני לצילום בבית החולים, הפך העסיין אדי קרבצוב לרופא התורן של אימון הבוקר. ד"ר מן היה מעוניין כמובן לראות בדחיפות את תצלומי המפשעה ואת הפציינט, וזיתוני האומלל סיים את פרק הולנד בטרם עת. מדהים איך במכבי כאילו לא למדו כלום. המחנה מתקיים במקום מבודד יחסית, ובמשך עשרה ימים מתאמנים השחקנים תחת עומס גדול שעלול לגרום בקלות לפציעות. החיסכון במימון רופא לתקופת המחנה תמוה לאור מספר הקליינטים הרגישים בקבוצה. השערורייה מתעצמת אם לוקחים בחשבון שבמכבי כן מצאו כסף לשלוח צלם וידיאו צמוד, המתעד את המשחקים והאימונים.
אחד מרופאי הקבוצות בארץ אומר על כך: "מעניין אותי לשמוע מה יש למכבי לומר בעניין . כל קבוצה מתוקנת חייבת להחזיק רופא בכל אימון, בכל משחק וקל וחומר במחנה אימון. אין לזה קשר לעלות כספית. זה פשוט אל"ף בי"ת". למרות הביקורת, הרציקוביץ' לא סבור שהעדר רופא מהווה בעיה. "זה לא נכון, אני חושב שד"ר סרבו מגיע מחר (שישה ימים לאחר הגעת הקבוצה)", הוא אמר ביום שלישי. "רופאים יש פה בגיזרה, סטנד ביי יש לנו. יש פה פיזיותרפיסט, יש יותר מאחד, אני חושב שמהבחינה הזו זה בסדר גמור".
-במחנות הקודמים הקפדתם על רופא צמוד.
"תלוי. לפעמים כן, לפעמים לא. אני לא רואה בעיה".
-אין בעיה?
"יש לנו רופאים סטנד ביי למקרה שחס וחלילה קורה משהו, אבל לא צריך בעיקרון. הפיזיותרפיסטים עושים את העבודה. גם ככה הרופאים הם לא אלה שעושים את העבודה. את הרופא צריך למצב שבו, חס וחלילה, יש פגיעה או תקלה או בעיה".
-היתה כאן פציעה לא קלה של זיתוני.
"רופא לא יכול לפתור את זה בזמן המחנה, והיום זיתוני זו בעיה שיקומית, בעיה של זמן, שלא קשורה לרפואה".
עובדים יחד
ראובן עובד שוב הוריד במשקל (כארבעה קילו), וזו האינדיקציה הטובה ביותר שהוא לוקח את עצמו בידיים. "שוקולד זה לא טוב", מפתיע השחקן שהמתוקים, הפיצוחים, השווארמות והקולות שצרך עד לא מכבר יכלו לפרנס בכבוד מחצית משחקני ליגת העל. קלינגר בונה עליו חזק מאוד. "אני חייב לתת לו להתפתח", הוא אומר, "גם אם לפעמים זה יבוא על חשבון תוצאות בליגה. אני חייב את זה לעצמי, חייב לקהל וכמובן לראובן".
בתחילת הפגרה הורה המאמן לעובד לעזוב את בית המשפחה המחבקת מדי בגבעת שמואל, והקבוצה העניקה לו את הדירה בשיכון ל', שבה התגורר אלדו אדורנו. "ראובן חייב לדעת להיות עצמאי", סיפר קלינגר השבוע, "לדעת לעשות לעצמו חביתה, לעשות קפה, לנקות את הדירה, לסדר את המיטה. אני אבגר אותו יותר מהר, כי אוטוטו הוא יהיה בן 25 וצ'יק צ'אק יגיע ל-30 והלכה הקריירה. זה שהעברנו אותו לגור לבד ייתן לו הרבה יותר אחריות וגם יקרין על המשחק שלו. אנחנו תופסים אותו על הקצה, וראובן יודע שזה הצ'אנס האחרון שלו בקבוצה".
עובד עדיין שונא לעבוד קשה מדי בשביל ההצלחה. הוא שחקן שנולד לשחק, לא להתאמן. רון ציבלין הוא מאמן הכושר התורן שסובל ממנו. כבר בסיבוב הריצה השני של החימום עובד מקטר: "רון, מה קורה רון? כמה זמן רצים?". ציבלין: "הלאה, ראובן, הלאה". אחרי סיבוב נוסף מנסה הבדרן מספר אחת בקבוצה לגייס לטובתו יבלת מציקה: "רון, אני יוצא לשים פלסטר". ציבלין לא עונה, ועובד מתעצבן: "רון, רון, למה אתה לא עונה לי?". ציבלין: "די, ראובן, הקשקשנות הזו מוציאה אותי מדעתי... חבר'ה, אני יודע שאתם מרגישים כל שריר תפוס, אבל חייבים חימום נכון. כל הדיבורים האלה מסביב זה מפריע, לא עוזר לכם".
כמה דקות אחר כך ציבלין עובר לאימוני כוח. החבר'ה נאנקים בתרגילי בטן. איברהים נדאלה עובד חזק, ישמעאל אדו מחפף לגמרי ועובד ממשיך עם הפוזות הרגילות. קלינגר: "תרים את הגוף, ראובן, תרים. עוד מעט יהיו לך קוביות בבטן, קוביות של שוקולד". החבר'ה צוחקים, אבל המילה האחרונה כרגיל של עובד: "די, מספיק עם המתיחות האלה, עוד מעט אהיה מרגמיש".
-קלינגר, למה בעצם אתה מצפה מראובן עובד?
"אני מוכן לבנות עליו ולתת לו לשחק, גם אם אצטרך להבליג מדי פעם על דברים, בתנאי שיעשה שני דברים בסיסיים שאני דורש ממנו: השתתפות מסוימת במשחק ההגנה ותנועה ללא כדור, שני פרמטרים שהוא לוקה בהם. בעונה שעברה הוא נגרר ונפל למקומות שהוסיפו בעיות התנהגות על הבעיה המקצועית, ואת זה היה קשה לי לסחוב, לא הסתדר לי. כל מה שעשיתי איתו (הורדתו לספסל ואף הוצאתו מהסגל) היה בהגינות, והוא יודע את זה. אני מאוד פתוח אליו. כדי להיות כוכב מהרגע הראשון צריך אופי מיוחד. גם ראובן עטר, שגדל לצידי בחיפה היה בנדיט לא קטן, אבל הוא התבגר מהר, בגיל של עובד, ולקח את עצמו בידיים".
-עובד יהיה הפרויקט העיקרי שלך העונה?
"אני לא רואה אותו כפרויקט. אני לא קבלן ולא יזם, אני רק רוצה לאמן קבוצה. ראובן אמור להיות בולט בקטע של הכישרון, אבל בקונספציה שלי הוא חייב להיות חלק מהקבוצה. זה לא יהיה ראובן ועוד עשרה שעובדים".
בשיחה הראשונה עם עובד אמר לו המנהל החדש, אבנר טויטו: "אתה צריך לקחת את שאראס בתור מודל. להיות וירטואוז כמוהו". עובד נדלק, ומאז השם שאראס מזמזם לו במוח. במשחק הידידות השבוע מול נורסקולנד הדנית פרץ עובד במרכז, שלח מבט שמאלה ומסר ימינה. במחצית לא שכח לגשת למנהל: "אבנר, ראית? אני שאראס או לא?".
קרני רנטגן
סאגת ליאור אסולין הטרידה את קלינגר. "אם אני רוצה, ליאור כאן", אמר ביום שישי שעבר, ובשבת אפילו היה בטוח שהמלפפון הלוהט של הקיץ נוחת אצלו ביום ראשון. קלינגר דיבר פעמיים ביום עם שמעון מזרחי כדי שיעזור לפתור את הסוגיה, אבל גם קרא באינטרנט סיפורים על הבאבא רנטגן, על אבי נמני שלוחץ על הטאלנט לחתום בבית"ר וכמובן את ההתבטאויות של אריאל שיימן. "זה לא פשוט לעבוד עם אנשים לא שפויים", מקונן לוני הרציקוביץ', שנחת ביום שני בערב, והתכוון לכל הסמטוחה סביב החלוץ.
אסולין היה אמור להיות הבורג האחרון במכונה שקלינגר ביקש לעשות לה הסבה. עד עכשיו שיחקה מכבי בעיקר 4-5-1 וגם 2-5-3, אבל מהעונה הקרובה היא תשנה שיטה. כבר חודשיים שקלינגר שוקד על תוכניות מעבר ל-2-4-4, לראשונה בתקופתו. "הכל כבר מוכן", הוא אומר, "כל המצגות, כל הווידיאו, ההסברים". רק אסולין לא בא.
בעיקר בשביל המערך החדש נסע קלינגר לראות את היורו. "זו שיטה שמאוד קשה לשחק אותה. הצ'כים עשו את זה יפה ואינטליגנטי מבחינה התקפית, ומבחינה הגנתית אפתיע אותך, לטביה עשתה את זה הכי נכון, עם משמעת וחוכמה בסגירות. הייתי אמור להתחיל ליישם כאןאת השיטה החדשה, שעבורנו זה דבר מאוד מהותי, אבל בגלל שאסולין איננו לא יכולתי לפתח את זה ואנחנו נשארים בינתיים עם השיטה הקודמת, כדי לא לבלבל".
קלינגר לא יוותר על השינוי. הוא יחפש חלוץ ישראלי מהיר, ומתישהו בליגה ינסה לשנות סגנון. בינתיים, המרוויח הגדול הוא דווקא הבלם ג'ובאניני, 25, שלמרות משחק מפוזר פה ושם, מפגין כוח ומשחק ראש מעולה, ומעל הכל הוא פשוט בחור לבבי ומקסים. כשקלינגר ראה שהמועד האחרון לרישום שחקנים למשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות מתקרב, והפאזלים בהגנה ובהתקפה לא נסגרים לו, הוא מיהר לפחות לפתור את החור של טל בן חיים. אבל בינתיים עדיין חסרה לו חתיכה אחת בפאזל, בהתקפה. החוד הוא החלק שעבר הקיץ שינוי משמעותי. יותר מהירות וטכניקה עם אדו, לעומת הגובה והמסה של קוביקה ופרוחננקובס. מאחורי אדו יש את הזוג עובד ודגו, שאם יהיו בכושר טוב ישלימו התקפה אטרקטיבית.
"לשחק עם חלוצים מהירים זה טוב מאוד עבורי", אומר דגו. "בעונה שעברה אמרתי כל הזמן שהלוואי שאחד כמו אדו היה משחק ליד אנדראס, זה היה יכול להיות שילוב חבל על הזמן. עכשיו אדו במכבי, הוא זריז מאוד וזה מתאים לי. אנחנו צריכים להביא לידי ביטוי את המהירות שלנו ולהכות כל הזמן".
אדו כבר מכה במשחקים. עד עכשיו כבש צמד שערים בשני משחקים את הצמד בישל לו אלי ביטון, שמצידו מפרגן לחבריו בצורה מוגזמת. גם כשהוא מגיע לבד למול השוער הוא מחפש אופציית מסירה ומוציא את קלינגר מדעתו. "תבעט, אלי, תבעט", צורח המאמן בייאוש. "על מה אנחנו עובדים כל האימונים? ככה לא תכבוש גול בחיים שלך". גם פנסטיל נוזף בו. "שוט, אלי, דונט גיב א פס, שוט". אדו מרוצה מהפירגון בהתקפה: "אני מרגיש טוב לשחק ליד שחקנים כמו עובד, אלי ודגו. הם מהירים ויצירתיים מאוד".
-יותר מגיא צרפתי ולוברסקי?
"הרבה יותר".
קלינגר לא חושש מהעונה האחרונה הרעה שעבר אדו במכבי נתניה. "אני מחזיק ממנו מאוד. אני לוקח בחשבון גם את הסטטיסטיקה וגם את המיסטיקה. כלומר, בקטע של האמונה שעונה של החמצות כמו שעברה לא יכולה לחזור. שחקן ברמתו, עם מהירות כזו, אני מניח שזה קרה לו כי הוא נכנס ללופ כזה עם קבוצה שלא הלך לה. אני מאמין שאצלנו הוא יהיה בסדר".
אל תפספס
מלך השכונה
אחת הבעיות של הקבוצה מהעונה שעברה טרם נפתרה גם הקיץ. עזיבתם של נמני ובנין הותירה חלל מנהיגותי עמוק. גדי ברומר היה קפטן אבל לא מנהיג, והחייל האמיץ טל, שהוכתר במקומו, נכנס לנעליים גדולות מדי. לירן שטראובר, השחקן הוותיק ביותר, מקבל את סרט הקפטן.
גם המנהיגות הזו עדיין בעייתית משהו. למרות גילו המתקדם, 30, שטראובר עדיין אמוציונלי מדי, והפה הגדול שלו עדיין מסבך אותו פה ושם בתקריות מיותרות. באימון קרנות ביום ראשון הוא פיספס כדור גובה שהפך לשער, ספג עקיצה מאובארוב ("חבר'ה, אין שוער בשער"), החל להתחמם, להאשים את ההגנה ולהתעמת. הדקות הבאות התנהלו תחת מפגן חילופי דברים שהסתיימו ב"לכו תזדיינו כולכם" כעוס של שטראובר. קללות שנפלטות הן חלק משגרה של כל אימון, בכל קבוצה, אלא שהפעם קלינגר לא מוותר. הוא מורה לשוער לצאת החוצה ומשבית אותו לחמש דקות. זה חלק מתהליך הלימוד שעובר המנהיג החדש. "בואנה, מה קרה לו, מה זה צריך להיות, אני לא מוכן לזה", מתעצבן קלינגר באוזני אובארוב. המאמן מזמן לאחר האימון את השוער לשיחת נזיפה בארבע עיניים, מזכיר לו את תפקידו כמנהיג, ומורה לו להנמיך את הטון ולקחת אחריות. אבל יומיים אחר כך, כששטראובר חוטף גולים במשחקון, הוא שוב מאבד שליטה ופוצח בסדרת האשמות. הקורבן הפעם הוא דגו, שלא ירד להגנה. דגו, שגם כך ספג נזיפות מקלינגר, מתעצבן על שטראובר. "אל תצעק עליי, גם ככה היה לי קשה". דגו, שלא אוהב עימותים, מתרחק בכעס, ושטראובר תופס את איש המשק, דוד צחי, שעומד בסמוך: "שמעת אותו? קשה לו. מה הוא, אשה בהריון שקשה לו? הוא צריך לעבוד קשה כדי שיחזור לכושר, אז שיפסיק לקטר ויתחיל לרוץ".
"אני לא רואה בעיה במנהיגות בקבוצה", אומר קלינגר. "העונה נראה מנהיגות טובה משטראובר ומנהיגות מצוינת מברונו, שיש לו נוכחות במשחק, אבל צריך מדי פעם להפגין שליטה עצמית כשהוא מתעצבן. גם על אורן אני בונה כמנהיג, אם כי כרגע הוא נפצע, ויש לנו גם את ג'ון וסטרול וכמובן ברוך". שטראובר בטוח שבעיית המנהיגות איננה קריטית. "זה שיש כמה מבוגרים בקבוצה לא נותן לגיטימציה לצעירים לא לקחת מנהיגות ואחריות. גם צעירים צריכים לדעת לקחת את זה".
-שוער שהוא קפטן יכול להיות דומיננטי במשחק?
"העבודה של קפטן היא הרבה הרבה מעבר למגרש, ומתחילה הרבה לפני שעולים למשחק. יש לי את האני מאמין שלי בנושא, ועם זה אלך".
-מתאים לך, כקפטן, להיות מעורב בתקרית כל כך מיותרת באימון?
"זה דבר שקורה, לגיטימי. המאמן העיר לי, קיבלתי את הדברים. לפעמים אני יותר מדי אמוציונלי, וזה יכול לקרות. גם בגיל שלי, במצב נתון באימון, אני יכול להתרגז, ואם ניר מוציא אותי להירגע זה בסדר מבחינתי. לפעמים מתווכחים, גם אני ושורה, אבל בסוף מגיעים לעמק השווה".
סינדרום ז'ילינה
ביום ראשון תעזוב מכבי את הנופים הרגועים של הולנד ותטוס צפונה לפינלנד, למשחק הראשון במוקדמות האלופות ביום שלישי.
זיכרון ההדחה הצורב מול ז'ילינה בשנה שעברה עדיין מהדהד, וקלינגר מאמין שקבוצתו מגיעה הפעם מוכנה יותר. "לא נראה את הרפיון שהיה מול ז'ילינה", הוא מבטיח. "לא מאמין שזה יחזור על עצמו. במשחק הראשון סתם לא שיחקנו טוב, אבל המשחק השני טמן בחובו דברים שהיו מעבר לכדורגל, דברים לא קלים, שאני לא רוצה לדבר עליהם כי זה כבר היסטוריה, אבל יום יבוא והכל ייצא החוצה".
-אתה רומז לפרשת נמני?
"אמרתי, אלה דברים שלא קשורים לכדורגל, אבל עזוב, בוא נתקדם הלאה. בסך הכל, לעומת השנה שעברה, הפעם התחלנו להתאמן יותר מוקדם וכבר ב-1 ביולי עברנו לאימוני כדור כשאנחנו במצב פיזי טוב. המחנה עד עכשיו מתנהל היטב, ואנחנו מגיעים למשחק הראשון במצב הרבה יותר טוב מבשנה שעברה".
-והסיכויים לעלות לשלב הבא?
"הם יותר טובים משהיו מול ז'ילינה, אבל אני מרגיש שאנחנו יכולים לעבור אותם".
ברונו הייס לא לוקח שבויים: "אנחנו בכיוון הנכון. מכבי השנה טובה יותר מבשנה שעברה. אני מאמין שנראה את זה בליגה וגם באירופה, אבל בשביל זה נצטרך לעבוד קשה, מאוד קשה".
-תעברו את הלסינקי?
"אנחנו חייבים".
-תנצחו?
"כן, נעבור אותם, זה בטוח, זו הבטחה אישית שלי".